קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מטפלת בקשישים - כאבי גב: השופטת ורדה וירט-ליבנה   1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט משה טוינה ונציג הציבור מר ד. אבדור; בל 1422/02) שדחה את תביעתה של המערערת להכיר בפגיעה בגבה כתאונה בעבודה על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן - החוק).   2. המערערת עבדה כמטפלת בקשישים בעמותת מט"ב כעשר שנים. במסגרת עבודה זו עבדה המערערת ששה ימים בשבוע בין שש - שבע שעות ביום. במהלך עבודתה המערערת דאגה לרחיצת המטופלים כלכלתם, ניקיון הבית ולקניות. המערערת טיפלה מידי יום בשלושה מטופלים שונים בתקופת הטיפול בקשישים נדרשה לבצע פעולות הרמה, התכופפות, הזזה וגרירה של חפצים במשקלים שונים.  3. המערערת פנתה אל המוסד לביטוח לאומי שיכיר בפגיעה בגבה כתאונה בעבודה מכוח תורת המיקרוטראומה. בית הדין האזורי, לאחר ששמע את העדות, קבע כי המערערת לא הניחה תשתית עובדתית לתורת המיקרוטראומה בגב, וזאת בהעדר תנועות חוזרות ונשנות הזהות במהותן, וכי עבודתה של המערערת כללה ביצוע מגוון של פעולות פיזיות בתדירויות משתנות.   4. ב"כ המערערת טענה כי עצם הרמת הקשישים מדי יום ביומו די בכך כדי למנות מומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו האם פעלו תנועותיו של המבוטח על מקום מוגדר בגוף ובכך גרמו לנזק בלתי הפיך. גם אם המערערת ביצעה עבודות מגוונות - אין בכך כדי לבטל את קיומן של תנועות חוזרות ונשנות כמו הרמת הקשישים מדי יום ביומו מספר פעמים ביום.   5. ב"כ המוסד לביטוח לאומי טענה כי עבודתה של המערערת הינה מגוונת וכל פעולה היתה שונה מהאחרת באופן בו בוצעה, בזוית בה בוצעה ובמשקל שנשאה בכל אחת מאותן פעולות, ובשל כך לא הוכחה תשתית עובדתית המחייבת מינוי מומחה רפואי.   6. על תורת המיקרוטראומה עמד בית הדין הארצי לעבודה מספר פעמים ועל התנאים לקיומה נאמר בדיון מס' מח' 77-0 מזרחי אליעזר - המוסד לביטוח לאומי פד"ע י"ט 538 בעמ' 540 בזו הלשון:   "היסוד הראשוני להיות התפתחות פתולוגית תוצאה של מיקרוטראומה הוא שהוכח, כי במהלך עבודתו נגרמים למבוטח אין ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאה בשלב מסויים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. בענייננו לא הובא שמץ של הוכחה בדבר פגיעה החוזרת ונישנית מאיזה סוג או מין שהוא. המערער אמנם עשה 'מאמצים פיזיים גדולים כולל הרמת משקלות כבדים,, אך אין טענה, שמאמצים אלה, היו זהים במהותם ופעלו בזה אחר זה פעולה מזיקה על מקום מוגדר בגוף, עד שבסוף נוצר נזק רבתי. השימוש במונח מיקרוטראומה אינו יכול להפוך, כבמטה קסם, 'מאמצים קשים' לסדרת פגיעות זעירות מוגדרות החוזרות ונשנות אין ספור פעמים...".   וכן ראה דברי כב' הנשיא ס. אדלר בעב"ל 338/96 המוסד לביטוח לאומי -יוסף עובדיה פד"ע ל"ו 213, לגבי היסודות להוכחות התשתית העובדתית לתורת המיקרוטראומה.   "לא הוכחו האלמנטים של מיקרו-טראומה 18. אף אם היינו מקבלים את האפשרות ליישם את תורת המיקרוטראומה במקרים של מחלות גב יש לדחות את התביעה, מכיוון שלא הוכחה התשתית העובדתיות הדרושה ליישום תורת המיקרוטראומה. לא הוכחו תנועות זהות וחוזרות, לא מבחינת התנועה עצמה ולא מבחינת המשקל. כמו כן, התנועות לא היו תדירות אלא מפעם לפעם משך היום. [238] דרישות התדירות, הזהות והדרישה לתנועות חוזרות ונשנות עשויות להיראות כדרישות המחמירות עם המבוטח. אולם, הסיבה לקיומן היא קושי ובעייתיות להפריד בין הגורמים היומיומיים להתפתחות מחלת הגב, לבין הגורמים בעבודה. קושי זה הוסבר בחוות דעת של יועץ-מומחה רפואי, שצוטט בפסק דין רבוס, כדלקמן:   "אין ספק שכל מחלה ניוונית מושפעת מאירועים זעירים, יום - יומיים אך מדוע רק האירועים בעבודה נלקחים בחשבון - כאשר אירועים מחוץ לעבודה משמשים גורמי החמרה בהרבה מקרים, ועליה או ירידה במדרגות, ריקודים או ספורט, או עבודות בית - לעולם אינם מוזכרים. נקודה נוספת לציון היא העובדה, שאנשים, אשר מעולם לא עסקו בסבלות - חשים בבעיות דיסקאפיות - לא פחות מעובדי עבודה פיזית קשה".   7. ואכן, מתיאור עבודתה של המערערת בתצהיר עדותה הראשית ובחקירתה הנגדית עולה כי מדובר בעבודה המחייבת ביצוע מטלות מגוונות ושונות הן מבחינת המאמץ, הן מבחינת התנועה עצמה והן מבחינת המשקל.   8. אשר על כן, צדק בית הדין האזורי בפסיקתו כי המערערת לא הוכיחה תשתית עובדתית, מספקת להחלת תורת המיקרוטראומה על כאבי הגב, המצדיקה מינוי מומחה רפואי.   9. סוף דבר - הוא כי הערעור נדחה ללא צו להוצאות.עמוד השדרהמטפלתכאבי גב / בעיות גב