את ההגדרה "טובין פסידים" יש לייחס לאותם מוצרים שעם הגעתם אל הלקוח האחד ומרגע שסופקו לא ניתן להשתמש בהם פעם נוספת או לספקן לצרכן אחר או מוצרים שערכם יאבד בפרק הזמן עד החזרת המוצר לעוסק. הכוונה במונח "טובין פסידים" יכול להתייחס גם למוצר שיכול להתקלקל עד החזרתו. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא טובין פסידים: 1. א. נציג מטעם הנתבעת ביקר בבית התובע והציע למכירה ערכת דיסקים לימודית לבגרות (להלן:"המערכת") - זאת תמורת הסך של 4,500 ₪ אשר ישולם ב-18 תשלומים. לאחר שעתיים נמלך התובע בדעתו וביקש מנציג הנתבעת לבטל העסקה. למרות שכך ביקש התובע, המשיך העניין להתגלגל בטלפונים ובינתיים החלו לחייב את כרטיס האשראי של התובע במשך חודשיים. ביום 6.7.11 - לאחר שיחות טלפון קודמות - שלח התובע מכתב רשום לביטול העסקה והנתבעת השיבה, שהתובע כבר השתמש בערכה ובאינטרנט, אך התובע טען, שכלל לא פתח את הערכה, לא קיבל סיסמא ולינק לאן להתחבר לאינטרנט. מאחר וגם פנייתו של התובע למועצה לצרכנות לא הועילה - הגיש הוא תביעה זו לבטל העסקה ולהורות לנתבעת להשיב לו את כספו. ב. הנתבעת מבקשת לדחות את תביעת התובע ולהצדקת בקשה זו, מעלה היא את הטענות העיקריות הבאות: א) הנתבעת מאשרת את העובדה, שהתובע אכן רכש המערכת וטוענת, שיחד עם המערכת קיבל התובע גם ערכת לימוד לפסיכומטרי כמתנה. ב) לאחר אספקת המערכת, נפתח עבור התובע אתר באינטרנט לשימוש "תרגול" הכולל את כל המקצועות ולטענת הנתבעת, לא ניתן לבטל עסקה הנוגעת בתקליטורים הניתנים להעתקה ושכפול, שכן, עסקינן במוצרים המופיעים תחת הגדרת:" טובין פסידין" ולכן לא ניתן לבטל העסקה. ג. התובע מצא לנכון להגיב לכתב ההגנה שהוגש על ידי הנתבעת והוא אינו סבור שקיימת הגנה בחוק על מערכת כפי שנמכרה לו ובמיוחד כאשר הוא עצמו לא פתח כלל את המערכת ולא עשה בה כל שימוש. 2. אין מחלוקת בין הצדדים בדבר רכישת המערכת וסכום הרכישה, אך מחלוקת היא בין הצדדים, האם לאור הנסיבות והנטענות בכתבי הטענות, ניתן לבטל העסקה - אם לאו. לאחר שבחנתי ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה, שיש לבטל את העסקה ולחייב את הנתבעת להשיב לתובע את עלות המערכת - זאת מהנימוקים הבאים: א. א) ביום 29.6.11 חתם התובע על הסכם מכר לרכישת המערכת ובסעיף 6 להסכם נקבע:" לפי חוק הגנת הצרכן, תוכנות אינם (כך במקור-ג.ב.) ניתנות להחזרה בגין חשש להפרת זכויות יוצרים" ובסעיף 9 להסכם אישר התובע, שהוא קרא את פרטי החוזה והבינו. אני מאמין לתובע, שעוד באותו יום, שסופקה לו המערכת, הוא הודיע על רצונו לבטל את העסקה ומשבקשתו לא נענתה - גם לאחר מספר שיחות טלפון - שלח התובע ביום 6.7.11 מכתב אל הנתבעת והודיע שוב על ביטול העסקה ואף ציין, שכל זמן שהמערכת הייתה ברשותו היא לא נפתחה ולא נעשה כל שימוש באינטרנט. ב) טענת התובע, על כי שעתיים לאחר אספקת המערכת הוא הודיע על ביטול העסקה - לא נסתרה על ידי נציג הנתבעת, לא בכתבי הטענות ולא בעדותו בבית המשפט. אילו היו נציגי הנתבעת נענים לבקשת הביטול במועד שהודיע התובע - היה נמנע מהנתבעת אותו חשש של העתקה או שכפול - כפי שנטען על ידם. ג) ביום 9.8.11 משיבה הנתבעת לתובע, בין היתר, כך: "כמו שהובהר כבר על ידי הנהלת החברה וכאמור בחוק הגנת הצרכן ולאחר שבדקנו שאכן נעשה שימוש במוצר, פתיחת אריזתם של תוכנות המחשב בערכת הלימוד (בדיקת עדכונים אוטומטית) פתיחתו של אתר האינטרנט וקבלת סיסמא לשם המשתמש שקבעת נאלצים אנו להשיב בשלילה לגבי ביטול העסקה, עקב חשש לפגיעה בזכויות יוצרים, העתקה ו/או שכפול". (ראה תשובה זו אשר צורפה לכתב התביעה, ההדגשה שלי-ג.