חיוב צד ג הוצאה לפועל

סעיפים 44 ו- 45לחוק ההוצאה לפועל מטילים על צד שלישי, שהומצא לו עיקול, חובה להגיש למוציא לפועל, תוך המועדים שנקבעו בהם, הודעה אודות הנכס המעוקל. סעיפים אלה, גופם, אינם כוללים כל הוראה מפורשת, הקובעת מהי הסנקציה (אם בכלל) לאי מסירת ההודעה. בסעיף 46לחוק ההוצאה לפועל נקבע, בין השאר, שאם לא הגיש הצד השלישי הודעה, כאמור בסעיפים 44ו- 46הנ"ל, רשאי ראש ההוצל"פ, לפי בקשת הזוכה, להזמין את הצד השלישי לחקירה. בסעיף 47לחוק ההוצאה לפועל נאמר, כדלקמן: הצד השלישי חייב למסור לידי המוציא לפועל את הנכסים המעוקלים לפי פרק זה, באופן, במועד ובמקום שראש ההוצאה לפועל קבע... ואם היו הנכסים חובות המגיעים ממנו לחייב - עליו לשלמם למוציא לפועל בהגיע זמן פרעונם. בסעיף 48(א) לחוק ההוצאה לפועל נכתב לאמור: צד שלישי אשר ללא הצדק סביר לא עשה כאמור בסעיף 47או הוציא מידו נכס או שילם חוב שלא כדין ביודעו שיש עליו צו עקול בידי צד שלישי, רשאי ראש ההוצאה לפועל לחייבו בתשלום החוב הפסוק במידה ולא שלמו החייב. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חיוב צד ג הוצאה לפועל: .1הזוכה X (להלן: X), הגישה בקשת רשות ערעור על דחיית בקשתה לחייב את המשיב, על פי סעיף 48 לחוק ההוצל"פ, בתשלום סכום העקול, מאחר, ועל פי הטענה, לא הגיב על הודעת העיקול שנשלחה אליו, והעביר את הכספים המעוקלים לאחר, בניגוד לצו העיקול. החלטתי לדון בבקשה כבערעור. .2המשיב, עו"ד העצני, מונה ע"י ראש ההוצל"פ בירושלים, ככונס נכסים, על זכויות החכירה של החייב בחלקה 130, בגוש 564, מגרש 14א' (להלן: המקרקעין). .3 X מנהלת הליכי הוצל"פ נגד אותו חייב בלישכת ההוצל"פ ברחובות. במסגרת ההליכים ברחובות, הוטל עיקול, על כלל נכסי החייב, לבקשת X, הזוכה באותו תיק הוצל"פ. הודעה על העיקול נשלחה לכונס הנכסים עו"ד העצני והתקבלה על ידו ביום .24.12.97 עו"ד העצני לא שלח כל תגובה על הודעת העיקול אל לישכת ההוצל"פ ברחובות. .4ביום 26.2.97, הגיש עו"ד העצני, לראש ההוצל"פ בירושלים, אשר מונה על ידה לתפקיד כונס נכסים, דיווח כונס, וכן כלל בו בקשה למתן הוראות (להלן: בקשה למתן הוראות). בבקשתו למתן הוראות, דיווח עו"ד העצני, כי מינהל מקרקעי ישראל ביטל את חכירת החייב במקרקעין, עליהם מונה כונס נכסים, וכי תמורת בטול החכירה, אמור המינהל להעביר לקופת הכינוס סך של כ-000, 130ש"ח, סמוך לאחר הבקשה למתן הוראות. עוד דיווח עו"ד העצני, בבקשה למתן הוראות, על צו העקול, שהגיע אליו ואשר הוצא מטעם הזוכה X בלישכת ההוצל"פ ברחובות, על כלל נכסי החייב. הכונס ביקש, במסגרת הבקשה למתן הוראות, להתיר לו לשלם למרשתו, מרצפות הוד בע"מ, מתוך כספי ביטול העיסקה שיגיעו לקופת הכינוס, את החוב שהחייב חב לה, בסך 756, 121ש"ח וכן לפסוק שכרו. ביום 27.2.97, החליטה ראש ההוצל"פ (הרשמת תמי נמרודי), לאחר שבדקה את תיק ההוצל"פ ברחובות ומצאה כי: "מבדיקת תיק ההוצל"פ ברחובות עולה כי צו העיקול על המקרקעין לא הומצא למנהל ולא נרשם, ולכן איננו 'קיים' באותו תיק." לאור זאת, התירה לכונס להעביר את מולא החוב בתיק לזוכה בתיק ההוצל"פ בירושלים, וכן פסקה את שכרו של הכו נס. .5סעיפים 44ו- 45לחוק ההוצאה לפועל מטילים על צד שלישי, שהומצא לו עיקול, חובה להגיש למוציא לפועל, תוך המועדים שנקבעו בהם, הודעה אודות הנכס המעוקל. סעיפים אלה, גופם, אינם כוללים כל הוראה מפורשת, הקובעת מהי הסנקציה (אם בכלל) לאי מסירת ההודעה. בסעיף 46לחוק ההוצאה לפועל נקבע, בין השאר, שאם לא הגיש הצד השלישי הודעה, כאמור בסעיפים 44ו- 46הנ"ל, רשאי ראש ההוצל"פ, לפי בקשת הזוכה, להזמין את הצד השלישי לחקירה. בסעיף 47לחוק ההוצאה לפועל נאמר, כדלקמן, לעניננו: " .47הצד השלישי חייב למסור לידי המוציא לפועל את הנכסים המעוקלים לפי פרק זה, באופן, במועד ובמקום שראש ההוצאה לפועל קבע... ואם היו