אי קיום פסק דין של המפקחת על המקרקעין

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אי קיום פסק דין של המפקחת על המקרקעין: התובענה שבפני הוגשה על פי פקודת בזיון בית המשפט ובה מתבקש בית המשפט לאכוף על המשיב במאסר או בקנס, לציית ולקיים את פסק דינה של המפקחת על המקרקעין מיום 18/3/97 ובו נקבע כהאי לישנה: "אני מורה לבעלי יחידה 95/2 לבטל את הדלת אשר הותקנה במרפסת הפונה לצד צפון, להרוס את המדרגה אשר נבנתה, ולבנות מחדש את מעקה המרפסת בקטע זה. כמו כן על הנתבעים 2 ו3- להרוס את הקירות הצדדיים אשר בנו משני צידי החלק הצר וזאת מעל לגובה המעקה אשר היה קיים. הנתבעים רשאים לסגור את המרפסת בחלונות זכוכית, בדומה למצב שהיה עובר לביצוע השינויים. על הנתבעים לבצע האמור לעיל תוך 90 יום מיום קבלת פסק הדין... ... אני מורה לנתבעים לכשיסיימו את עבודות הבנייה ביחידותיהם, לתקן ולצבוע את הקירות החיצוניים, המהווים רכוש משותף, והסמוכים ליחידותיהם, כך שהצבע בו יבוצע התיקון ישתלב ככל האפשר עם הצבע הקיים של הקירות החיצוניים, כמו כן אני מורה לנתבעים לשקם את הגינה המזרחית הפונה לרחוב ארלוזורוב והגינה בצד המזרחי של הבית ולנקות את כל חדר הבית מפסולת הבנייה". בתצהירו התומך בבקשה, מעיד מר דניאל כהן, אחד מבעלי הדירות של המבקשת, וחבר הנציגות של הבית המשותף כי עד למועד הגשתה של בקשה זו, ועל אף פניות המבקשים, טרם ביצע המשיב שבפני את העבודות, ובכך הפר את פסק הדין, ולא מילא אחר הוראותיו. בסעיף 6 לתצהירו, טוען מר דניאל כהן כי המשיב חרג מתחום ההרשאה שפסקה כב' המפקחת, בכך שהעמיק וחפר בשטח חצר הבית וברכוש המשותף, וכן חרג בתוואי השביל שביקש להקים כמעבר ליחידת המשנה שלו, מזה שהציג לכב' המפקחת וכן בנה ללא רשות מעבר למצב הדברים שהוצג לכב' המפקחת קירות אבן מסביב לאותו שביל, לאורך חפירותיו. בסעיף 7 לתצהירו טוען מר דניאל כהן כי המשיב אף לא ביצע את אשר חוייב בקשר לתיקוני צבע הקירות החיצוניים של הבית ולא שיקם את הגינה של הבית באיזה חלק ממנה והשאיר פסולת בנייה בחצר הבית עד היום. לבסוף טוען המצהיר דניאל כהן כי מחמת אי מלוי הוראות פסק הדין נגרמת למבקשים טרדה מזה שנים, הבית סובב באבק בנייה ובחומרי בנייה ולכלוך המפריעים למבקשים ולאורחיהם. בקשתם של המבקשים בתיק דנא לגבי שני המשיבים האחרים, בעניינם כבר ניתנה החלטה, ד"ר ברוך בן שנרך ומר צבי כהן, נדחה בהחלטותי הקודמות בתיק. המשיב - אייל אלמוג לא הגיש תצהיר תשובה לבקשה, ולא היה מיוצג בתחילת ההליך, ואף לא נכח בישיבה הראשונה, אולם בדיונים מאוחרים יותר - התייצב והמתין לסיום דיוניהם של המשיבים האחרים בתיק. בתאריך 18/1/99 ערכתי ביקור במקום וראיתי את מצב הדברים לאשורם, כלדקמן: - א. לא נמצאה פסולת בנייה בחצר. ב. הגינה המזרחית