ב.). ד) התובע לא הסתפק במה שנאמר בתשובה הנ"ל ופנה לעזרת המועצה הישראלית לצרכנות (להלן:"המועצה") אשר שלחה ביום 29.8.11 מכתב אל הנתבעת ובמכתב זה, מזכירה המועצה לנתבעת, שהיות ועסקינן בעסקאות ברוכלות, עומדת לצרכן הזכות לבטל העסקה תוך 14 ימים ללא דמי ביטול - זאת בהתאם לסעיף 14 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א- 1981 (להלן:"החוק")- והיות והתובע ביטל העסקה בתוך 8 ימים יש לבטל העסקה, שאם לא כן, תסייע המועצה בידי התובע לממש זכויותיו. ב. א) אכן, סעיף 14 (א) לחוק קובע:" בעסקה ברוכלות רשאי הצרכן לבטל את ההסכם (1) במכר - מיום עשיית ההסכם עד ארבעה עשר ימים מיום מסירת הנכס..." סעיף 14(ב) לחוק קובע: משבוטל הסכם לפי סעיף קטן (א) - ישיב העוסק לצרכן את התמורה ששילם והצרכן ישיב לעוסק את הנכס נשוא העסקה בהעמדתו לרשות העוסק במקום שבו נמסר לצרכן. ב) עם זאת, טוענת הנתבעת שהמוצר שסופק לתובע נכלל תחת המוצרים הנקראים:" טובין פסידים" ומדובר בתקליטורים הניתנים להעתקה ושכפול ולכן לא ניתן לבטל העסקה. בטענה זו, מסתמכת הנתבעת על הוראות סעיף 14ג, שעניינו:"עסקת מכר מרחוק" ועל סעיף 14ג(ג) הקובע: "בעסקת מכר מרחוק רשאי הצרכן לבטל בכתב את העסקה", מיום העסקה ועד 14 ימים מיום קבלת הנכס ובסעיף 14ג(ד) לחוק נקבע, שהוראות סעיף קטן (ג) הנ"ל לא יחולו על עסקת מכר מרחוק של טובין פסידים וכך גם קובע סעיף 14(ג) לחוק, שהוראות סעיף קטן (א) של סעיף 14 לא יחולו על עסקה בטובין פסידים. ג) העולה מהסעיפים הנ"ל הוא, שבין אם עסקינן בעסקה שברוכלות ובין אם עסקינן בעסקת מכר מרחוק, אפשרות הביטול ניתנה תוך 14 ימים ואינה חלה על טובין פסידים. ג. א) בסעיף 14ג לחוק נקבע, כי בשיווק מרחוק חייב העוסק לגלות לצרכן פרטים - ובין היתר- עליו לגלות לצרכן: "פרטים בדבר זכות הצרכן לבטל את החוזה..." (ראה סעיף 14ג(א)(7)). פרטים אלה, בדבר זכות הצרכן לבטל מופיעים בסעיף 6 להסכם עליו חתם התובע. אם ציין העוסק שלא ניתן להחזיר טובין, הן בדרך כלל והן במקרים מסוימים, יחולו הוראות סעיף 2(ב2) לחוק הקובע: "עוסק המודיע, בכל דרך שהיא, שאין לצרכן זכות לבטל עסקה, או לקבל חזרה את כספו, יסייג את הודעתו באופן שיובהר כי האמור בהודעה אינו חל במקרים שנקבעו לפי חוק". ב) סעיף 6 להסכם הרכישה קובע שלא ניתן להחזיר "תוכנות" בגין חשש להפרת זכות יוצרים, אך סעיף זה לא מזהיר את הרוכש, שלא ניתן להחזיר את כל המערכת, שאין בה רק תוכנות. גם לא נטען, שהתובע ביקש להחזיר את המערכת, בשל פגם כלשהו במערכת עצמה. החוק קובע, שניתן להחזיר מוצר גם אם לא נתגלה בו פגם, ובסעיף 4ג(ד) לחוק נקבע, שהוראות סעיף 4ג(ג) לחוק לא יחולו על מוצרי מזון או טובין פסידים, טובין הניתנים להקלטה לשעתוק, או לשכפול, שהצרכן פתח את אריזתם המקורית. 