הגבלת תנועה בצוואר

לטענת המערער הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי שגתה בקבעה למערער 0% נכות יציבה , שכן משמצאה הוועדה הבדל של 10 מעלות בסיבוב לשמאל היה עליה ליישם את הוראות תקנה 37(5)א' , שעניינה "הגבלת התנועות בעמוד הצווארי" ובגין הגבלה "בצורה קלה" מעניקה 10% נכות. מוסיף ב"כ המערער וטוען, כי עת התכוון מתקין התקנות להעניק 0% נכות בגין הגבלה בצורה קלה , קבע כך במפורש והפנה לדוגמא לתקנה 37(6) לפיה מוענקים 0% נכות בגין הגבלה בצורה קלה של תנועות ע"ש גבי. משמדובר בנושא משפטי ולא רפואי, ביקש כי ביה"ד יישם את אחוזי הנכות בהתאם לתקנה 37(5)א' בשיעור 10% , מבלי להחזיר את העניין לוועדה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הגבלת תנועה בצוואר - אחוזי נכות: זהו ערעור על החלטתה של וועדה רפואית לעררים מיום 28.6.09. יובהר, כי הוועדה דנה בעניינו של המערער עפ"י פס"ד מיום 27.7.08 (בתיק בל 2741/08) לפיו הורה ביה"ד, בהסכמת הצדדים , בזו הלשון: "עניינו של המערער יוחזר לוועדה רפואית לעררים אשר תזמן את המערער גם באמצעות בא כוחו ותתייחס לקביעתה כי קיים חסר של 10 מעלות בסיבוב לצד שמאל לעומת הצד הימני ובהתייחס לחוות דעתו של דר' קרת מ 24.10.06 תקבע האם יש בממצא כדי להצביע על נכות והאם נכות זו נובעת מהתאונה דנן". (להלן: "פסה"ד"). למען שלמות התמונה יובהר, כי בתיק הנ"ל נדון ערעורו של המערער על החלטת הוועדה מיום 27.7.08, שציינה בפרק הממצאים (ככל הצריך לענייננו) : "בבדיקה - אין נוקשות של שרירי הצוואר, אין רגישות ממוקדת בכיפוף, מגיע עם הסנטר לעצם החזה, סיבוב מלא לימין, לשמאל חסר 10 מעלות בהשוואה לימין, הטיה צדית 45 מעלות לכל כיוון...". בהחלטתה מושא הליך זה, קבעה הוועדה : " הוועדה עיינה בפסה"ד ולהלן תגובתה: חוו"ד של דר' קרת מיום 24.10.06 (טרם קרות התאונה הנדונה) ניתנה בהתייחס לאירוע מיום 15.7.05. הנפגע דיווח לוועדה , כי בגין תאונה זו לא נפסקו אחוזי נכות. אמנם דו"ח הוועדה לא הוצג בפני הוועדה, אך הוועדה למדה מכך שהפוסק (פוסקים) מצאו ממצאים שונים בבדיקה ומסקנתו של דר' קרת לכן לא התקבלה. ממצאי הוועדה מיום 27.7.08 ביחס לתאונה מיום 25.12.06 אינם תואמים לממצאים הרשומים בחוו"ד של דר' קרת שנכתבו טרם קרות האירוע הנדון. הוועדה למעשה מצאה הבדלים של 10 מעלות בסיבוב לשמאל, אך לא מצאה הגבלה בכיפוף או בהטיה צדית. הבדל של 10 מעלות בשמאל בהשוואה לימין, אין בו בכדי להקנות אחוזי נכות לפי קובץ תקנות המל"ל. לפיכך חוזרת הוועדה על קביעתה, כי התאונה הנדונה לא הותירה נכות צמיתה עפ"י קובץ תקנות המל"ל." 4. תמצית טענות המערער: הוועדה שגתה בקבעה למערער 0% נכות יציבה , שכן משמצאה הוועדה הבדל של 10 מעלות בסיבוב לשמאל היה עליה ליישם את הוראות תקנה 37(5)א' , שעניינה "הגבלת התנועות בעמוד הצווארי" ובגין הגבלה "בצורה קלה" מעניקה 10% נכות. מוסיף ב"כ המערער וטוען, כי עת התכוון מתקין התקנות להעניק 0% נכות בגין הגבלה בצורה קלה , קבע כך במפורש והפנה לדוגמא לתקנה 37(6) לפיה מוענקים 0% נכות בגין הגבלה בצורה קלה של תנועות ע"ש גבי. משמדובר בנושא משפטי ולא רפואי, ביקש כי ביה"ד יישם את אחוזי הנכות בהתאם לתקנה 37(5)א' בשיעור 10% , מבלי להחזיר את העניין לוועדה. 