קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נזקי רכוש לרכב - תביעה נגד הפניקס: בפני תביעה כספית. מדובר בנזקי רכוש לרכב. לטענת התובע, נפגע רכבו ביום 22.10.06 בשעה 13.00 או בסמוך לכך, בכפר כבול, והוא תובע מחברת הביטוח הנתבעת לשלם לו את תגמולי הביטוח בגין הנזק ברכבו על פי חוות דעת שמאי. הנתבעת, כפרה בחבותה. לטענתה, נסיבות התאונה לא התרחשו במציאות ולא הוכחו, והנזקים שנגרמו לרכב, התרחשו בטרם הוציאה הנתבעת את פוליסת הביטוח ולכן, הפוליסה חסרת תוקף. אין דרך אחרת להבין את עמדת הנתבעת כטענה, כי מדובר בתביעת מרמה או הונאה מתוך כוונה להוציא כספים מחברת הביטוח. בנסיבות אלה, לא היה מנוס משמיעת ראיות בתיק. יש לציין, כי ראיות נשמעו בנושא האחריות בלבד דהיינו, לא העיד השמאי מר רכס שלתיאל, שהינו שמאי הנתבעת. ביום 3.2.10 העידו ונחקרו נגדית התובע, עד מטעמו לאירוע התאונה מר מחמוד האשם, וכן עד נוסף שהינו מוסכניק שטיפל בצביעת הרכב שנקנה על ידי התובע עוד לפני אירוע התאונה, מר חוסין באדר. מטעם הנתבעת העיד החוקר מר אדיד אבו רג'אב, אשר עדותו ניתנה בתצהיר לאחר סיום החקירות הנגדיות של התובע ועדיו. יש לציין, כי הומצא דו"ח חקירה מסודר שבוצע על ידי החוקר, סומן פ/1, וכן הוגשו הודעות של הנחקרים על האירוע. תצהירו של התובע לא הכיל פרטים המתייחסים לנסיבותיו המדויקות של האירוע התאונתי המוכחש. על האירוע למדתי, מהחקירה הנגדית. על פי גרסתו של התובע, כפי שנמסרה בעמ' 8 לפרוטוקול בית המשפט התרחשה התאונה בנסיבות האמורות: "יצאתי מהכפר, רכב אחר לבן סטה למסלול שלי במהירות גדולה, אני זזתי ממנו ונפגעתי בעמוד בצד הכביש". לטענת התובע, הפגיעה בעמוד גרמה לשבירתו של העמוד. התובע טען, כי מדובר בעמוד של חברת חשמל. הרכב לא התהפך אך נטה. המכות שנגרמו לרכב בפגיעה זו, היו "מצד ימין מקדימה מהרבה כיוונים" העד שהביא איתו התובע נסע אחריו. בחנתי את עדותו של עד הראיה של התובע מחמוד האשם. הנ"ל העיד בעמ' 10 לפרוטוקול כדלקמן: "הייתי ברכב שלי מסוג טויוטה בדרך מחוץ לכפר. ראיתי שהרכב של התובע נכנס בעמוד בצד. נכנס רכב לכפר והוא הפריע לו והוא רצה לברוח ממנו ונכנס לעמוד. הרכב שבא ממול, היה בצבע לבן. אני הייתי בדרך מהיציאה מהכפר. כשהיתה התאונה אני הייתי. קודם לתאונה לא היו אנשים. אני הייתי במקום ועזרתי לתובע לצאת מאוטו". לאחר שבחנתי את הגרסאות של התובע ושל העד מטעמו, אני פוסק, כי אכן היה אירוע תאונתי במהלכו ניזוק רכבו של התובע. אולם,השאלה המרכזית איננה זו, אלא מתי התרחש האירוע נשוא כתב התביעה והאם בתאריך זה, היה לתובע ביטוח בתוקף. בעניין זה נחקר התובע ממושכות. התובע טען, כי התאונה התרחשה ב- 22.10.06 כלומר, 19 יום לאחר רכישת הרכב. התובע הסביר, כי הביטוח שולם רק ב- 19.10.06 (3 ימים לפני האירוע) משום שאותה תקופה הרכב היה במוסך, הוא הכחיש, כי התאונה היתה ביום אחר, דהיינו קודם לכניסת הביטוח מן הכוח אל הפועל. הנתבעת הסבה את תשומת לב בית המשפט, כי בניגוד לגרסת התובע, אין חשבונית מיום 22.10.06 המתייחסת לגרירת הרכב, אשר על פי טענת התובע