אחריות השב''ס על תקיפת אסיר

שירות בתי הסוהר חב בחובת זהירות מושגית כלפי האסירים הכלואים בבתי הכלא (ראו: ע"א 4704/96 עוד דרור מקרין נ' נציבות שירות בתי הסוהר, פד"י מ"ב (10, 360; ת"א (ת"א) 1715/89 בן חיים נ' מדינת ישראל פ"מ נ"ה (1) 353). יחד עם זאת, ראוי להביא הדברים שנאמרו בת.א. 955/77 מתי ואח' נגר נ' מדינת ישראל פס"מ תשמ"ה (א) 490, אשר צוטטו ע"י כב' השופט אנגלרד בע"א 4704/96 הנ"ל: "השאלה מה תחומי הזהירות הנדרשת במסגרת ההגנה על אסיר בכלא אינה קלה כלל ועיקר אף אני מסכימה ששלטונות הכלא אינם מסוגלים לבטח אסיר מפני כל פגיעה בידי אסיר אחר, הכל יודעים כי כלא הוא מטבעו מקום מועד לאלימות; קיים בו ריכוז של אנשים אלימים מלכתחילה ובשל כך נכלאו, אך יש להוסיף לכך גם את המתח המתלווה בהכרח לתנאי החיים בבית הסוהר שיש בו כדי להגביר סכנה של אלימות. המתח ותנאי החיים המיוחדים בכלא יוצרים סיכון של התפרצויות פתע לפעמים בשל עניין של מה בכך ואת אלה קשה לצפות..." בית סוהר / כלאשב"ס (שירות בתי הסוהר)אסיריםאלימותמאסרתקיפה