קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גילוי רטיבות בקיר לאחר קניית דירה: פתח דבר 1. המדובר בתביעה בגין ליקויים, לרבות ליקויי רטיבות בדירת מגורים אשר נרכשה בתאריך 1/3/96 על ידי התובעים מידי הנתבעים ואשר הועברה לחזקתם של התובעים בתאריך 31/12/96. 2. בכתב התביעה נטען כי עוד במהלך החודש הראשון לשהות התובעים בדירה התגלה, לטענתם, כי קיימת בעיה של חדירת רטיבות למבנה, בעיקר דרך קירות המבנה והחלונות. התובעים תמכו את תביעתם בחוות דעתו של המהנדס איתן קרמר, אשר פירט את הליקויים שנתגלו בדירה ואת עלות תיקונם. בתביעתם עתרו התובעים לסעד של תשלום עלויות תיקון הליקויים וכן לפיצוי מוסכם שנקבע בהסכם בסך של 14,000 דולר בגין הפרה יסודית של ההסכם. 3. בכתב הגנתם הכחישו הנתבעים את הליקויים הנטענים והוסיפו כי התובעים סכלו כל אפשרות מצידם של הנתבעים לבקר בדירה ולאמוד את הנזקים הנטענים, ובכל מקרה, לא היו מודעים לליקויי הרטיבות עובר לחתימת הסכם המכר. עוד נטען על ידי הנתבעים, כי על התובעים לאפשר בידי הנתבעים את תיקון הנזקים, ובכל מקרה, אין התובעים זכאים בנסיבות העניין לקבלת פיצויים מוסכמים. הנתבעים צירפו את חוות דעתו של המהנדס נ. כרמלי, לפיה מדובר בעלויות תיקון נמוכות בהרבה ובהסתמך עליה אף הגישו הנתבעים הודעות כנגד צדדים שלישיים: כנגד שפיק אבו בקר (להלן: "צד ג' מס' 1), אשר ביצע עבודות בניה ושיפוץ בדירה במהלך שנת 1990, וכנגד נתי שלום (להלן: "צד ג' מס' 2), אשר ביצע עבודות אלומיניום ותריסים בדירה, וטענו כי על הצדדים השלישיים לשפות את התובעים בעלויות הליקויים הנטענים. 4. הצדדים השלישיים, בכתב טענותיהם, טענו כי השלימו את עבודתם בנכס בשנת 1990, כי הנתבעים מנועים מלהלין על ליקויים וכי הליקויים הנטענים אינם באחריותם. 5. בישיבת ביהמ"ש מיום 21/5/00 הסכימו הצדדים לצמצם את המחלוקות שביניהם לנושא של עלות תיקון הרטיבות בדירה, סיוד הדירה ותיקון התריסים, והסכימו להעביר מחלוקות אלה להכרעתו של הבורר, המהנדס ד"ר עמי גלזמן (להלן: "הבורר"). הצדדים הותירו שני נושאים להכרעת ביהמ"ש, במידת הצורך. קרי: האם יש להתיר לנתבעים ואם יש לחייב ו/או להתיר לצדדים השלישיים לבצע את התיקונים בעצמם, וכן האם יש מקום לפסוק לתובעים פיצויים מוסכמים. 6. בתאריך 5/9/00 ניתן פסק הבורר ובמסגרתו תיאר הבורר את ליקויי הרטיבות בדירה, פירט את עבודות התיקון הנדרשות ואת עלויותיהן, לרבות עלויות תיקון התריסים והסיוד. כן קבע הבורר בפסק דינו את חלוקת האחריות לנזקים ולעלויות בין הנתבעים ובין הצדדים השלישיים. 7. לאור ההיקף הקטן מאוד של העבודות הנדרשות בסעיפים השונים, ציין הבורר כי יש להניח שתהיה תוספת של עד 50% בעלויות התיקון וכן הוסיף עלות מפקח בשיעור של 10% ומע"מ. כב' הבורר סיכם בפסק דינו את עלויות התיקון וחלוקתם בין הנתבעים והצדדים השלישיים ולאחר העמדת שיעור המע"מ על 18%, כדלקמן: הנתבעים ישאו בסך של 13,337 ₪, הצד השלישי מס' 1 ישא בסך של 8,956 ₪ והצד השלישי מס' 2 ישא בסך של 389 ₪. סך כל עלויות התיקון הועמדו על ידי הבורר על סך כולל של 22,682 ₪. הבורר קבע בפסק דינו כי סכומים אלה יהיו צמודים למדד הבניה וישאו ריבית כדין החל מ-30 יום לאחר מתן פסק הבורר. 8. בתאריך 12/3/01 נתנו הצדדים הסכמתם כי ביהמ"ש יתן פסק דין על בסיס סיכומי הצדדים בשאלות שנותרו פתוחות, דהיינו, האם יש להתיר לנתבעים ואם יש לחייב ו/או להתיר לצדדים השלישיים לבצע את התיקונים בעצמם וכן האם יש מקום לפסוק לתובעים פיצויים מוסכמים. 