נגרר מהמקום ביום 22.10.06. בתשובתו של עד הראיה לקרות התאונה בעמ' 11 לפרוטוקול (איך אתה זוכר שזה היה ב- 22 ולא ב- 18 או ב- 17 לחודש, ענה העד "אני הייתי הראשון בתאונה"). המוסכניק מר חוסין באדר הסביר לבית המשפט, כי הרכב שהה במוסך מיום 8.10.06 בשעה 10.0 ועד ליום 21.10.06 בשעה 12.00 על פי יומן עבודה. בסיכומיו שהוגשו לבית המשפט מבקש התובע לפסול את עדות החוקר מטעם הנתבעת המבוסס כולו על עדויות שמועה, עדות שאינה מדויקת בתאריכים או מסמכים. התובע מפנה את בית המשפט לראיות המציינות, כי יש לתת אמון בכך שהתאונה ארעה בתאריך 22.10.06 ולא לפני תאריך 20.10.06 תאריך כניסת הפוליסה לתוקף. הראיות שהוצגו בסיכומי התובע לתמיכה בעמדתו הן כדלקמן: אישור משטרה על קרות התאונה ביום 22.10.06. פינוי התובע באמצעות מד"א ביום 22.10.06. בעניין הומצאה קבלה אשר סומנה ט' והינה אישור על פינוי ומיון לנהריה של התובע X נושא ת.ז. X מס' טלפון X מיום 22.10.06 (פרטים המצויים באישור מד"א). 3. גיליון חדר מיון בית חולים נהריה מיום 22.10.06 שעה 13.24. 4. יש לציין, כי התובע קיבל פיצוי בגין נזקי הגוף ביחס לאירוע התאונה הנוכחי. 5. אישור מוסך המלמד על קבלת הרכב לביצוע עבודות צבע ביום 8.10.06 (הרכב היה במוסך עד תאריך 20.10.06 על פי העדויות שנשמעו בבית המשפט). 6. חקירת התובע, אשר לא נסתרה לטענת בא כוחו ואשר נתמכה על ידי עדות של עד ראיה ועל ידי עדות של בעל המוסך. 7. הנתבעת נמנעה מלהביא לעדות את סוכן הביטוח מר בוקאעי מחמוד לעניין ההיבטים הביטוחיים הקשורים לפוליסה. 8. ניתוח עדותו של עד הנתבעת מעיד ומאשר, כי מועד יציאת הרכב נשוא התובענה מהמוסך יומיים או שלושה לפני חג "עיד אלפיטר" של שנת 2006, מחזק את טענות התובע ועדיו לעניין עיתוי מועד התאונה, וכי התאונה לא יכולה היתה לקרות לפני תאריך צאתו של הרכב מהמוסך, וזאת לאור העובדה, כי הרכב שוחרר מהמוסך ביום 20.10.06 על פי העדויות שנשמעו וגם בעניין זה צורף מסמך המעיד על המועד שבו היה עיד אלפיטר בשנת 2006. הנתבעת מצידה מבקשת לדחות את התביעה עפ"י הראיות הבאות: 1. היעדר כיסוי ביטוחי לאור מתן תשובות שאינן נכונות בהצעת הביטוח ע"י התובע (מתן פרטים כוזבים לגבי העבר הביטוחי). התובע נמנע מלציין למשל, כי הרכב היה מעורב בתאונת דרכים בעבר. כן מסר פרטים שהם אינם נכונים. התובע לא הפריך ראיות אלה. 2. התאונה לא ארעה במועד שציין התובע. התחלת הביטוח (הביטוח החל ביום 21.10.06) וזה יום לפני התאונה כפי שציין התובע (22.10.06) כאשר הרכב נרכש 3 שבועות קודם לכן (ביום 3.10.06). הצעת הביטוח נחתמה שבועיים לפני ביום 8.10.06 ואילו ביטוח החובה נערך ביום 7.10.06. נשאלת השאלה מדוע לערוך ביטוח חובה לרכב שממילא לא נוסע, היות והרכב נמצא במוסך כטענת התובע. לטענת הנתבעת, לא ניתנה לכך תשובה. 3. התובע לא המציא חשבונית על הגרירה כאשר טען, כי הרכב נגרר פעמיים (ובקשת החזר של 800 ₪ ללא אסמכתא). 4. הדיווח על התאונה נעשה 3 חודשים לאחר האירוע וגם בדיקת הרכב על ידי השמאי מטעם הנתבעת, נעשה חודשיים וחצי לאחר מועד התאונה. 