ילד שבר שיניים במגלשות מים בבריכה - פיצוי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ילד שבר שיניים במגלשות מים בבריכה: 1. תביעה זו הוגשה בנוגע לאירוע מיום 14.8.95, ובקשר עם התובע מס' 1 שהינו יליד 1985, (התובעים 2 ו- 3 הינם הוריו). במועד הנ"ל, ביקרו התובעים ובני משפחתם בחורשת טל, במסגרת בילוי משפחתי. בין יתר המתקנים הנמצאים במקום נכללו בריכות מים ומגלשות. התובע גלש באחת המגלשות המיועדות לילדים, מגלשה ממנה גולשים לתוך בריכת מים, ובתום הגלישה, משהגיע התובע לברכת המים, נחבל בפיו ובפניו מבעיטה אותה ספג מילד אחר שגלש מיד אחריו באותה מגלשה לתוך הבריכה. כתוצאה מהפגיעה נפגעו שיניו של התובע ונגרמו לו פגיעות נוספות. בעניין האחריות - ניתנה על ידי החלטה לאחר שמיעת ראיות הצדדים לפיה קמה אחריותן של הנתבעות לנזקיהם של התובעים כתוצאה מהאירוע. לפיכך, פסק הדין יעסוק בשאלת הנזק. 2. בקשר עם פגיעתו של התובע התמנתה מומחית בתחום שיקום הפה, הד"ר אורית הרמתי, אשר בדקה את התובע והמציאה את חוות דעתה בהתאם. בהתאם להסכמה אליה הגיעו הצדדים ולאור חילוקי הדיעות בין המומחים מטעם הצדדים, המומחית שהתמנתה הינה מומחית מוסכמת שחוות דעתה מחייבת את הצדדים. (ראה החלטה מיום 14.3.01). המומחית אכן המציאה את חוות דעתה, ומסקנותיה היו כי התובע נפגע בשתי שיניים: שן מס' 41 ושן 11. שן מס' 41 ספגה שבר אלכסוני באמאיל ובשן 11 נמצאה בעת הבדיקה הראשונה שארית כותרת בוקלית וכיסים מסביב לשן בעומק 7 מ"מ. המומחית התייחסה לטיפולי שינים שבוצעו ולעלותם המשוערת, (סעיף ו' לחוות הדעת), וכן התייחסה לטיפולים הנחוצים בעתיד בקשר עם שן 11 ועם שן 41, לעלות התיקונים ולסיכוי להיזקק להם. התובע נבדק על ידי המומחית פעם נוספת והיא המציאה השלמה לחוות דעתה בה התייחסה לטיפול נוסף בקשר עם שן 11 וקבעה כי לתובע תיוותר נכות צמיתה בשיעור 0.25% לאחר ובעקבות הטיפול אותו הציעה. בין באי כוח הצדדים פרצה מחלוקת באשר לטיפולים אותם יש לנקוט בהתאם לחוות הדעת ובנוגע לעלויות הצפויות. 3. בהשלמה לחוות הדעת שניתנה ע"י המומחית, ד"ר אורית הרמתי, התייחסה המומחית לשן מס' 11. לפי האמור בחוות הדעת, סתימת אמלגם שהייתה בפתח השורש בשן מס' 11 נפלה, עובדה שגרמה להתפתחות עששת נרחבת בגדם השן ולתהליך פריאפיקלי סביב חוד השורש. בנסיבות אלה, מסקנתה של המומחית הייתה שאין מקום להבקעה מאולצת של השן בשל העששת בגדם השורש. לדעת המומחית, ההזנחה בטיפול גרמה לאובדן שורש שן 11. הטיפול שהומלץ ע"י המומחית, בחוות הדעת המשלימה בקשר עם שן 11, הינו הטיפול שהומלץ על ידה בחוות דעתה המקורית, בסעיף ח' 2 א-ה (להוציא סעיף ב'). (סעיף 2 ב' מיותר, לדעתה של המומחית, מאחר שלתובע יש כיום פליפר בשן 11 להשלמת כותרת השן החסרה, וניתן להשתמש בו לאחר עקירת השן). בהתאם לסעיף ח 2 א-ה, (למעט ב' 2), עלות הטיפולים שהוערכה ע"י המומחית בקשר עם שן 11 הינה כלהלן: א. סך של 350 ₪ עבור עקירת שורש. ב. שתל מסוג ברומרק, בעלות משוערת של שווה ערך שיקלי בסך 1,200$ (כולל חלקים פרותטיים). ג. שיקום השן על גבי השתל באמצעות כתר חרסינה בעלות משוערת של 3,000 ₪. להערכת המומחית אורך חיים של כתר על גבי שתל הוא 10-15 שנים בממוצע. ד. להערכת המומחית, קיים סיכוי קטן מ- 10% שהשתל לא ייקלט. במקרה כזה יהא הטיפול, לו יזדקק התובע, גשר חרסינה בן 3 יחידות 