9. בתאריך 13/8/03 נתן כב' הנשיא א. קיטאי החלטתו לפיה יועבר תיק זה אלי לצורך כתיבת פסק דין. האם יש להעדיף פיצוי כספי על פני ביצוע תיקונים על ידי מי מבין הנתבעים והצדדים השלישיים 10. בסיכומיהם פירטו הנתבעים והצדדים השלישיים את טענתם לפיה יש לאפשר להם את ביצוע התיקונים בדירה על פני מתן פיצוי כספי המשקף את עלויות ביצוע התיקונים. את עיקר יהבם תולים הנתבעים בעובדה כי התובעים מנעו מהם לראות את הליקויים לאחר שאלה נתגלו על ידי התובעים וכן כי לאחר בדיקת הנכס על ידי מומחה מטעמם, המהנדס נ. כרמלי, לא חלקו הם עוד על עצם קיומם של הליקויים. טענות ממין אלה הועלו גם על ידי הצדדים השלישיים בסיכומיהם, בשינויים המחוייבים. התובעים טענו, מאידך, כי בנסיבות העניין אין לנתבעים כל זכות לבצע את התיקונים בדירה. לדבריהם, משך זמן רב לא ראו הנתבעים לממש את זכותם לתקן הליקויים והכחישו את עצם קיומם, ולכל היותר, הכירו בנזקים מזעריים. כן טוענים התובעים, כי הנתבעים היו מודעים לעצם קיומם של ליקויי הרטיבות עובר לחתימת ההסכם. 11. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ולנוכח נסיבות המקרה, הנני סבורה כי יש להעדיף דרך של פיצוי כספי על פני מתן אפשרות למי מבין הנתבעים והצדדים השלישיים לבצע את התיקונים כפי שנקבעו בפסק הבורר. ראשית, הוראות חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973, אינן חלות שכן הנתבעים אינם נופלים לגדר הגדרת מוכר שבסעיף 1 לחוק. ובאשר לטענות הצדדים השלישיים, הרי גם הוראות חוק חוזה קבלנות אינן חלות בענייננו, שכן התובעים לא התקשרו עם הצדדים השלישיים בחוזה קבלנות, אלא לכל היותר התקשרו עם הנתבעים בהסכם מכר דירה. אכן, חובה על התובעים לפעול להקטנת הנזק ובכלל זה לצמצם את עלות התיקונים. עיון בפסיקת ביהמ"ש העליון מלמד כי השאלה אם יש לאפשר למוכר לתקן או לחייבו בפיצויי תיקון תלויה בעובדותיו של כל מקרה ובדרך כלל עניין הוא לשיקול דעתו של ביהמ"ש היושב בדין, באם לתת לצד הנפגע סעד של אכיפה או סעד של פיצויים (ראה ע"א 472/95-553/95 זכריה זלוצין נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד נ'(2) 858). לאור מערכת היחסים הקשה שהתגלעה בין התובעים והנתבעים, כפי שעולה מנוסח ההתכתבות ביניהם, ולאור היקף העלויות הנמוך יחסית מחד של עבודות התיקון אל מול היקף וסוג עבודות התיקון הנדרשות מאידך, כמו גם מספר הצדדים הטוענים לזכותם לתקן את הליקויים והכוללים את הנתבעים והצדדים השלישיים 1 ו-2, מחייבת, לדעתי, העדפתו של פיצוי כספי בגין ליקויי הרטיבות. דרך זו תאפשר לסיים את המחלוקת שבין הצדדים, אשר משתרעת כבר על תקופה של למעלה משש שנים, ותחסוך את העלויות הכרוכות מהחזרת העניין לבורר אשר יידרש לבצע פיקוח רצוף וממושך על עבודות התיקונים ויידרש לבחון את טיב ביצועם. 12. לאור האמור, ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לתובעים, את הפיצוי בגין עלות התיקונים בסך של 22,682 ₪. סכום זה יהיה צמוד למדד הבניה החל מיום 18/6/00 וכן ישא ריבית כדין החל מ-30 יום לאחר מתן פסק הבורר. 13. בדבר חלוקת האחריות לגבי הליקויים בין הנתבעים והצדדים השלישיים, זכאים הנתבעים לקבל שיפוי מן הצדדים השלישיים כדלקמן: הצד השלישי מס' 1 ישפה את הנתבעים בסך של 8,956 ₪ ואילו הצד השני ישפה את הנתבעים בסך של 389 ₪. סכומים אלה, כמפורט בפסק הבורר, יהיו צמודים למדד הבניה החל מיום 18/6/00 וישאו ריבית כדין החל מ-30 יום לאחר מתן פסק הבורר. פיצוי מוסכם 14. בעלי הדין נותרו חלוקים בשאלה האם זכאים התובעים לקבל מהנתבעים פיצוי מוסכם בסך של 14,000 דולר בשל הפרה יסודית של הסכם