קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פתיחת תיק הוצאה לפועל נגד עיזבון: בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצל"פ (כב' הרשם מר אורי אוחיון) מיום 29/12/11, אשר ניתנה בתיק הוצל"פ 08-06842-10-7 ועפי"ה נדחתה בקשת המבקשת להורות על ביטול צירוף המבקשת כחייבת נוספת בתיק ההוצל"פ. הינני דן בבקשת רשות הערעור כבערעור עצמו, מכוח סמכותי עפ"י סעיף 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, וזאת לאחר שניתנה לב"כ הצדדים לטעון לגופם של דברים ולא נראה לי כי עקב כך תיפגע זכות כלשהי של בעל דין. ניתן להגדיר את המחלוקת שבין הצדדים כמחלוקת דיונית, להבדיל ממחלוקת מהותית, היינו האם ניתן לצרף אדם או עיזבון אדם, כחייב נוסף בתיק הוצל"פ, זאת על יסוד כתב ערבות כללי וחיצוני לשטרות נשוא תיק ההוצל"פ ומהם התנאים שיאפשרו זאת . העובדות הרלוונטיות לערעור הינן כדלקמן: תיק ההוצל"פ נפתח מלכתחילה בלשכת ההוצל"פ בקריות, לפי מס' 13-01605-07-3, ביום 1/2/2007, בעילה שטרית, וזאת כנגד החייבת תריסי יאיר תעשיות אלומיניום בע"מ (להלן: "החברה") וזאת בגין 8 שטרות/צ'קים שנמשכו על ידי החברה. המבקשת - המנוחה - אהובה אהרון ז"ל, כנראה אחד הבעלים של החברה, הלכה לעולמה עוד ביום 12/12/06. ביום 11/3/07, היינו כחודש לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ וכשלושה חודשים לאחר פטירת המבקשת, הגישה המשיבה - הזוכה בתיק ההוצל"פ - בקשה לצירוף המבקשת כחייבת נוספת לתיק ההוצל"פ, זאת מבלי לציין, כנראה עקב חוסר ידיעה, כי המבקשת הלכה לעולמה עוד שלושה חודשים לפני כן וזאת על יסוד כתב ערבות עליו חתמה המבקשת, לכאורה, אשר בו צויין: "אני הח"מ (המבקשת - ז. סאלח) המנהלים ובעל המניות של החברה תריסי יאיר תעשיות אלומיניום בע"מ ח.פ. 51335027 מתחייבים בזה באופן אישי לשלם לכם לפי דרישתכם הראשונה וללא כל תנאי, כל סכום אשר מגיע ו/או יגיע לכם בעקבות אי פירעון צ'קים ו/או שטרות ו/או חשבונות פתוחים, אשר מתייחסים לרכישת סחורות...". הבקשה לצירוף המבקשת כחייבת נוספת כנ"ל, שלא נתמכה בתצהיר, נענתה ע"י רשם ההוצל"פ, עפ"י החלטה מיום 2/3/07, תוך כדי חיוב המשיבה להמציא את האזהרה לידי המבקשת/החייבת הנוספת. ביום 17/7/2007 הוגשה בקשה לעדכן פרטי המבקשת תוך ציון העובדה כי בוצעה מסירת האזהרה לידי המבקשת, אשר סירבה, או בן זוגה, לקבל את האזהרה. בקשה לעידכון פרטי המבקשת לעיזבון המנוחה אהובה אהרון ז"ל נתקבלה על ידי רשם ההוצל"פ, כך שבהמשך, ביום 21/7/07, אופשר נקיטת הליכים נגד העיזבון, זאת מבלי שצויין נציג העיזבון או היורשים עפ"י דין או הנהנים עפ"י צוואה של המבקשת - המנוחה. בהמשך הגישה המבקשת, באמצעות בתה, אחת היורשות, גב' שימרית רומם, בקשה למחוק את המנוחה מתיק ההוצל"פ, מסרה כי לא בוצעה כל מסירה כדין, בין היתר הואיל והמנוחה הלכה