5. לא הוצגה כל אסמכתא של בעל המוסך לגבי רישום הרכב במוסך. לא הומצאו מסמכים על יומני עבודה ו/או חשבונית על צביעת הרכב. 6. הנתבעת מתנגדת להמצאת מסמכים שגולו לאחר החקירה הנגדית ומעולם לא הומצאו קודם לכן לנתבעת, לרבות דוח מד"א. הדו"ח או המסמכים הרפואיים אינם מלמדים, כי התאונה התרחשה במועד האמור. כך גם ביחס למסמכי המוסך. אין לתת אמון בעדות בעל המוסך, אשר לפתע מצא מסמכים שלא היו קיימים קודם לכן. אין כל משמעות לאישור המשטרה. 7. אין לתת אמון בעדות העד האשם, שבפועל לא זכר מתי התרחש האירוע. 8. עוד נטען, כי התובע החמיר את הנזקים. הרכב נפגע בגג, והדבר מלמד שהוחמרו הנזקים שכן, הרכב לא התהפך. אם יקבל בית המשפט את התביעה, מסבה הנתבעת את תשומת לב בית המשפט, כי הנזק לרכב הוא מעל שוויו של הרכב, ויש לפצות את התובע על שוויו של הנזק בלבד, העומד על סך של 28,060 ₪ תוך ניכוי ההשתפות העצמית הנקוב בפוליסה, בסך 1,730 ₪. אין לקבל גם את הדרישה לתשלום שכר טרחת השמאי שלא הוצגה חשבונית לגביה, וכן את הסכומים המבוקשים בגין הגרירה,שלא הוכחו, למעט 300 ₪ שהוצגה לגביהם קבלה. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת העדויות, אני נותן בזאת את פסיקתי: דין התביעה להתקבל. אנמק את נימוקי ביחס להכרעת בית המשפט: 1. השאלה העומדת במחלוקת, היא השאלה לנוגעת לעיתוי התרחשות התאונה, נשוא כתב התביעה. האם התרחש האירוע בטרם נכנסה הפוליסה לתוקף? לאחר שמיעת עדות התובע ועדות העד מטעמו שניתנה בנפרד, אני פוסק, כי אכן התרחש אירוע בנסיבות אותן תאר התובע, דהיינו סטית התובע עקב הגעת רכב צד ג' בצבע לבן, אשר גרם לתובע לסטות ולפגוע בעמוד חשמל. גם החוקר מטעם הנתבעת, שצילם את העמוד, לא יכול היה להתכחש לעובדה שאכן אירוע כזה, התרחש ואף צילם את העמוד. התובע וגם העד מטעמו, קשרו את האירוע כאירוע שהתרחש ב- 22.10.06. כזכור נערך הביטוח למעשה יומיים לפני כן, כאשר במשך פרק הזמן מיום קניית הרכב ועד צאתו, היה הרכב במוסך, תחת השגחתו וצביעתו של המוסכניק במקום, בעניין זה שמעתי את עדותו של בעל המוסך ונתתי בה אמון, כי אכן הרכב היה במוסך, בתאריכים אלה. לא היתה סיבה נראית לעין גם אם חתם התובע לפני כן על הצעת הביטוח לשלם כספים שהרכב נמצא בחזקתו של גורם שלישי, על מנת לבצע ביטוח מקיף, אך היתה הצדקה לעשות ביטוח חובה על מנת לכסות פגיעות גוף כאלה או אחרות לצד שלישי, ולכן הטענות בעניין זה של התובע, נשמעות הגיוניות וסבירות. בעל המוסך כאמור היה אמין ואף הציג מסמכים שונים בהמשך, העובדה, כי מסמכים אלו לא הוצגו כביכול לחוקר, אינה עילה לטעון, כי מדובר במסמכים "יש מאין", ואני נותן אמון בגרסתו זו. 2. התובע למרות שעשה זאת באיחור, המציא מסמכים של מד"א ושל בי"ח נהריה, המדגימים ומבהירים, כי פונה ממקום אירוע התאונה, על ידי אמבולנס ביום 22.10.06 לבית החולים נהריה. נכון שמדובר במסמכים שהיה מקום לגלות אותן לפני כן ובעניין הזה אני מקבל את טענת הנתבעת ואתחשב בעניין בנושא פסיקת ההוצאות, ואולם המסמכים הללו תומכים בעמדתו של התובע, כי התאונה אכן התרחשה בתאריך 22.10.06. אמנם, היה