3. א. הלקוח רשאי אמנם לבטל העסקה, בהתאם לחוק, אך קיימים חריגים לגבי טובין ושירותים שביטול עסקה שנערכת ביחס אליהם עשוי לגרום נזק לעוסק. הנתבעת לא הוכיחה במה המערכת או בחלקה נחשבת כ"טובין פסידים". את ההגדרה "טובין פסידים" יש לייחס לאותם מוצרים שעם הגעתם אל הלקוח האחד ומרגע שסופקו לא ניתן להשתמש בהם פעם נוספת או לספקן לצרכן אחר או מוצרים שערכם יאבד בפרק הזמן עד החזרת המוצר לעוסק. הכוונה במונח "טובין פסידים" יכול להתייחס גם למוצר שיכול להתקלקל עד החזרתו. ב. א) לטענת הנתבעת, היות והמערכת שסופקה לתובע נכללת בחריגים אשר בסעיף 4ג(ג) לחוק, לכן לא ניתן להחזירם ועל כך, אשיב לה לנתבעת בשניים אלה: ראשית, סעיף זה קובע אמנם שהוראות ההחזרה לא יחולו על מוצרי מזון או טובין פסידים, טובין הניתנים להקלטה לשעתוק, או לשכפול, אך על כך יש להוסיף תנאי חשוב נוסף והוא: שהצרכן לא פתח את אריזתם המקורית. שנית, התובע הציג בפני בית המשפט ובפני נציג הנתבעת את המערכת כולה ונציג הנתבעת בדק אותה והוא הגיע למסקנה, שחלקה הארי אכן לא נפתח, שכן הם היו עדיין בניילונים מהודקים - כפי שהנתבעת שווקה אותם, אך לטענתו ישנם תקליטורים נוספים, שנמצאו בתוך תיק ואלה לא שווקו בכיסויי ניילונים, אך יש לו חשש שהתובע עשה בהם שימוש להעתקה או לשעתוק או שכפול. ב) לאחר שבחנתי את המערכת שהוצגה בפני, שוכנעתי שהיא אכן לא נפתחה. גם נציג הנתבעת התרשם כך ולגבי התקליטורים, אם יש לנתבעת חשש שהם ייפתחו, ישוכפלו או יועתקו - טוב תעשה הנתבעת אם גם תקליטורים אלה ישווקו בניילונים צמודים - כך תהא לנתבעת הביקורת אם הם נפתחו - אם לאו. אם כן, סעיף 4ג(ד)(5) לחוק אשר מחריג את האפשרות להחזרת מוצר מתייחס לטובין הנזכרים באותו סעיף ובתנאי:" שהצרכן פתח את אריזתם המקורית". מאחר ואותם מוצרים, במערכת, שהייתה להם אריזה מקורית - לא נפתחו והיות והתקליטורים הנוספים כלל לא היו באריזה מקורית או באריזה אחרת, הרי שאין מקום להחיל החריג במקרה זה. ג) זאת ועוד, אני מאמין לתובע כי עוד באותו יום - בו סופקה לו המערכת- הוא הודיע על ביטול העסקה (אם כי הוא המשיך גם לאחר מכן להודיע הן בע"פ והן בכתב על ביטול העסקה), ומרגע ההודעה יכלה הנתבעת לנקוט אמצעי זהירות על מנת למנוע החשש אל העתקה. הנתבעת יכלה, בהחלט, לחסום את גישתו של התובע או מי מטעמו לאתר האינטרנט - מה עוד שלא הוכח שאתר זה הופעל על ידי גורם כלשהו- ולבטל את שם המשתמש והסיסמה ובנוסף לכך, ככל שהנתבעת הייתה ממהרת לבטל העסקה, כבקשת התובע, הייתה מסירה מעצמה את אותו חשש של העתקה. 4. סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו בהרחבה בפסק דין זה, אני מחליט כדלקמן: א. אני מבטל את העסקה, באופן כזה, שעל התובע להשיב לנתבעת את המערכת בשלמותה, ללא כל פגיעה בה ובמעמד החזרת המערכת, תשיב הנתבעת לתובע את מלוא הסכום ששולם עבורה, למעט הסך שייקבע להלן. ב. העברת המערכת מבית התובע למקום עסקה של הנתבעת תעשה תוך 7 ימים מיום המצאת פסק דין לנתבעת (קבעתי מועד קצר להחזרה על מנת למנוע שימוש כלשהו במערכת) ולקיחת המערכת מבית התובע על ידי נציג הנתבעת תיעשה על ידי נציגי הנתבעת, על חשבונה ובתאום מועד לקיחתה עם התובע. ג. מאחר ולנתבעת נגרמו הוצאות בגין אספקת המערכת ולקיחתה ולאור ביטול העסקה, כאמור, אני מורה, כי הנתבעת תשיב לתובע את הסכום ששילם בפועל תוך ניכוי סך של 500 ₪. ד. בנסיבות המיוחדות של מקרה זה, החלטתי שלא לחייב בהוצאות משפט צד זה או אחר. הזכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.חוק הגנת הצרכן