21X12, בעלות משוערת של 8,400 ₪. את הגשר יש להחליף כל 7 שנים בממוצע בעלות של 8,400 ₪. מכאן, שהסכום אותו יש לשלם בגין שן 11 הינו כלהלן: עבור עקירת השורש (350 ₪), עבור השתל (1,200$) = 4,980 ₪, (בהתאם לשערו היציג של הדולר בחודש יוני 2001), עבור כתר חרסינה שיוחלף כל 12 שנים (מגיל 18, סה"כ 6 החלפות) 8,850 ₪. סה"כ: 14,180 ₪ כערכם בחודש יוני 2001 ולפיכך, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מאותו מועד ועד התשלום המלא בפועל. בנוסף, קיימת הוצאה בסך של 3,798 ₪ (10%, לענין הטיפול בגשר, 9 החלפות). גם סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיוני 2001 ועד התשלום המלא בפועל. דהיינו הסכום הכולל הינו: 17,978 ₪, (צמוד ונושא ריבית כאמור). סיכומם של התובעים עמד בסיכומיהם ע"ס 23,313 ₪ (צמוד להיום) שכן הוא כלל בנוסף להפרשי ההצמדה והריבית גם סך של 2,341 ₪ עבור הפליפר ולעניין זה ראה סעיף 5 להלן). 4. לגבי הוצאות טיפולי שיניים בעבר - טענה זו נזנחה ע"י התובעים בסיכומיהם שכן התובע, כך הוברר, זכה לטיפולי שיניים במסגרת קופת חולים כללית או במסגרת ביטוח תאונות אישיות של בית הספר (ר' נ/1). מטעם זה גם לא הומצאו קבלות על הוצאות ולא נטען (באופן מפורט או אחר) להוצאות כאלה בתצהירי התובעים. מאחר שלתובע בוצע טיפול שחזור השן הפגועה בפלטה ניידת (פליפר) ע"י מרפאת שורש - גם לעניין זה לא נגרמה לו הוצאה. 5. שן 41 - לגבי שן 41, קבעה המומחית בחוות הדעת כי שן זו ניתנת לשחזור בחומר מרוכב בעלות משוערת של 450 ₪, וכי יהא צורך להחליף את השחזור אחת ל- 5 שנים בעלות הנ"ל. עוד קבעה המומחית כי קיים סיכוי הקטן מ- 10% להחמרה בעתיד במצבה של שן 41. במקרה כזה, השן תזדקק לטיפול שורש ומבנה בעלות משוערת של 2,000 ₪ וכתר חרסינה בעלות משוערת של 2,800 ₪. את הכתר יהא צורך להחליף בכל 7 שנים (בממוצע), בעלות משוערת של 2,800 ₪. מכאן, שעל הנתבעות לשלם לתובע את 450 ₪, אחת ל- 5 שנים עד תוחלת חיים, (13 החלפות מגיל 18). סכום זה עומד לאחר היוון ע"ס 2,796 ₪ כערכו ביוני 2001 והוא ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהמועד הנ"ל ועד התשלום המלא בפועל. בנוסף, ישאו הנתבעות בעלות עבור טיפול שורש ומבנה ועבור הוצאות החלפת כתר חרסינה אחת ל- 7 שנים (10 החלפות מגיל 18) (10%) בסך של 1,603 ₪ (לאחר היוון). סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיוני 2001 ועד התשלום המלא בפועל. (אגב, אין הבדלים בין דרך החישוב אותה פירטו הצדדים בסיכומיהם למעט לעניין חישובי הצמדה והריבית). 6. כאב וסבל - לעניין זה עתר התובע לפיצוי בסך 72,140 ₪, סכום אליו הגיע התובע לאחר שטען כי הוא זכאי לפיצוי בשיעור של פי 5 מהסכום אותו מוסמך בית המשפט לפסוק לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ולפי 10% מהסכום המקסימלי. לגרסת הנתבעות, התובע אינו זכאי לפיצוי בין פריט זה, ובכל מקרה הוא זכאי לפיצוי מינורי בסך 5,000 ₪. אכן, אין צורך בראיות לכך שטיפולי השיניים להם "זכה ויזכה" התובע יגרמו לו אי נחת מרובה כדרכם של טיפולי שיניים, מה עוד שמדובר בטיפולים אשר ישתרעו (אומנם בהפוגות) על פני תקופה ארוכה מאוד. בנסיבות אלה, ובהתחשב בטיב הטיפולים ובמהותם כמפורט בחוות הדעת, נראה כי ניתן להעמיד את הפיצוי בגין פריט זה בשיעור של 13,000 ₪ בערכם היום. 7. הפסדי שכר