לעולמה עוד לפני פתיחת תיק ההוצל"פ וכן מסרה כי כנראה המנוחה אינה חתומה על כתב הערבות וכי בכל מקרה לא מדובר בכתב ערבות "אוול" עפי"ו ניתן לצרף את הערב כחייב נוסף בתיק ההוצל"פ בעילה שטרית. בקשה זו של "נציגת" המנוחה נדחתה ע"י רשם ההוצל"פ עפ"י החלטה מיום 29/12/11 - היא ההחלטה מושא הערעור. החלטת רשם ההוצל"פ ציינה כי עצם היות כתב הערבות חיצוני לשטרות אין בו כדי לפגום באפשרות צירוף חותם כתב הערבות, אף שהינו חיצוני ואף שהינו כתב ערבות כללי שאין בו התייחסות ספציפית לכל צ'ק וצ'ק, כחייב נוסף בתיק ההוצל"פ. בכל זאת מצא רשם ההוצל"פ טענה אחת ראויה לדיון והיא עצם הטענה כי כנראה המנוחה אינה חתומה על כתב הערבות, אך בנדון הוא היפנה את המבקשת להגיש התנגדות לביצוע הצ'קים ולא נאות להורות על מחיקת המבקשת מתיק ההוצל"פ. תמצית טיעוני המבקשת: לא ניתן לצרף אדם שהלך לעולמו, עוד לפני פתיחת תיק ההוצל"פ, כחייב נוסף לתיק ההוצל"פ, לא היה מקום לצרף אותו אדם מת כחייב לתיק ההוצל"פ הואיל והבקשה לא נתמכה בתצהיר וגם לא הומצאה לידי אותו אדם שמת ואינו קיים יותר וכן לא בוצעה מסירה כדין של האזהרה, אף לא לנציג העיזבון או לאחד היורשים. בכל מקרה טענה המבקשת כי כתב הערבות הינו חיצוני לשטר, ספק שנחתם ע"י המבקשת והוא אינו בבחינת כתב ערבות אוול, עפי"ו ניתן לצרף חותמו, בעילה שטרית, לתיק ההוצל"פ. תמצית טיעוני המשיבה: המנוחה אומנם לא חתומה על הצ'קים אך היא חתמה על כתב ערבות חיצוני, כפי שצוטט דלעיל, כתב ערבות שיש לראות כערבות שטרית, כך שצירופה כחייבת נוספת בתיק ההוצל"פ על יסוד כתב הערבות ובהיותה מנהלת ובעלת מניות של החברה, נעשה כדת וכדין. המשיבה מסרה כי רק בחודש 7/2007 נודע לה כי המבקשת הלכה לעולמה כך שהוגשה בקשה מתאימה לשינוי שמה ל"עיזבון" , בקשה שנענתה ע"י רשם ההוצל"פ וכאשר סעיף 78 לחוק ההוצל"פ מאפשר המשך הליכי הוצל"פ נגד נכסי העיזבון בין שחולק ובין שלא חולק. המשיבה טענה כי טענת המבקשת כי אי ציון נציג העיזבון או יורשיו יש בו כדי לפסול את הצירוף או שינוי שם החייב ל"עיזבון" -דינה להידחות הואיל ואין באפשרות המשיבה לדעת פרטים אלה וכי בכל מקרה הוא מבקש לפעול בתיק ההוצל"פ אך כנגד נכסי העיזבון ולא נגד היורשים. כן טענה המשיבה כי כתב הערבות הינו כתב ערבות שטרי וכי בהחלט אפשר לצרף את חותמו כחייב במסגרת בקשה לביצוע צ'קים וגם לאחר מכן ע"י הגשת בקשה לתיקון הבקשה לביצוע והוא הפנה בנדון לפסיקה מרובה. דיון והכרעה: כבר אמרתי כי המחלוקת שבין הצדדים הינה דיונית גרידא, היינו האם אפשר לצרף אדם, אף שהלך לעולמו, לתיק ההוצל"פ קיים, על יסוד כתב ערבות חיצוני לשטר או שיש להגיש נגד אותו אדם או עיזבונו או יורשיו כתב תביעה נפרד. כן אומר כי אילו תיק ההוצל"פ נפתח במקור נגד המבקשת וכי לאחר מכן היא הלכה לעולמה אז בהחלט היה ניתן להמשיך בהליכי ההוצל"פ נגד