המכר. לטענת התובעים, משהצהירו הנתבעים כאמור בסעיף 17 להסכם המכר כי אין בדירה ליקויי רטיבות, הפרו הנתבעים את ההסכם הפרה יסודית המקנה להם פיצוי מוסכם שנקבע בסעיף 18 להסכם בסך של 14,000 דולר של ארה"ב. לטענת התובעים, זכאים הם לקבלת הפיצוי בנוסף על פיצוי נזקיהם כפי שפורטו בפסק הבורר. מנגד טוענים הנתבעים, כי מאחר ולא הוכחה ידיעתם בדבר ליקויי הרטיבות, לא הפרו את ההסכם הפרה יסודית, וכן כי אין התובעים זכאים לקבל פיצוי מוסכם מעבר לפיצוי הנזקי, שכן יש בכך ליתן בידי התובעים כפל פיצוי, ובכל מקרה, מסור לביהמ"ש שיקול דעת להפחית את הפיצוי המוסכם כך שלא יחרוג מעבר לעלות ביצוע התיקונים כפי שהוגדרו על ידי הבורר בפסק דינו. במקרה דנן טוענים התובעים לראש נזק אחד והוא נזקי הרטיבות. שיעור הנזק שבאחריות הנתבעים נקבע על ידי הבורר בפסק דינו, ולפיכך אינו שנוי עוד במחלוקת. לאור האמור, הוספת הפיצוי המוסכם כפי שנתבע על ידי התובעים מעבר לשיעור הנזקים שנקבעו בפועל, מקום שמדובר בראש נזק אחד, אינו מתיישב עם הוראת סעיף 15(ב) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 (להלן: "חוק התרופות"), כאמור בפסק דינו של כב' הנשיא שמגר (כתוארו אז) בע"א 628/85 חורי נ' חברת החשמל, פ"ד מ"ו(1) 115, ומהווה משום פיצוי כפל. 15. הפיצוי המוסכם שנקבע על ידי הצדדים בסעיף 18 להסכם המכר קובע כי כל הפרה גדולה כקטנה המנויה בסעיף 17 תזכה את הצד הנפגע בסכום של 14,000 דולר של ארה"ב. הפיצוי האחיד שנקבע בהסכם המכר לגבי כל הפרה ובלא כל אבחנה מעיד על כי הפיצוי המוסכם נקבע בהסכם בלא שהצדדים להסכם נתנו דעתם בעת כריתת החוזה לשאלת היחס בין הפיצוי המוסכם לבין הנזק הצפוי מן ההפרה בגינה נקבע הפיצוי. בנסיבות אלה, על ביהמ"ש לעשות שימוש בסמכות ההפחתה המוקנית לו מכוח סעיף 15(א) לחוק התרופות. ואכן, לאור העובדה שהבורר בפסק דינו קבע את נזקם של התובעים, ראיתי לנכון להפחית את הפיצוי המוסכם החל בנסיבות המקרה ולהעמידו על סכום נזקם של התובעים כפי שנפסק בפסק הבורר וזאת, כאמור, כפיצוי חילופי בלבד. סוף דבר 16.א. לאור כל האמור לעיל, הנני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, את הסכומים בגין עלות תיקון ליקויי הרטיבות כפי שנקבעו בפסק הבורר בסך של 22,682 ₪. סכום זה יהיה צמוד למדד הבניה מיום פסק הבורר וישא ריבית כדין החל מ-30 יום לאחר מתן פסק הבורר ועד לתשלום בפועל. ב. כן אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעים את הסכומים הבאים: חלקם של התובעים בשכר טרחת הבורר, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום ביצוע ההוצאה ועד לתשלום בפועל. חלקו של הצד השלישי מס' 2 בשכר טרחת הבורר, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום ביצוע ההוצאה ועד לתשלום בפועל. ג. שכר טרחת עורך דין בשיעור של 20% + מע"מ. ד. הנני מקבלת את ההודעה לצדדים השלישיים על פי קביעותיו של הבורר בפסק דינו ומורה, איפוא, כדלקמן: (1) הצד השלישי מס' 1 ישלם לנתבעים סך של 8,956 ₪. סכום זה יהיה צמוד למדד הבניה מיום פסק הבורר וישא ריבית כדין החל מ-30 יום לאחר מתן פסק הבורר ועד לתשלום בפועל. כן ישלם הצד השלישי מס' 1 לנתבעים שכר טרחת עורך דין בשיעור של 20% + מע"מ. (2) הצד השלישי מס' 2 ישלם לנתבעים סך של 389 ₪. סכום זה יהיה צמוד למדד הבניה מיום פסק הבורר וישא ריבית כדין החל מ-30 יום לאחר מתן פסק הבורר ועד לתשלום בפועל. כן ישלם הצד השלישי מס' 2 לנתבעים שכר טרחת עורך דין בשיעור של 20% + מע"מ. נזקי מיםגילוי נאות במכירת דירהרטיבותקירותמקרקעיןקניית דירה