קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מיאסטניה גרביס בשירות הצבאי: ערעור זה עניינו מחלה מיאסטניה גרביס (Myasthenia gravis). בתאריך 11/08/99, פנה המערער לקצין-התגמולים בתביעה להכיר בו כ"נכה", לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), ה'תשי"ט - 1959 [נוסח משולב], וזאת בגין המחלה האמורה לעיל. 3. בתאריך 27/12/99, הודיע קצין-התגמולים למערער, כי החליט לדחות את התביעה, הואיל ובהסתמך על תוצאות הבדיקות, ומן הנימוקים המצויינים בחוות-הדעת הרפואית, מתאריך 13/12/99, הגיע לכלל מסקנה, שלא קיים "קשר סיבתי", בין המחלה הנ"ל שממנה סובל כיום המערער, לבין השירות הצבאי, כמשמעות ביטוי זה בסעיף 1 לחוק הנכים. 4. חוות-הדעת הרפואית, מיום 13/12/99, הנזכרת בסעיף דלעיל, היא חוות-דעתו הרפואית של פרופ' מנחם שדה, מומחה לנוירולוגיה. פרופ' מ. שדה מציין בחוות-דעתו האמורה, כי מחלת מיאסטניה גרביס (Myasthenia gravis הינה מחלה אוטו-אימונית, שבה נוצרים נוגדנים כנגד קולטני אצטיל-כוליים, מסיבה לא ידועה. המדובר בחייל בן 19 שנה, שבתאריך 24/03/99, התגייס, לשירות חובה בצה"ל. בעת גיוסו, נקבע לו פרופיל-רפואי: - 97. טרם גיוסו - תמיד היה בריא. מספר ימים אחר הגיוס, בהיותו בבקו"מ, החל לסבול מחולשה בידיים, ראייה כפולה, וצניחת עפעף ימין. החולשה הלכה וגברה בונוסף הופיע קושי בבליעה. אושפז בבית-החולים ע"ש "סורוקה", בבאר-שבע, ואובחן כלוקה במיאסטניה גרביס (Myasthenia gravis) מחלת המערער החלה להתבטא ימים מספר לאחר גיוסו, בהיותו בבסיס הקליטה; אולם, אין ספק שהנוגדנים הפתוגניים, החלו להיות מיוצרים עוד טרם הגיוס והגורם העלום שהפעיל את המהלך האוטו-אימוני החל את פעולתו טרם גיוסו. הסיבה למחלה זו אינה ידועה. להערכתי, אין כל קשר של גרימה או החמרה בין תנאי השירות לבין המחלה. 5. בתאריך 27/01/2000, הגיש המערער את ערעורו הנוכחי. 6. לטענת המערער, אין לו כל צל של ספק שהגיוס הוא הגורם, הן לפריצת המחלה, והן להחמרתה והתקדמותה, שהורגשה מיום ליום ומשעה לשעה. 7. המערער מצטט ציטוטים מספר "מחלות בפרקים ושרירים", שלפיהם, מופיעה המחלה מסיבת "התרגשות אמוציונאלית". לדעתו, גיוס לצבא מהווה בהחלט גורם להתרגשות אמוציונלי. המעבר החד מהחיים השקטים בבית לחיים בצבא, מהווה גורם להלם, התרגשות ושינויים נפשיים. 8. לכתב-הערעור לא צירף המערער כל חוות-דעת רפואית, של מומחה רפואי, מטעמו, שיש בה כדי לסתור את מסקנותיו של הרופא-המומחה, עליו סמך קצין-התגמולים בדחותו את תביעת המערער. 9. בהחלטה שניתנה על-ידנו ביום 27/01/2000 קבענו ערעור זה ליום 16/11/2000, והורינו למערער לדאוג להגיש לנו, תוך 3 חודשים, חוות-דעת רפואית, של מומחה רפואי מטעמו, שיהא בה כדי לסתור את האמור בחוות-הדעת הרפואית, עליה סמך קצין-התגמולים בדחותו את תביעת המערער, כאמור בפסקה 3 של פסק-דין זה. 10. בתאריך 03/05/2000, פנה אלינו המערער בבקשה, שבה הוא עתר להאריך את המועד להגשת חוות-הדעת הרפואית. 11. בהחלטה שניתנה על-ידנו ביום 03/05/2000, נעתרנו לבקשת המערער והורינו להגיש לנו את חוות-הדעת הרפואית הנדרשת עד ליום 30/09/2000. 12. בתאריך 27/09/2000, פנה אלינו המערער בבקשה נוספת, שבה הוא עתר להארכה נוספת לשם הגשת חוות-הדעת הרפואית הנדרשת. 13. בהחלטה שניתנה על-ידנו ביום 03/10/2000 נעתרנו לבקשת המערער והמועד להגשת חוות-הדעת הרפואית הוארך עד ליום 06/11/2000. 14. לדיון מיום 06/11/2000 לא הופיע המערער וגם חוות-הדעת הרפואית, מטעמו, לא הוגשה לנו. 15. בדיון בישיבה זו הסכים ב"כ המשיב לדחייה נוספת, הגם שהמערער הוזמן כדין, ואף הסכים כי יוארך המועד להגשת חוות-הדעת עד למועד הדיון שייקבע. יחד עם זאת, ביקש ב"כ המשיב, כי ייקבע, שאם לא תוגש חוות-הדעת הנדרשת - יימחק הערעור. 16. נעתרנו לבקשת ב"כ המשיב והדיון נדחה ליום 11/06/2001. צבאשירות צבאי