בית המשפט קובע שהן לפי דיני החוזים, דיני הנזיקין והרמת מסך, קיימת במקרה זה חבות אישית של הנתבע מס' 2. אמנם סוג החברה כשלעצמו לא משמש תחליף לעילה להרמת מסך, אך כשבעלי השליטה מנהלים את החברה כעסק משפחתי בחוסר תום לב וניצול לרעה של מסך ההתאגדות בית המשפט סבר שאכן יש מקום להרמת מסך ולחיוב הנתבע מס' 2 אישית. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ניצול לרעה של מסך ההתאגדות: 1. בפני תביעה שהתנהלה כנגד הנתבע מס' 2 לאחר שניתן כבר פסק דין כנגד הנתבעת 1. למעשה אין מחלוקת בין הצדדים לכך שהתובעת סיפקה מוצרים שונים לנתבעת ולא קיבלה את תמורתם בסך התביעה והמחלוקת הינה האם יש מקום לחיוב אישי של הנתבע מס' 2 מכוח הרמת מסך של הנתבעת 1. הנתבעת 1 נוסדה ב24.7.97- ובעלי מניותיה הינם יצחק יחזקאל ורונית ומנהל החברה הינו יצחק יחזקאל. המוצרים נרכשו במהלך שנת 1998 בין החודשים יולי לאוקטובר. לטענת התובעת, הנתבע לא הביא ראיות, ניהל מו"מ עם התובעת שלא בתום לב ודרך מקובלת תוך גרימת הפרת חוזה בין תובעת לנתבעת ותרמית ולכן יש לבצע הרמת מסך. לטענת הנתבע 2, אין לחייבו באחריות אישית לחובות החברה שכן הקמת החברה נבעה משיקולים מסחריים גרידא ואף מגידול במחזור העסקי וברווחים והנתבעת 1 חדלה מפעילות עסקית בעקבות קשיים כספיים. לטענת הנתבע מס' 2, התובעת בסיכומיה מרחיבה את החזית מעבר לאמור בכתב התביעה. לטענת הנתבע 2, לא התקיימו התנאים להרמת מסך כשמדובר בהתקשרות ארוכת טווח, באי תשלום שניתן באשראי ולא הוכח שהנתבע 2 ידע שלא ישלם בגין הסחורה, הקשיים הכלכליים היו פתאומיים, והתובעת הסתכנה מרצון בכך שהתקשרה בצורה זו. 2. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים ובסיכומי הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה וזאת מן הנימוקים כדלקמן: א. אני קובע שהנתבע 2 היה מודע למצבה הכספי הקשה של החברה וזו גם הסיבה האמיתית לכך שהקים חברה ב7/97-. הנתבע 2 הודה בחקירתו בבית משפט שהיתה ירידה ברווחים כשהתחילה מלפני 97 בניגוד לגירסתו בתצהירו שהעסק הרוויח כל הזמן מצויין (ראה עמ' 13 לפרוטוקול). המצב הלך והחמיר עד שהנתבע 2 נזקק להלוואות בשוק האפור בסביבות מרץ 98 (ראה עמ' 14 לפרוטוקול) וכן הודה שהיה ניהול כושל ושנזקק להלוואות בשוק האפור כי היה במינוס בבנק בערך לפני שנה וחצי (עמ' 14 לפרוטוקול), ולמרות זאת לא סיפר לתובעת על המצב הכלכלי הקשה של החברה ולא סיפר שיש לו בעיות כספיות ושלקח הלוואות בשוק האפור (עמ' 16 לפרוטוקול). דהיינו, הנתבע 2 ידע על מצבה הכלכלי הקשה של החברה כשנה שנה וחצי לפני ההתקשרות, נשוא התביעה, עם התובעת ומספר חודשים לפני אספקת הסחורה כבר לקח הלוואות בשוק האפור, ובאי גילוי זה הפר הנתבעת 2 את חובת תום הלב והדרך המקובלת. הנתבע 2 הפליא