של הורי התובע בעבר, הוצאות בגין עזרה, הוצאות בגין נסיעות, הוצאות בגין מימון עזרה בלימודים - התובעים טענו להפסדים בגין כל הפריטים הנ"ל, וכפי שפירטו גם בתצהיריהם ובעדותם, כי לאחר שנילוו פעמים רבות אל התובע לקבלת טיפולי השיניים, נגרמו להם בגין כך הן הפסדי שכר והן הוצאות נסיעה. בנוסף, נטען כי הפגיעה גרמה לכך שהתובע נאלץ לקבל עזרה בלימודיו זאת עקב הפגיעה והטיפולים מהם סבל. בגין פריטים אלה עתרו התובעים לפיצוי בסך של 27,038 ₪ בגין הפסדי שכר של הורי התובע בעבר, סך של 2,500 ₪ בגין עזרה, סך של 11,209 ₪ בגין הוצאות נסיעה, וסך של 11,420 ₪ בגין הוצאות מימון עזרה בלימודים. פרט לטענות כלליות וסתמיות בגין פריטים אלה לא הוצגה בפני ראייה כלשהי, וקיימת כאן דוגמה מובהקת לתביעת הוצאות אשר אין בינן ובין המציאות כל קשר שהוא. אומנם, אביו של התובע טען בתצהירו כי מאחר שמדובר באירוע שהתרחש לפני שנים רבות יחסית לא נשמרו בידיו תלושים, אולם יכול היה, לפחות, לציין את היקף השעות שנוכה משכרו באותה תקופה ולהסביר מדוע נאלץ בנו לקבל טיפולים דווקא בשעות הבוקר ולא בשעות שלאחר שעות העבודה כפי שנעשה לא אחת בטיפולי שינים. באשר לעזרה בלימודים, לא קמה ראיה לכך שהתובע נפגע בלימודיו עקב התאונה ודומה שטיעוני הנתבעות בסיכומיהן (עמ' 18 ואילך לסיכומים וכן עמ' 10 ואילך) בדבר הנתונים העולים מתיקו האישי של התובע שהוגש כראיה (נ/3) - מדברים בעד עצמם. אני נכון להניח כי נגרמו לתובעים הוצאות נסיעה, ואולי גם אובדן שעות עבודה בהיקף מוגבל, אולם בהעדר ראיות ולאחר שלא השתכנעתי מעדותם של התובעים שהעידו בפני גם בשאלות אלה, ניתן, לכל היותר, לפסוק פיצוי גלובאלי על דרך האומדן בגין הפריטים הללו, פיצוי אותו אני מעמיד כערכו היום בסך של 5,000 ₪. 8. הפסד כושר השתכרות בעתיד - לענין זה טען התובע כי, לאור קביעת המומחית, נותרה לו נכות צמיתה בשיעור של 0.25%כי קיימות לו מגבלות אסתטיות, בשל גילו הצעיר לא ניתן להעריך מה יהיה עתידו המקצועי, ולאור הטיפולים שייגרמו לו לכאבים במשך השנים, כי אז יש להעמיד, כך נטען, (סעיף 103 לסיכומי התובעים) את נכותו התפקודית של התובע בשיעור של 2.5% ולגזור לפי שיעור זה מהשכר הממוצע במשק, לפי חישוב אקטוארי, בהיוון כפול, ועד הגיע התובע לגיל 70, בסה"כ סך של 49,806 ₪. נראה כי גם בפריט זה באה הפרזה רבה. קשה ללמוד מחוות הדעת כי לנכות שנקבעה על ידי המומחית יהא משקל כלשהו על עתידו המקצועי או תפקודו המקצועי של התובע בעתיד, ולכל היותר, וגם אם אביא בחשבון כי התובע יאלץ להעדר לצורך קבלת טיפולי שיניים בעתיד ממקום עבודתו, כי אז הפיצוי יכול לעמוד, לכל היותר, בסך של 3,500 ₪ כערכם היום. 9. הוצאות בגין חוות דעת - הנתבעות ישאו בהוצאות שהוציא התובע למימון חוות הדעת של ד"ר טאו וכן ההוצאות ששולמו לד"ר הרמתי, כאשר כל הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום ההוצאה ועד התשלום המלא בפועל. 10. הנתבעות ישלמו לתובע את הסכומים כמפורט לעיל בגוף פסק-הדין, ואם לא נאמר אחרת, ישאו התשלומים הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל. בנוסף, ישאו הנתבעות בשכר טרחה בסך 4,000 ₪ בצירוף מע"מ, סכום אותו אני מעמיד על הצד הנמוך בהתחשב בכך שחלקה של התביעה נדחה עקב ההפרזה שבסכומים שנתבעו על ידי התובעים. קטיניםפיצוייםבריכת שחיה / בריכת מיםשינייםשברמים