5. לטענת המל"ל, לא נפל פגם בהחלטת הוועדה , שגילתה במקרה זה דעתה, כי הממצא אצל המערער אינו עולה כדי הגבלה קלה הקבועה בתקנות . לא נאמר בשום מקום בתקנות כי קנה המידה הוא אדם שאין לו כלל חוסרים בתנועות. הכרעה 6. ערעור זה, דינו - להדחות. בפתח הדברים יוזכר, כי עת דנה וועדה בעניינו של נפגע בעקבות פס"ד לפיו הוחזר העניין אליה, כל שעומד לביקורת ביה"ד היא השאלה, האם מילאה הוועדה אחר פסה"ד ופעלה עפ"י הנחיותיו. בענייננו, עיון בפסה"ד ובהחלטת הוועדה מעלה, כי הוועדה עשתה מלאכה נאמנה משהבהירה: חווה"ד של דר' קרת אינה רלבנטית בשים לב לכך , כי חווה"ד ניתנה על ידו בתאריך 24.10.06, קרי - בטרם נפגע המערער בתאונה בגינה נבדק בוועדות עליהן נמנית הוועדה לעררים מושא ההליך בו ניתן פסה"ד ומושא ההליך דנן ואשר עניינן פגיעה מתאריך 25.12.06. חוות דעתו ניתנה, מסתמא, בהתייחס לפגיעה קודמת שאירעה למערער וכבר בה נמצא, אפוא, חסר בסיבוב בהשוואה בין צד ימין לצד שמאל. ב. זאת ועוד, הוועדה הוסיפה והבהירה, כי הממצאים העדכניים כעולה מבדיקתה (מיום 27.7.08) אינם זהים לממצאי בדיקתו של דר' קרת, כמפורט בחוות דעתו שניתנה, כאמור, שנתיים קודם לכן. אציין, כי עיון מדוקדק בחווה"ד של דר' קרת מעלה , כי עפ"י הרשום בה, נכון למועד בדיקתו (10/2006) "תנועת הסיבוב לשמאל אפשרית ל 40 מעלות, לימין - בשיעור של 50 מעלות" בציון, כי "הטווח התקין 76 מעלות - 72 מעלות". מנגד, עפ"י הממצאים העדכניים כעולה מדו"ח הוועדה מ 27.7.08 נמצא, כאמור (ככל הצריך לענייננו), כי "לימין - סיבוב מלא, לשמאל חסר 10 מעלות בהשוואה לימין...."., קרי - 10 מעלות פחות מטווח של סיבוב מלא (להבדיל מ 10 מעלות פחות מטווח שאינו תקין ומלא, כפי שנמצא בבדיקת דר' קרת). הנה כי כן, הגם שמדובר בחסר של 10 מעלות, ברי כי אין מדובר ב"חסר" בעל נפקות זהה, בהשוואה בין חווה"ד לממצאי הוועדה ומסקנתה. הוועדה עמדה על הדברים במפורש בהמשך משהבהירה, כי הגם שמצאה הבדלים של 10 מעלות בשמאל , הרי "לא מצאה הגבלה בכיפוף או בהטייה צדית" ובמילים אחרות - אין ממצא בדבר הגבלה בתנועה. משכך ובשים לב לממצאים השונים כמובהר לעיל (חסר של 10 מעלות בהשוואה לסיבוב מלא, להבדיל מחלקי - בשיעור של 40 מעלות בצד האחד אל מול 50 מעלות בלבד בצד השני), הרי - "הבדל של 10 מעלות משמאל בהשוואה לימין, אין בו בכדי להקנות אחוזי נכות לפי קובץ תקנות המל"ל". ודוק, אחוזי הנכות ניתנים בגין הגבלה בתנועה ולא בגין "חסר" במעלות הסיבוב- לכשעצמו. ד. אין ספק, כי בהבהרותיה כמפורט לעיל ולמקרא הממצאים השונים בדקדקנות והשוואתם, עשתה הוועדה מלאכתה נאמנה, מילאה כדבעי אחר פסה"ד ולא נפל כל פגם משפטי בהחלטתה. 7. לסיכום, הערעור נדחה. אין צו להוצאות. 8. הצדדים רשאים לפנות לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות ערעור על פס"ד זה, תוך 30 ימים ממועד קבלתו. צוואר