קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פגיעה ברכב ברוורס / התנגשות ברכב בנסיעה אחורה: התובע הגיש תביעה על סך 2,784 ₪ נגד הנתבע, בגין נזקים שארעו לרכבו שמספרו 16-407-82 בתאונת דרכים מיום 2/11/98. התובע טען, כי רכבו של הנתבע פגע ברכבו כאשר נסע לאחור ללא מכוון ופגע עם חלקו האחורי בצד הימני של רכב התובע, שבו נהגה בתו. לכתב התביעה צורף דו"ח התובע לחב' הביטוח התאונה ביום 3/11/98, וכן דו"ח שמאי מיום 12/4/2000 (אשר נערך כשנה וחצי לאחר קרות התאונה). ביום 5/7/2000 הגישו התובעים את כתב התביעה בתיק דנן לקבלת פיצוי מהנתבע עבור סכום ההשתתפות העצמית ששילמו, הפסד הנחת העדר תביעות, דמי כינון סכון סכום הביטוח והפסד שני ימי עבודה, בסך כולל של 2,784 ₪. בכתב ההגנה ציין הנתבע כי אין מחלוקת על האחריות (סע' 2 לכתב ההגנה) וכי המחלוקת בתיק נסובה על ראשי הנזק בלבד, ומפנה את ביהמ"ש לעובדה שחוו"ד השמאי מטעם התובעים נערכה כשנה וחצי לאחר קרות התאונה. הנתבע טען כי לא הוכח כלל קיומו של נזק כלשהו. לאחר עיון בטענות הצדדים, ועיון בחומר המצוי בתיק כולו, הגעתי למסקנה לפיה יש לקבל את התביעה בחלקה מהנימוקים כדלקמן: כבר למחרת קרות התאונה, ביום 3/11/98, התובעים שלחו לחב' הביטוח הודעה על תאונת הדרכים בה היה מעורב רכבם, וכשנתבקשו למלא את תאור הנזק הם כתבו כי "דלת צד ימין נפגעה". בסעיף 2 לכתב ההגנה הנתבע ציין כי: "אין מחלוקת על האחריות וכי המחלוקת בתיק נסובה על ראשי הנזק בלבד". בדיון שהתקיים בפני, ניסה התובע להתנער מאמירתו זו וניסה לפתוח את שאלות האחריות והנזק מחדש. אינני מקבלת טענה זו של הנתבע מאחר והוא כבר הודה באחריות, בכתב ההגנה. ואף כב' השופט בכר בדיון שהתקיים ביום 15/10/2001 הסב תשומת הלב לנקודה זו. בדיון שהתקיים בפני העידה הגב' גולדברג ליאת שהיתה ברכב התובע במועד התאונה, יחד עם בתו של התובע. סוג הנזק ומיקומו, תומך בגרסת הגב' גולדברג ליאת ואינם עולים בקנה אחד עם גרסתה הנתבע. העובדה שדו"ח השמאי נערך כשנה וחצי לאחר קרות התאונה פוגם במשקל הראייתי שיש ליתן לאותו דו"ח שכן בפרק זמן של כשנה וחצי יתכן וארעו לרכב התובע נזקים נוספים שלא כתוצאה מהתאונה, נשוא התביעה. בדו"ח אשר נמסר ע"י התובע ו/או מי מטעמו לחב' הביטוח למחרת התאונה נטען כי הנזק הוא: "דלת צד ימין נפגעה". חוו"ד השמאי ניתן לראות כי התיקונים המופיעים בחוו"ד אינם מתיחסים רק לפגיעה בדלת אלא הוחלפו גם חלפים נוספים. כך למשל: אין כל קשר בין תאור התאונה ע"י נציגי התובע ובין החלפת נורות לרכב. התובע לא הוכיח מה הוא סכום הנזק שנגרם כתוצאה מהתאונה דנן, שכן בחוות דעת שנערכת כשנה וחצי לאחר קרות התאונה מנתקת את הקשר בין הנזקים שהוזכרו בחוות הדעת ובין התאונה. יחד עם זאת, הרי מאחר ומקובלת עלי גרסת התובע באשר לקרות התאונה וכבר למחרת התאונה דווח לחברת הביטוח על נזקים בדלת ימין, אני אומדת את סכום הנזק שארע כתוצאה מהתאונה ואשר הוכיח, בסך של 700 ₪ בלבד. אומדנה זו נערכת על דרך ההמעטה, מאחר ונטל ההוכחה הוא על התובע ומשלא הוכיח מה הוא סכום הנזק המדויק עלי לקבוע סכום מינימום עבור תיקוני פחחות וצבע בדלת. לפיכך, בהתאם לנימוקים שצויינו לעיל, הריני מורה כדלקמן: הנתבע ישלם לתובעים סך כולל של 700 ₪ נושאי הפרשי הצמדה וריבית מיום 5/7/2000 ועד לתשלום בפועל. כמו כן, ישא הנתבע בהוצאות משפט בסך 300 ₪ נושאי הפרשי הצמדה וריבית מיום פסה"ד ועד התשלום בפועל.משפט תעבורהרכבנסיעה לאחורהתנגשות