מקום לנסות ולהשיג את החשבונית גם של הגרר מאותו תאריך ואולם התובע הציג מספיק ראיות בנושא נזקי הגוף שיש בהם כדי ללמד וכדי לקבל את העמדה, כי האירוע התרחש ביום 22.10.06. ודוק, חברת הביטוח אמנם בנזקי גוף הכירה באירוע ואף שילמה לתובע פיצוי בגין נזקי גוף. 3. לא סברתי, כי אי מתן פרטים מדויקים לחלוטין מצד התובע בהצעת הביטוח, יש בהם כדי להצדיק דחית התביעה בנסיבות העניין. לא הוכח, כי התובע פעל בחוסר תום לב או הטעה במכוון בעת מסירת הפרטים, וטענות הנתבעת בעניין זה דינן להידחות. 4. יש לציין, כי לא מצאתי בעדות החוקר ולאור ההודעות שלקח מהתובע ומהעד מטעמו, סתירות לעניין גרסתם של התובע ועדו. מדובר פחות או יותר באותה גרסה, דהיינו בפועל, לא החזיקה הנתבעת בראיות שמכוחן ניתן ללמוד, כי אכן היה כאן ניסיון להונות ולרמות ולהוציא כספים מחברת הביטוח שלא בצדק, כאשר אני מציין, כי עול ההוכחה בהקשר טענה של הונאה או מרמה כפי שטענה הנתבעת אף בקדם המשפט בתיק זה, הוא ברמה מעל מאזן ההסתברות ועומד על כ-70% הבאת ראיות. רמה זו של ראיות לא הובאה ולא מצאתי בעדות החוקר את התמיכה הנדרשת ביחס לגרסתם של התובע ועדו שמכוחה יכולה התביעה להידחות. 5. השמאי שהובא ונתן את חוות הדעת הוא מטעם הנתבעת עצמה. הוא לא נחקר וכימת את הנזק ואף התייחס לנזק בגג הרכב. הטענה, כי התובע הגדיל את נזקיו לא הוכחה ובוודאי שאין הצדקה עקב טיעון זה, לדחות את התביעה. מכל המקובץ לעיל, דין התביעה להתקבל. עם זאת, אני סבור, כי טיעוניה של הנתבעת לעניין הנזק כפי שהובאו בסיכומיה, דינם להתקבל. אכן, אין הצדקה בנסיבות העניין לפצות את התובע מעבר, לערך הרכב אשר ניזוק באופן טוטאלי. על פי חוות דעת השמאי, ערך הרכב כמפורט בפרטי הרכב, בעמוד הראשון לחוות דעת השמאי, הינו בסך 28,060 ₪ וזהו הסכום שיש לפסוק לתובע, כאשר הסכום צמוד ונושא ריבית מיום קרות הנזק ועד לתשלום המלא בפועל, ובהפחתה כמקובל של ההשתתפות העצמית על פי הפוליסה, שכן מדובר בתביעה על פי חוק חוזה ביטוח בסכום של 1,730 ₪. עם זאת בתביעתו של התובע, אנו למדים על ראשי נזק נוספים: שכר טרחת שמאי של 1,100 ₪ - אני מקבל למרות שלא הוצגה קבלה, את עמדת התובע כי אכן נשא בעלות שכר טרחת השמאי. הוצאות גרר - אין בדעתי לפסוק סכומים ללא קבלות ואני מכיר בסכום של 300 ₪ בלבד, עליו הוצגה קבלה. זאת ועוד, נושא השכרת רכב, אינו מוכר על ידי. מדובר בנזקים שיש לכסות אותם על פי הפוליסה. לא הוצגו ראיות בנוגע להשכרת הרכב, שהינו נזק עקיף שספק אם מוכר על פי הפוליסה. את הסכומים האמורים על פי פסק הדין יש לשלם לתובע בצירוף הוצאות משפט הכוללות אגרות בית המשפט ראשונה ושנייה ששילם התובע, וכן הוצאות ויציאות המשפט הכוללות תשלום לעדים אם שולמו, וכן שכר טרחת עו"ד בגובה של 2,500 ₪ + מע"מ. הקטנתי את שכ"ט ב-1,000 ₪ + מע"מ לאור עמדתי שבאה לידי ביטוי בפסה"ד ביחס לגילוי מסמכים באיחור וקבלת עמדת הנתבעת בהקשר זה. סכומים אלה תשלום הנתבעת לתובע באמצעות בא כוחות תוך 30 יום שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל. רכבנזקי רכושנזק לרכב