קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עתירה לבג''צ בנושא הריסת בתים של פלסטינים: 1. שני ארגונים של זכויות אדם (להלן - העותרים) עתרו לפנינו למתן צו-על-תנאי המופנה אל מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון (להלן - המשיב) לנמק "מדוע לא ימנע מלהרוס בתים מבלי ליתן התראה מראש, מבלי ליתן זכות שימוע ומבלי ליתן אפשרות לפנוי הבתים מיושביהם ורכושם". טענת העותרים היא כי יחידות צבא שבפיקודו של המשיב הורסות בתים של התושבים במחנה הפליטים בג'נין על-ידי דחפורים, טילים ממטוסים וטנקים, כאשר הבתים נהרסים על-ידי הדחפורים לאורך שני צירים החוצים את מחנה הפליטים ובלי לתת התראה קודמת וזכות שימוע לבעליהם ובלי לתת להם ארכה לפינוי; דבר זה גורם, לטענת העותרים, להריסת בתים על יושביהם ולאבידות ופגיעות בנפש. 2. בתגובת המשיב נאמר שמדובר בביצועה של פעולה רחבת היקף על-ידי צה"ל שמטרתה הכרעת התשתית של הטרור הפלסטינאי. בגדר פעולה זו נכנסו כוחות הצבא גם למחנה הפליטים בג'נין. נתברר להם כי העיר ומחנה הפליטים אורגנו כמיתחם צבאי הערוך להגנה עליו. חלק גדול מהאוכלוסיה האזרחית הפלסטינאית פונה מן הבתים שבמחנה הפליטים, וחלק מהבתים מולכדו לקראת הכניסה של כוחות צה"ל. במהלך הפעולה נתקלו החיילים בירי של צלפים ובהצתת בתים באמצעות בלוני גז שהונחו בתוכם. רבים מהחיילים נפגעו. מחמת תנאי המקום והשטח וכדי להקטין את הסיכון ללוחמים היה הכרח לעשות שימוש גם בדחפור. בסעיף 13 לתגובה נאמר, כי: "בהתאם לנוהלי צה"ל התנועה של הדחפור בתוך השטח הבנוי מלווה בקריאה של כרוז המודיע לתושבים להתפנות מהבתים, כיוון שצה"ל נע עם כלי כבד שעלול לפגוע בקירות הבתים. לתושבים הפלסתינים ניתן פרק זמן של כשעה עד שעה וחצי בין הכריזה לבין התנועה של הדחפור". במהלך פעולת צה"ל במרכז המחנה היו בתים שלאחר הכריזה יצאו מהם אנשים, והיו בתים ששוכניהם לא יצאו לאחר הכריזה, אך יצאו לאחר שהדחפור פגע באחד מקירות הבית ובטרם נהרס הבית. 3. עמדת המשיב היא שמדובר בפעולות לחימה אפקטיביות שבהן לעתים פגיעה בבתי מגורים היא בלתי נמנעת, כאשר בתים כאלה הופכים למעין בונקרים המשמשים לירי על כוחות צה"ל. בנסיבות כאלה כוחו של בית-המשפט להתערב בפעולות מבצעיות על-ידי ביקורת שיפוטית הוא מוגבל: בג"ץ 358/88 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' אלוף פיקוד המרכז [1]. אכן אין מדובר בתנאים רגילים וסטטיים שבהם מן הראוי ליתן למי שמבקשים לפעול נגדו הודעה מוקדמת לפני שרכושו נפגע. 4. בהודעת המשיב נאמר שהוא עושה ככל יכולתו כדי להימנע מפגיעה בחפים מפשע, והוא ער לכללי המשפט הבינלאומי המנהגי שלפיהם עשויים כוחות הצבא לפגוע ברכוש הפרט רק במידה שהדבר דרוש - לפי שיקול-דעתו של המפקד הצבאי - בשל צורכי הלחימה. בתנאים אלה מתן זכות טיעון ושימוע אינו מעשי, עם זאת אך ברור הוא שיש לעשות הכול - כנדרש לפי תנאי המקום והצרכים המבצעיים - כדי למזער את הפגיעה האפשרית באזרחים. בפסק-דין שניתן - בהקשר אחר - בבית-משפט זה אתמול בבג"ץ 2936/02 עמותת רופאים לזכויות אדם נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית [2] הודגש בפסק-דין שניתן בעתירה כללית אחרת, כי שומה על שלטונות הצבא לקיים את כללי המשפט ההומניטרי ולהימנע מפגיעה באזרחים שלא לצורך. חזקה על המשיב - ולא נטען לפנינו אחרת - שהוא הנחה וינחה את הכוחות הלוחמים לעשות את כל הדרוש כדי להימנע מאפשרות של פגיעה שאינה הכרחית בחפים מפשע. העתירה נדחית.בג"ץ (בית המשפט הגבוה לצדק)פלסטינים