תקנות 3, 4 לתקנות בתי המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) התשס"א- 2000, קובעות את המועד להגשת עתירה לביהמ"ש לעניינים מנהליים כדלקמן: 3. המועד להגשת עתירה (א) עתירה תוגש במועד שנקבע לכך בדין. (ב) לא נקבע מועד כאמור, תוגש העתירה בלא שיהוי, לפי נסיבות הענין, ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום שההחלטה פורסמה כדין, או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה או מיום שנודע לעותר עליה, לפי המוקדם. (ג) בית המשפט רשאי להאריך מועד שנקבע להגשת עתירה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), לאחר שנתן למשיב הזדמנות להגיב לבקשת ההארכה, אם ראה הצדקה לכך. 4. שיהוי בית המשפט רשאי לדחות עתירה אם ראה כי בנסיבות העניין היה שיהוי בהגשתה, אף אם הוגשה בתוך המועד של ארבעים וחמישה ימים כאמור בתקנה 3(ב) או הוארך המועד להגשתה לפי תקנה 3(ג)." בעע"ם 1981/02 קיסר נ' מד"י, דינים עליון, כרך ס"א 264, נאמר: "לנושא המועדים נודעת חשיבות ממעלה ראשונה לעניין הגשתן של עתירות מינהליות. ימינו אלה אינם עוד כימים שבעבר. בעבר היו נושאי משפט מינהלי באים לדיון ולהכרעה לפני הבג"ץ, ובכפיפות להוראות חוק ספציפיות לא שלטה במועדי עתירות לבג"ץ אלא מלכת השיהוי בלבד. הגשת עתירה לאחר עבור חודשים מיום היווצר העילה - לעתים חודשים לא-מעטים - לא עצרה בעד העותרים אלא אם שינו משיבים את מצבם לרעה; וגם כך לא תמיד צלחה טענת שיהוי. עידן זה חלף - עבר ככל שהמדובר הוא בנושאי משפט מינהלי המצויים בסמכותו של בית-המשפט המחוזי בשיבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים. משהותקנו תקנות סדרי הדין; ומשנקבע מועד ספציפי ומיוחד להגשתה של עתירה לבית-משפט; זו הדרך בה שומה עלינו ללכת ואלה מועדים הוטל עלינו לכבדם." בעת"מ (ת"א) 1189/00 יצהרי רחל נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב יפו, נאמר: "בפני העותרים עמדה האפשרות להגיש בקשה להארכת מועד להגשת העתירה, שאז יכול היה בית המשפט לחרוג ממגבלת הזמנים הקבועים בתקנה 3(ב) לתקנות הנ"ל, מסיבה מוצדקת ולאחר שנתן למשיב הזדמנות להשיב לבקשת ההארכה, ואולם, במקרה דנן לא טרחו העותרים להגיש בקשה להארכת המועד להגשת העתירה ואף במסגרת העתירה עצמה לא הצביעו העותרים על טעם סביר, אשר מנע את הגשת העתירה במועד." באבחנה בין איחור ושיהוי דן בית המשפט גם בעת"מ (ת"א-יפו) 1071/01 תחנת תדלוק פז נ' עיריית רמת-גן תק-מח 2001 (2), 10197: "בענייננו לא היתה מחלוקת כי העתירה הוגשה באיחור, תוך חריגה מהמועד שנקבע בתקנה 3(ב) לתקנות. לאחר הגשת העתירה קיבלתי את בקשת העותרת להארכת מועד, תוך שהובהר העיקרון שנקבע בתקנה 4, לפיו על אף הארכת המועד להגשת העתירה, טענת השיהוי שהעלו המשיבים עומדת בעינה וטעונה הכרעה." עתירה מנהלית