להתחמק בתשובותיו ולא זכר דברים רבים, הן לגבי עריכת תצהירו והן לגבי ההכנסות והרווחים שלו, בלא שהציגו מסמכים לגבי רווחיות העסק, או הביא עדויות לכך. מדובר בחברה משפחתית קטנה שבעלי מניותיה הינם הנתבעת מס' 2 (99 מניות מתוך 100) ואשתו רונית (מניה אחת) וזהו המקור היחיד של פרנסתו ומשפחתו כשהנתבע מס' 2 עשה שימוש ברכבו לצורך עסקי הנתבעת 1, היה מחזיק בביתו סחורה (ראה עדותו של מר רובין בעמ' 9 לפרוטוקול). דהיינו מדובר בערבוב כספים וערבוב בין פעולותיהם של הנתבעים 1 ו2- (ראה גם דברי הנתבע 2 בעצמו: "שאני נקלעתי לקשיים בשוק האפור" בדברו בשם החברה בעמ' 14 לפרוטוקול) (ראה לעניין הרמת מסך בחברה משפחתית קטנה ונקיטת גישה ליברלית יותר במקרה שהחברה מנוהלת בעסק פרטי הדומה לשותפות ע"א 4608/90 תלמר בע"מ נ' מוברמן ואח' פ"ד מו' (5) 353). בנסיבות שתוארו לעיל, אני קובע כי הנתבע 2 הפר את חובתו לפעול בדרך מקובלת ובתום לב כשידע בזמן קבלת הסחורה שהנתבעת 1 בקשיים כספיים וידע שהנתבעת 1 לא תוכל לשלם עבור הסחורה שרכשה בלא שגילה לתובעת על מצבה הפיננסי הקשה הנתבעת 2 תוך הפרת סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג - 1973 (ראה ע"א 1569/93 מאיה נ' פנפורד (ישראל) בע"מ ואח' פד"י מח' (5) 705 , 727. אני סבור במקרה זה הנתבע 2 אחראי גם באורגאן של הנתבעת 1 מכוח עוולה נזיקית של תרמית (ראה ע"א 1170/91 בכור נ' יחיאל ואח' פד"י מח' (3) 207 וע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ ואח' פ"ד מח' (5) 661, 696 - 697). אני קובע שהן לפי דיני החוזים, דיני הנזיקין והרמת מסך, קיימת במקרה זה חבות אישית של הנתבע מס' 2. אמנם סוג החברה כשלעצמו לא משמש תחליף לעילה להרמת מסך, אך כשבעלי השליטה מנהלים את החברה כעסק משפחתי בחוסר תום לב וניצול לרעה של מסך ההתאגדות, אני סבור שאכן יש מקום להרמת מסך ולחיוב הנתבע מס' 2 אישית. גם הנתבע 2 בעצמו בדבריו דיבר בלשון יחיד על החברה תוך ערבוב בין פעולותיו לפעולות הנתבעת 1, ערבוב ברכבים, אחסון סחורה בביתו, ולכן אין מקום להפריד גם בהתחייבויות ועליו לשאת אישית גם בחובות החברה. אני קובע שהנתבע 2 ידע היטב על מצבה הקשה של החברה ולמרות זאת לא הודיע על כך לתובע, אלא ניסה בכוונה וחוסר תום לב להסתיר זאת מהתובעת תוך נסיון להסתתר מאחורי מסך ההתאגדות של החברה כשלמעשה הנתבעת 1 זו הנתבע 2 והנתבע 2 זה הנתבעת 1 ובמקרה זה רואים את מעשי הנתבע 2 כמעשי הנתבעת 1 עצמה. 3. התוצאה הינה שאני מקבל את התביעה כנגד הנתבע מס' 2 ומחייב את הנתבע 2 לשלם לתובעת 41,580 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 7.12.98 ועד לתשלום המלא בפועל. בנוסף אני מחייב את הנתבע 2 לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין. הרמת מסךמסך ההתאגדות