היתה משוקמת. ג. הקירות החיצוניים היו צבועים בצבע זהה לצבע בו צבוע הבניין בסטיית גוון קלה אשר אין בה לשנות את חזות הבניין הואיל וזוהי תוספת צבע חדש לעומת הצבע הישן שהתבלה קמעה ובכל מקרה המדובר בתוספת צבע חדש שנתווספה בחלק העורפי של הבניין ולא בחזיתו. ד. הדלת שהותקנה במרפסת הפונה לצד הצפוני בוטלה, והפתח נחתם בחסימה קבועה וקשיחה ממתכת. ה. מעקה המרפסת לאורך הקטע הפונה לצד צפון לרחוב ארלוזורוב, בחלק האחורי של הבניין הוקם. ו. המדרגה נהרסה. ביציאה מהמרפסת אין מדרגה אשר אליה ניתן לרדת. בגינה האחורית, במקום בו היתה יציאה מהמרפסת - אין כל מדרך בטון או אבן המונחים על פני משטח הגינה. במקום זאת - אבן השפה שהיא המשכה של רצפת המרפסת נותרה בולטת קמעה ולא הושחזה לגמרי. מאחר ופסק הדין מתייחס למדרגה - וזו אינה קיימת, לא ניתן לומר כי המדרגה לא נהרסה. וההלכה הפסוקה קובעת כי מאחר וההליכים לפי פקודת בזיון בית המשפט הם הליכים מעין פליליים, כל ספק בדבר משמעותו של צו בית המשפט, צריך לפעול לטובת הנתבע - הנאשם העומד בחזקתו שלא הפר את הצו - כמו גם אין לאכוף צו שניתן על ידי בית המשפט בהליכי בזיון בית המשפט, אלא אם כן הוא מצווה במילים חד משמעיות את אשר חייב להעשות. רע"א 4231/96 אתת טכנולוגיות (1985) בע"מ נ' מכש מפסקי כרם שלום, פד"י מ"ה (1) 617, 614. כאמור פסק הדין של המפקחת מתייחס להריסת המדרגה וזו - צריך לומר איננה עוד. פסק הדין אינו מתייחס ל"תחליף" מדרגה בדמותה של בליטת המשך רצפת המרפסת של דירת המשיב - ולפיכך לא ניתן לקבוע כי פסק הדין לא בוצע. עוד עלי לדון בהוראת פסק הדין המתייחסת לחובת הריסת הקירות הצדדיים אשר נבנו משני צידי החלק הצר של המרפסת. בפסק הדין קובעת המפקחת הנכבדה כי הקירות הצדדיים הם אלה שנבנו מעל גובה המעקה אשר היה קיים. דא עקא שבפסק הדין שניתן ע"י המפקחת הנכבדה אין פירוט של "גובה המעקה אשר היה קיים". גם בהליך שהתקיים בפני לא הראו המבקשים מה היה "גובה המעקה אשר היה קיים". לשון אחר - משאין בידי המבקשים להראות היכן היה המעקה של המרפסת בקירות הצדדיים - הרי הספק בדבר משמעותו של צו בית המשפט - צריך שיפעל לטובת הנתבע, מכאן שאין לאכוף על המשיב הריסת הקיר שמעל המעקה במסגרת הליכי בזיון בית משפט, שכן מיקומו של המעקה לא נקבע בפסק הדין של המפקחת. התוצאה היא כי לא עלה בידי המבקשים להוכיח טענתם לאמור כי המשיב לא מילא אחר פסק הדין ולפיכך דין הבקשה להדחות. אני מחייבת את המבקשים 2-8 ביחד ולחוד לשאת בהוצאות המשיב, בהתחשב בעובדה שלא התייצב לדיון במועד והצריך דיון מיוחד ונפרד בעניינו, בסך של 3,000 ש"ח בצירוף מע"מ צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. אי קיום פסק דיןמקרקעיןהמפקח על רישום מקרקעין (בתים משותפים)בתים משותפים