קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נזקי רכוש בתאונת דרכים - תביעות קטנות: התביעה   1. בפני תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכבו של התובע, כתוצאה מתאונת דרכים מיום 8/4/98. התביעה הוגשה כנגד הנתבע מס' 1, הנהג המעורב בתאונה (להלן: הנתבע) וכנגד הנתבעת מס' 2, מבטחת השימוש ברכבו של הנתבע (להלן: הנתבעת).   2. התובע טען כי בעת שבנו נהג ברכב, פגע בו מאחור רכב שהיה נהוג על ידי הנתבע והדף אותו לעבר רכב שעמד לפניו.   3. הנתבע טען בכתב הגנתו כי יצא מרכבו לאחר האירוע, בדק ומצא כי לרכב שעמד לפניו לא נגרם שום נזק. כן טען הנתבע כי רכבו נפגע מאחור על ידי רכב שנסע מאחוריו וכשיצא מהרכב גילה שהרכב נהדף קרוב מאוד לרכב שעמד לפניו, אך כאמור, רכב זה לא נפגע כלל.   4. הנתבעת טענה כי דין התביעה נגדה להדחות שכן רכבו של הנתבע לא היה מבוטח על ידה במועד אירוע התאונה.     שאלת האחריות   5. הנהג ברכב התובע, מר גד אלקובי (להלן: הנהג), העיד כי נסע ברחוב סוקולוב ברמת השרון ועצר את רכבו לאחר רכב שנסע לפניו. הנהג העיד כי רכב שהיה נהוג על ידי הנתבע, פגע ברכבו מאחור. כנגד טענת הנתבע ואשתו כי לא הוא שנהג ברכב, השיב הנהג כי מאז אירוע התאונה חזר בתשובה וגידל פיאות וזקן, לפיכך מראהו שונה. כן הגיש הנהג פתק, עליו רשם את פרטיו של הנתבע, במעמד אירוע התאונה, (ת/2), אך העיד כי הנתבע סירב לחתום עליו.   6. הנתבע העיד כי הנהג שנסע לפני התובע בלם והתובע בלם גם הוא. כן העיד הנתבע כי "כשבלמתי וקרה מה שקרה, ירדנו והסתכלנו ולא קרה נזק".   7. מהמקובץ עולה כי הנתבע לא חזר בעדותו על הטענה כי נפגע מאחור על ידי רכב נוסף, מה גם שהנתבע לא פרט בכתב הגנתו את פרטיו של אותו רכב שלטענתו פגע בו.   מעדותו של הנהג בזו הלשון: "כשבלמתי וקרה מה שקרה", עולה כי הנתבע פגע ברכבו של התובע מאחור אך לטענתו, לא נגרם כל נזק. אשר על כן, אני מקבלת את עדותו של הנהג כי הנתבע פגע ברכבו מאחור ולפיכך מוטלת על הנתבע האחריות לאירוע התאונה.   שאלת הכיסוי הביטוחי   8. בישיבת יום 4/12/02, הציג הנתבע בפני נציג הנתבעת, עותק של פוליסת ביטוח. לפיכך עתר נציג הנתבעת שלא לטעון לבקשה לדחיית התביעה כנגד הנתבעת בהעדר כיסוי ביטוחי וביקש שהות על מנת לברר את שאלת הכיסוי הביטוחי. בכדי לאפשר לצדדים לברר את שאלת הכיסוי הביטוחי, נדחה מועד הדיון.   9. בישיבת יום 10/4/03, הגיש הנתבע מפרט לפוליסת ביטוח רכב, (נ/1), שנערך על ידי "ישיר זהב ביטוח זהב בשיווק ישיר", בשם הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ. על פי מפרט זה, הפרמיה הסתכמה בסך של 2,272 ₪. כן הוגשה הרשימה, (נ/3), שהינה כאמור בה, חלק בלתי נפרד מהפוליסה שהוצאה על ידי הנתבעת, הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ ועל פיה, בוטח רכבו של הנתבע בביטוח מקיף כולל אחריות כלפי צד שלישי לתקופה שבין 1/1/98 ועד 31/12/98. בנוסף הוגש אישור "שירביט סוכנויות ביטוח בע"מ" מיום 13/5/98, (נ/2), על פיו בוטח רכבו של הנתבע בביטוח מקיף לתקופה האמורה, בעבור פרמיה בסך של 2,272 ₪. שיעור הפרמיה המצויין באישור זה תואם לשיעור הפרמיה הנקוב במפרט לפוליסת ביטוח, (נ/1), וברשימה, (נ/3).   