נכסי העיזבון של החייב שהלך לעולמו, מכוח הוראות סעיף 78 לחוק ההוצל"פ. אך בעניינו הדברים הם שני: ידוע הוא כי הבקשה לביצוע צ'קים הוא מעין כתב תביעה וכי, משחולפת תקופת האזהרה (30 יום), הופך החיוב הגלום בבקשה לביצוע לפס"ד והוראות הביצוע שלו הן זהות לביצוע פס"ד לכל דבר ועניין. בעניינו הבקשה לביצוע הוגשה אך נגד החברה משאותה חברה לא הגישה התנגדות לביצוע הצ'קים, הפך החוב בתיק ההוצל"פ לפס"ד והמשך ביצועו הוא כביצוע פס"ד. אומנם אין מניעה לתקן בקשה לביצוע ע"י הוספת חייב נוסף, גם לאחר מכן, אך, הואיל והבקשה לביצוע הינה כתב תביעה ואף ניתן פס"ד בעניינה (בעצם אי הגשת ההתנגדות), היה הכרח להגיש בקשה לתיקון הבקשה לביצוע (כתב התביעה) כאשר יש לתמוך את הדבר בתצהיר מתאים וכן להמציאה לתגובת החייב הנוסף. בעניינו הבקשה להוספת המבקשת כחייבת נוספת לא נתמכה בתצהיר ואך בגין כך היה מן הדין לדחות את הבקשה. מעבר לכך - ניתן לצרף כחייב נוסף בתיק ההוצל"פ או אף לפתוח תיק הוצל"פ אך נגד אדם או תאגיד שהם בבחינת אישיות משפטית. אין מקום לפתוח תיק הוצל"פ נגד עיזבון וזאת הואיל ועיזבון של אדם שהלך לעולמו, הינו אך מסה של רכוש, אם קיימים כאלה ואינו יכול להוות אישיות משפטית הניתנת להיתבע או לתבוע, אלא באמצעות נציג מוסמך (כגון: מנהל עיזבון) או באמצעות יורשים ונהנים, כהגדרתם בחוק הירושה וכפוף להוראות חוק הירושה. עצם העובדה כי המשיבה לא ידעה על פטירת המנוחה לפני פתיחת תיק ההוצל"פ ואף לא בעת הגשת הבקשה לצרפה כחייבת נוספת בתיק ההוצל"פ, אין בה כדי להעלות או להוריד הואיל וכל הליך הצירוף הינו פגום כפי שפורט לעיל. לאור האמור לעיל אינני נזקק להידרש לטענה הנוספת של המבקשת ועפי"ה לא מדובר בכתב ערבות שטרית, עפי"ו ניתן להגיש בקשה לביצוע נגד חותמו ישירות להוצל"פ. בכל זאת אומר, כי הינני סבור, לאור הכלליות של כתב הערבות, כי אין מדובר בערבות "אוול" היינו ערבות ללא כל תנאי המתייחסת לשטר ספציפי, כך שלא היתה אפשרות להגישו לביצוע בהוצל"פ וכי היה הכרח להגיש בגינו תובענה רגילה לביהמ"ש. אסייג ואומר כי עצם תיקון חוק ההוצל"פ, זה לא מכבר, תיקון אשר איפשר הגשת מסמכים או הסכמים בכתב לביצוע בהוצל"פ, בכפוף לתנאים הקבועים בחוק ההוצל"פ, מכהה במידה ניכרת או אף מבטל קביעתי הראשונית, במובן זה שאפשר להגיש כתב ערבות כללי וחיצוני לביצוע בהוצל"פ, כמו שאפשר להגיש כך גם כל הסכם בכתב אחר המקים חיוב כספי, זאת כפוף לכך שהוא מוגש נגד אדם או תאגיד המהווה אישיות משפטית כהגדרתה בדין. התוצאה: לאור הפגמים כפי שפורטו דלעיל, בעצם צירוף המבקשת - המנוחה - כחייבת בתיק ההוצל"פ הינני מקבל את הערעור ומורה על מחיקת עיזבון המנוחה אהובה אהרון מתיק הוצל"פ 08-06842-10-7. המשיבה תשלם למבקשת הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 4,000 ₪ נכון להיום. עיזבוןהוצאה לפועל