הנכסים חובות המגיעים ממנו לחייב - עליו לשלמם למוציא לפועל בהגיע זמן פרעונם..." בסעיף 48(א) לחוק ההוצאה לפועל, בחלקו הרלוונטי, נכתב לאמור: " .48(א) צד שלישי אשר ללא הצדק סביר לא עשה כאמור בסעיף 47או הוציא מידו נכס או שילם חוב שלא כדין ביודעו שיש עליו צו עקול בידי צד שלישי, רשאי ראש ההוצאה לפועל לחייבו בתשלום החוב הפסוק במידה ולא שלמו החייב." .6לטענת המערערת, היפר כונס הנכסים את הוראות סעיף 47, ועל כן, יש לחייבו בסכום העקול מכח סעיף .48 כונס הנכסים טוען, כי הוא אינו בבחינת צד ג', אלא כמוהו כחייב ועל כן, הוראות סעיפים אלה אינם חלים עליו. לאור המסקנה אליה הגעתי, בפסק דיני זה, לא מצאתי צורך לדון בטענה זו. .7ראש ההוצל"פ, אשר על החלטתה הוגש הערעור שבפני (הרשמת ריקי שמולביץ), מצאה כי בפניתו של עו"ד העצני לראש ההוצל"פ בירושלים, בבקשה למתן הוראות, תוך שהוא מאיר עיניה כי התקבל אצלו צו עקול על כלל נכסיו של החייב, ופעולתו עפ"י ההוראות שניתנו לו ע"י ראש ההוצל"פ בירושלים, יש משום הצדק סביר לאי העברת הכספים שהתקבלו על ידו ממנהל מקרקעי ישראל עבור החייב, ללשכת ההוצל"פ ברחובות. .8לא מצאתי כי נפלה טעות בהחלטתה זו של ראש ההוצל"פ (הרשמת ריקי שמולביץ). כמבואר לעיל, אין לחייב צד ג' בסכום העקול עקב אי תגובה ללישכת ההוצל"פ בעקבות צו העקול. כל שיכול הזוכה, שלבקשתו הוטל העקול לעשות, במקרה של אי תגובה, הוא להזמין את צד ג' לחקירת. במקרה דנן, לא הזמינה X את עו"ד העצני לחקירה. חיוב צד ג' בסכום העקול אפשרי רק, באם הוא מפר את הוראות סעיף 48לחוק ההוצל"פ, ואינו מוסר לידי המוציא לפועל את הנכסים המעוקלים באופן, במועד ובמקום שראש ההוצל"פ קבע בצו העקול. .9המערערת אינה קובלת על כך, כי המקרקעין לא נמסרו לראש ההוצל"פ. קובלנתה היא על כך כי כספי ביטול החכירה, ששולמו ע"י המינהל לכונס הנכסים בירושלים, לא נמסרו למוציא לפועל ברחובות על פי צו העיקול. .10כנגד טענה זו הראה עו"ד העצני הצדק סביר. עוד בטרם הגיעו לרשותו כספי ביטול החכירה, הוא פנה לראש ההוצל"פ בירושלים, שעל פי החלטתה מונה ככונס, בבקשה למתן הוראות, ופעל על פי ההוראות שניתנו לו. בזמן שהעביר עו"ד העצני את הכספים, שהתקבלו מהמינהל עבור החייב, למרצפות הוד בע"מ, הוא פעל על פי הוראות ראש ההוצל"פ, וככל שזה נוגע להודעת העיקול מטעם לישכת ההוצל"פ ברחובות, מהווה פעולתו על פי הוראות ראש ההוצל"פ בירושלים, הצדק סביר שלא להעביר את כספי העיקול ללשכת ההוצל"פ ברחובות. .11טוען ב"כ המערערת, כי הכונס הטעה את ראש ההוצל"פ בירושלים בבקשתו למתן הוראות, ולא הציג בפניה את כל מערכת העובדות הרלוונטית ובמיוחד, כי לא גילה לה שהוטל עיקול על כל רכושו של החייב, החייב. עוד טען ב"כ המערערת, כי עו"ד העצני הטעה את ראש ההוצל"פ בירושלים בכך, שטען כאילו העקול הוטל על מקרקעין, בלבד. .12לא מצאתי כל ממש בטענות אלה. הכונס טען בבקשתו למתן הוראות, כי קיבל צו עיקול על כלל נכסי החייב (סעיף 4לבקשה למתן הוראות) ואף צירף את העתק הודעת העיקול. .13עוד טוען ב"כ המערערת, כי מן הראוי היה להזמינה לדיון בבקשה למתן הוראות בפני ראש ההוצל"פ בירושלים. נראה לי, כי יש מן הטעם בטענה זו, אך אין בה כדי להועיל למערערת בערעור זה. ייתכן, וטענתה של המערערת הקימה לה עילה לפנות לראש ההוצל"פ בירושלים בבקשה לבטל את החלטתה מיום 27.12.97, בבקשה למתן הוראות. אך המערערת לא עשתה כן. ההוראות שניתנו לכונס, בהחלטת ראש ההוצל"פ בירושלים מיום 27.2.97, היתה בתוקף בעת שעו"ד העצני פעל על פיה, ועל כן היא הוותה הצדק סביר לפעולתו של עו"ד העצני. .14ייתכן אף ותרופתה של המערערת בקובלנתה נגד כונס הנכסים היא בסעיף 58 לחוק ההוצל"פ, אך גם בכך אין כדי להועיל לה בערעור זה. .15לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הערעור. בנסיבות הענין אין צו להוצאות.הוצאה לפועל