10. נציג הנתבעת טען כי לא הוגשה על ידי הנתבע פוליסת ביטוח וכי על פי הנתונים המצויים בידי הנתבעת, הפוליסה בוטלה ב- 1/3/98. לאחר שהוגשה הרשימה, (נ/3), הוסיף נציג הנתבעת וטען כי הנתבע לא הציג אישור כי הפוליסה שולמה.   11. לאחר שבחנתי טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין טענת הנתבעת להעדר כיסוי ביטוחי, להדחות. הנתבע הגיש את הרשימה המהווה חלק בלתי נפרד מהפוליסה, (נ/3).   טענת נציג הנתבעת כי הפוליסה בוטלה ביום 1/3/98, נטענה כטענה בעלמא, ללא כל אסמכתא או אישור בכתב התומך בטענה זו. כאמור הדיון נדחה בכדי לאפשר לנתבעים לברר את שאלת הכיסוי הביטוחי. לו רצתה הנתבעת לטעון להעדר כיסוי ביטוחי, בשל ביטול הפוליסה, כטענת נציגה, למצער היה עליה להגיש מסמכים התומכים בטענה כי הפוליסה בוטלה. זאת ועוד, הטענה כי הפוליסה בוטלה נטענה לראשונה במעמד ישיבת 10/4/03, ללא כל תימוכין והינה עומדת בניגוד לאישור שירביט סוכנויות ביטוח בע"מ, (נ/2), בדבר תשלום פרמיה בסך של 2,272 ₪. שיעור הפרמיה תואם כאמור את שיעור הפרמיה הנקוב ברשימה שהוצאה על ידי הנתבעת והאישור (נ/2), נושא תאריך, 13/5/9, דהיינו לאחר המועד בו, לטענת נציג הנתבעת, בוטלה הפוליסה.   לפיכך אני דוחה את טענת הנתבעת להעדר כיסוי ביטוחי.   גובה הנזק   12. התובע עתר בתביעתו לחייב את הנתבעים לפצותו בסך של 5,131 ₪, בגין עלות תיקון הנזק שנגרם כתוצאה מהתאונה.   התובע צירף לתביעתו דו"ח שמאי על פיו עלות תיקון הנזק הסתכמה בסך של 4,903 ₪. אכן צורפה חשבונית המאשרת תיקון הרכב בסך של 5,131 ₪, אך היות וסכום הנזק שאושר על ידי השמאי מסתכם כאמור בסך של 4,903 ₪, מצאתי לנכון לפסוק פיצוי בהתאם לסכום שאושר על ידי השמאי. דין טענת הנתבעים כי הרכב נבדק על ידי השמאי חודש וחצי לאחר התאונה להדחות שכן בדו"ח מצויין במפורש כי הרכב נבדק ביום 12/4/98 דהיינו כארבעה ימים לאחר התאונה, לפיכך אין מקום לפקפק באמינות הדו"ח. התובע העיד כי לא קיבל פיצוי מחברת הביטוח שביטחה את רכבו והגיש אישור על כך ת/1, לפיכך זכאי התובע לפיצוי בגין הוצאות תיקון הרכב על פי דו"ח השמאי.   סוף דבר   13. אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 4,903 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 26/8/02 ועד מועד התשלום בפועל. כן ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לתובע, הוצאות משפט בסך של 500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל.   בקשת רשות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 15 ימים ממועד קבלת פסק-הדין. תאונת דרכיםנזקי רכושתביעות קטנות