אירוע מוחי ביטוח לאומי

המערער הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי ובה ביקש, להכיר באירוע המוחי כנובע מתאונה בעבודה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אירוע מוחי תאונת עבודה / אירוע מוחי ביטוח לאומי: השופט ע' רבינוביץ 1. המערער הוא סוכן ביטוח במקצועו, ואחד הבעלים של סוכנות הביטוח "ברמן" (להלן - הסוכנות). 2. בסוכנות עובדים, מלבד המערער, בנו ופקידה. 3. ביום 15.8.1995, נסע בנו של המערער לחו"ל לתקופה של 14 יום. 4. ביום 30.8.1995, בבוקר הגיע המערער לסוכנות, יצא מרכבו כדי להוריד את מחסום החניה ותוך כדי התכופפות כדי לבצע פעולה זו, התמוטט ונפל. המערער הובהל לבית החולים שם אובחן אצלו אירוע מוחי ושברים בצלעות. 5. המערער הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) ובה ביקש, להכיר באירוע המוחי כנובע מתאונה בעבודה. 6. המוסד דחה תביעה זו בנימוק ש"מאמץ ומתח ממושך המשתרע על פרק זמן ממושך, אינו בבחינת אירוע תאונתי". 7. בתביעה שהגיש המערער לבית הדין האזורי בתל אביב (תב"ע נז0-777/; השופטת בן יוסף), טען, כי האירוע המוחי אירע לו כתוצאה ממאמץ ומתח ממושך בעבודה. 8. בתצהירו ובעדותו בבית הדין גרס המערער, כי עקב נסיעת בנו לחו"ל למשך שבועיים ימים גדל עומס העבודה בסוכנות במידה ניכרת, וכי עומס זה, שמוטל בדרך כלל על בנו, הוטל בעקבות נסיעת בנו עליו, והוא זה שגרם לאירוע המוחי. המערער גם ציין, כי הסוכנות היא סוכנות חיתום, שבה בסוף כל חודש נשלחות הפוליסות המחודשות ללקוחות, ולכן נטל העבודה באותה עת גדל עוד יותר. 9. בית הדין האזורי דחה את תביעת המערער בקובעו, כי גם אם עבד המערער, באותם שבועיים ימים של היעדרות בנו, קשה יותר, אין בכך כדי להצביע על אירוע חריג, וכי "עבודה מאומצת במשך שבועיים אין בה כדי להוות אירוע חריג". 10. בערעור שהגיש על פסק-דינו של בית הדין האזורי, הדגיש המערער, כי בסוף החודש יש עומס עבודה רב יותר בנוסף לנטל העבודה הקבוע, בשל הנפקת פוליסות חדשות ללקוחות, וכי הפסיקה הכירה באירוע חריג תוך כדי מתח מתמשך. 11. המוסד תמך בפסק-דינו של בית הדין האזורי וטען בתמצית את הטענות הבאות: א. לא הוכח כל אירוע חריג, והראיה, בין השאר, שאין כל אזכור בחומר הרפואי לעומס בעבודה, כגורם לאירוע המוחי. ב. מדובר במתח מתמשך בן שבועיים ימים. ג. אין כל הסבר מדוע הוצאת הפוליסות בסוף החודש גורמת למערער ללחץ גדול יותר בעבודה. ד. הפוליסות מתחדשות שלוש פעמים בשנה. ה. המערער ובנו נסעו בעבר יחדיו לחו"ל, וגם בנו של המערער נסע בעבר לבדו לחו"ל, כך שאין מדובר באירועים יוצאי דופן. ו. האירוע קרה בבוקר, לפני תחילת יום העבודה. 12. א. אנו סבורים שבדין דחה בית הדין האזורי את תביעת המערער מהנימוקים שצוינו בפסק דינו, ומהטעמים שפורטו בתשובת המוסד לטענות המערער בערעור זה. ב. בכתב התביעה שהוגש לבית הדין האזורי ציין המערער במפורש, כי מדובר בלחץ ומתח מתמשכים. ההלכה בנושא זה קובעת שלחץ ומתח מתמשכים מעצם טבעם אינם תאונה, שהרי אין מדובר באירוע חד פעמי שניתן לאתר בזמן ובמקום, אלא בתהליך מתמשך. (בג"צ 4690/97 המוסד לביטוח לאומי - בית הדין הארצי לעבודה ואח', טרם פורסם; ניתן ביום 25.3.1999 בסעיף 16; דב"ע לא0-5/ אסתר ושדי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ב 200; דב"ע לח0-118/ חיים פומרוק - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יג 113; דב"ע שן0-44/ המוסד לביטוח לאומי - אליעזר שפרלינג, לא פורסם, ניתן ביום 28.6.1990). ג. אכן, לא ברור מדוע בהוצאת הפוליסות לקראת סוף החודש יש מאמץ מיוחד. המערער אמר בעדותו בנושא זה: "אנחנו סוכנות חיתום, דהיינו, שאנחנו מדפיסים את הפוליסות שאנו מוציאים". ובתצהירו אמר המערער: "לקראת סוף כל חודש נשלחות הפוליסות המחודשות ללקוחות". מדובר, איפוא, בהוצאת פוליסות לקראת סוף החודש, שמן הסתם מצריכה עבודת הכנה קודם לכן, נתון המביא אותנו שוב לתיאור מצב של מתח מתמשך. כמו כן, לא ברור מחומר הראיות, מה הייתה מידת חלקו של המערער בהוצאת פוליסות אלה, לאור עבודתה של פקידה בסוכנות, לאור אופי העבודה, שכללה הדפסות ומשלוח פוליסות ללקוחות, ולאור העובדה שבעבר נסעו המערער ובנו גם יחד לחו"ל, והפקידה נותרה בסוכנות לבדה. המערער לא השכיל לשכנע אותנו שמדובר בעליית מפלס המתח והעומס ככל שמתקדמים לקראת סוף החודש. עיון בחומר הראיות גם הוא לא מגלה תמיכה בטענה זו. יש לציין, שהמערער ידע, כי בנו עומד לשוב ארצה ביום 30.8.1995, נתון שדווקא צריך היה להפיג את המתח של המערער באותו יום ולא להעלותו. 13. סוף דבר - מדובר במתח מתמשך בן שבועיים, שלא הוכח שהיו בו עליות הדרגתיות במפלס המתח, ושככזה, על פי הפסיקה, אינו מהווה אירוע חריג. 14. הערעור נדחה ללא צו להוצאות.אירוע מוחיביטוח לאומי