בקשה לאשרת כניסה לארץ למטפלת סיעודית

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לאשרת כניסה לארץ למטפלת סיעודית לניצול שואה: א. מהות העתירה זו עתירה כנגד החלטת המשיב לדחות את בקשת העותר לאשרת כניסה לארץ בעבור מטפלת סיעודית מרומניה. ב. עובדות רלבנטיות העותר הינו אלמן, בן 83, ניצול שואה, שעפ"י האמור בכתב העתירה היה עובד כפייה בין השנים 1941 - 1944. הוא עלה ארצה בשנת 1961, וסובל ממחלת ניוון שרירים אשר מחמירה עם השנים, פוגעת במערכת העצבים ובגפיו בצורה קשה, ופוגעת בתפקודו היומיומי הפשוט. (ר' נספח א' לעתירה) הוא נכה 100% וזקוק לעזרת הזולת בפעולות היום-יום. כתוצאה מכך הוכר כזכאי לשירותי סיעוד, ולקבלת גימלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי. (נספח ב' לעתירה). לפני כ - 8 שנים פנה וקיבל היתר להעסיק עובד חוץ, את הגב' יואנה קונדרוביץ, אזרחית רומניה ואחות מוסמכת בפנסיה. היא החלה לעבוד כמטפלת אישית שלו, במשך 24 שעות ביממה והתגוררה בביתו. עובדת זו עבדה לפני כן כמטפלת סיעודית של אשת העותר. רשיון העסקת עובד זר של העותר פג בתאריך 30.6.2002. פנייתו להאריך את שהותה של המטפלת נדחה בנימוק שהיא: "שוהה תקופה ארוכה ולכן יש להחליפה". (נספחים ג' ו - ד' לעתירה). לאחר שטיפול ממושך בעניינה לא הניב פירות, עזבה המטפלת את הארץ בתאריך 1.12.2002 עם הבטחה שניתנה לעותר כי היא תוכל לשוב לארץ ולהמשיך לטפל בהשגת היתר בתום שנה של "צינון". לאחר שנת הצינון פנה העותר שוב במגמה להסדיר את העסקתה של המטפלת (נספחים ח',ז1 ז2, ח', ט' י',י"א). בתאריך 15.12.2003 הודע לעותר כי תקופת הצינון הנדרשת היא שנתיים, ובקשתו נדחתה. ( מסמך י"ב). בינתיים נאלץ העותר להעסיק עובד זר אחר לסעדו, שאישור העסקתו מסתיים ביום 1.7.2004. פניות נוספות בנושא (ר' סעיפים 23 - 24 לכתב העתירה ונפחיהם) , - לא העלו תוצאה חיובית, ובכלל. מכאן העתירה לבית משפט זה, כשב"כ העותר גורס כי התנהגות משרד הפנים מהווה פגיעה בכבוד האדם וחירותו והעדפת אינטרס הכלל על פני אינטרס הפרט. המדינה הגישה תגובה בה גרסה כי התנהלותה כלפי העותר נמצאת במסגרת חוק הכניסה לישראל. התקיים דיון בבית המשפט, כשבסיומו הודיעו הצדדים לבית המשפט כי ניתן להגיע להחלטה על סמך חומר הראיות הקיים בתיק וטיעוניהם, ללא צורך במסמכים נוספים או בסיכומים. ג. ה ד י ן ויישומו סעיף 3א' לחוק הכניסה לישראל קובע כללים להעסקת עובד סיעודי זר. הוא מאפשר בסה"כ הכללי וכפוף לתנאים המפורטים בסעיף הארכת אשרת שהייה ורשיון עבודה לתקופה של 7 שנים ותשעה חודשים. ס"ק (ג) שם קובע קטגורית כי מעבר לתקופה זה הרשיון לא יוארך. מהצעת החוק ( צורפה כנספח ב') עולה כי תכלית תיקון חוק הכניסה לישראל היתה להגביל את משך שהותו המירבית של עובד זר בישראל, למנוע את השתקעותו בארץ והפיכתה למרכז חייו. מאחר והמטפלת היתה סה"כ כללי בארץ בין אצל אשתו ז"ל של העותר ובין אצלו תקופה של 13 שנה, - זה היה הטעם לכך שהמשיב לא נענה לבקשתו. ב"כ המשיב הדגיש, כי תשובת משרד הפנים אודות תקופת צינון של שנתיים, ניתנה לעותר לפני שנקבעו הנחיות לאור תיקון החקיקה של סעיף 3א' לחוק שהיה בתאריך 6.8.2003. מכאן שכיום, אפילו שנתיים אלה של צינון, בהיעדר שינוי חקיקה מתאים, לא היו יכולות לעזור לו. בית המשפט לעניינים מינהליים בא לבחון האם הרשות הפעילה כהלכה וללא משוא פנים את הוראות הדין. לא ניתן לקבל את טענתו של ב"כ העותר כי המדובר בפגיעה בכבוד האדם על חשבון הגנת הכלל. אילו כתוצאה מדחיית בקשתו של העותר ע"י המשיב הוא היה נשאר ללא מטפל סיעודי, היה מקום לטענה מעין זו, ברם משרד הפנים, במקרה הנוכחי,- הפעיל בדיוק את הוראות הדין, כשהדין אינו מותיר בידו פתח לחריגות מעבר לתקופה המכסימלית. המחוקק הכיר בכך שהעסקת עובד סיעודי שונה מהעסקת עובד זר " סתם". אם הבחירה היתה טובה, אזי נוצר קשר טיפולי בין השניים, דבר שעשוי לתרום לטיפול בצורה משמעותית, ובמקרים רבים גם להאריך חיים. זו היתה הסיבה, מן הסתם, שגם בחוק קיימת הבחנה , והמחוקק מאפשר (בתנאים הקבועים בחוק) להעסיק עובד סיעודי זר תקופה ממושכת יותר מאשר עובד רגיל. לכן במקרים סיעודיים, שיכולים להיות קשים, הייתי ממליצה בפני המחוקק ללכת צעד אחד קדימה, קרי: לתקן את החוק בצורה כזו, שבמידה ואדם זכאי לעובד סיעודי זר, ועובד זה נמצא עמו לשביעות רצונו תקופה ממושכת מעבר לשבע שנים, (או אחרת), - ניתן יהיה להאריך את שהותו של אותו עובד סיעודי זר זה כל זמן שאותו פרט יזדקק לו ,וללא הגבלת זמן. על מנת שאותו עובד זר לא יקנה לו "חזקת מגורים או מרכז חיים" בארץ, ניתן יהיה לאחר תקופה של 7 שנים, ולפני קבלת היתר שאינו מוגבל בזמן, להחתימו על תצהיר, לפיו המשך שהייתו בישראל לא תגרום לכך שהוא יבקש מסיבה זו אזרחות או אישור עבודה קבוע. לאור כל האמור לעיל אני קובעת כי שיקולי המשיב היו כדין, והעתירה נדחית. בנסיבות, אין צו להוצאות.אשרה (ויזה)מסמכיםמשרד הפניםאשרת כניסהכניסה לישראלמטפלת