קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על החלטת ועדה רפואית ביטוח לאומי: מדובר בערעור על החלטת הועדה הרפואית מיום 24.12.03 אשר קבעה למערער 10% נכות לפי פריט 9(1)(ג)(1) ל"תקנות" והפחיתה 5% נכות לפי פריט 9(1)(ג)(1) מותאם, בגין מצב קודם. המערער לקה בליבו ביום 14.12.99 והארוע הוכר כתאונת עבודה. ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערער 5% נכות לאחר שהפחיתה אחוזי נכות בגין מצב קודם. אחוזי הנכות נקבעו בגין פריט ליקוי 9(1)(ג)(1) אחוזי הנכות נקבעו לאחר קיום שלוש ישיבות, לרבות דיון בהרכב מורחב ביום 1.10.02. המערער הגיש ערר לועדה הרפואית לערעורים שהתכנסה לשתי ישיבות: בישיבתה מיום 5.2.03 בדקה הועדה את המערער בדיקה קלינית, עיינה במסמכים הרפואיים וקבעה למערער אחוזי נכות זהים לאלו שקבעה הועדה מדרג ראשון, אולם ביקשה, בטרם תיתן החלטה סופית, לקבל חוות דעת של מומחה למחלות ריאה, שיפריד בין מחלת הריאות הכרונית של המערער לבין התופעות בגין ניתוח שהיה קשור לאירוע וכן שתתייחס לחוות הדעת של ד"ר קלמנט כאהן. יש לציין כי בפרוטוקול הועדה נכתב שלאחר קבלת חוות הדעת המבוקשת, תתכנס הועדה ללא נוכחותו של המערער. בישיבתה מיום 24.12.03 הונחה בפני הועדה חוות הדעת של פרופ' ברודרמן. הועדה עיינה בחוות הדעת וקבעה כי המחלה אותה ציין הפרופ' הנ"ל (אמפיזמה קשה), ואשר לדעתו יש לקבוע בגינה 100% נכות, אינה קשורה כלל לאוטם שריר הלב שאירע למערער או לניתוחים שעבר בעקבותיו. לפיכך, קבעה כי מחלת הריאות ממנה סובל המערער אינה קשורה כלל לתאונת העבודה שעבר המערער. טענות המערער: טעתה הועדה כאשר שללה קשר סיבתי בין מחלת הריאות של המערער לבין הפגיעה מיום 14.2.99 שהוכרה כתאונת עבודה. על פי חוות דעתו של ד"ר ברודרמן מטעם המשיב, למערער 100% בגין מחלת ריאות. המומחה התבקש ליתן חוות דעת על ידי חברי הועדה ולטענת המערער תפקיד המומחה היה בקביעת נכות המערער, לאחר שהוכר כבר הקשר הסיבתי בין המחלה לאירוע, ובאם סבר המומחה, כי אין קשר בין מחלת הריאה הקשה לבין הפגיעה בעבודה, לא היה קובע נכות מקסימלית. לא ברור מדוע לא הזמינה הועדה את המערער לישיבת יום 10.11.03, סעיף (2) לטענות המערער. אחוזי הנכות שפסקה הועדה אינם תואמים את מצבו הרפואי של המערער. טעתה הועדה כאשר לא פרטה בסעיף 18 לפרוטוקול מהם המסמכים הרפואיים שעמדו לרשותה כולל תוצאות בדיקות , חוות דעת וכד'. טעתה הועדה כאשר הפחיתה אחוזי נכות ללא אזכור של מסמך רפואי התומך במסקנתה. טעתה הועדה כאשר לא נתנה ביטוי לתלונות המערער. קיימת סתירה בין המסמכים שהוצגו לועדה לפי האמור בפרוטוקול, לבין ממצאיה ומסקנותיה. הועדה פעלה ופסקה בחוסר אובייקטיביות וגמרה עוול משווע למערער. המשיב טען כי לא חלה טעות משפטית בהחלטת הועדה. על פי הוראת סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בשאלה משפטית בלבד. מעיון בהחלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 5.2.03 עולה, כי כל המסמכים הרפואיים שעמדו בפניה פורטו בסעיף 18 לפרוטוקול ומתקבל הרושם שבעת כתיבת הערעור עמד בפני המערער רק פרוטוקול הישיבה השניה של הועדה מיום 24.12.03. למען הסר ספק, רק פרוטוקול זה צורף מטעם המערער לכתב טענותיו שהובאו בפני. כן הדגישה הועדה בישיבתה הראשונה מיום 5.2.03, כי לאחר קבלת חוות דעתו של ד"ר ברודרמן תסכם ללא נוכחות המערער. לפיכך, לא מצאתי טעות משפטית בהחלטתה שלא לזמן המערער לסיכום הדיון מיום 24.12.03. מדובר בהחלטה רפואית בשיקול דעת הועדה. לא מצאתי פרוטוקול של ישיבה מיום 10.11.03. הועדה רשמה ממצאי בדיקתה לרבות התייחסות לחוות דעתו של פרופ' לוטן ולממצאי בדיקות אובייקטיביות. הועדה הסבירה ונימקה מדוע פסקה למערער 10% נכות לאור ממצאי בדיקתה ואין ספק, כי ממצאיה תואמים סעיף הליקוי בתקנות ובכל מקרה לא הוכחה סתירה כלשהי בממצאיה למסקנתה המצדיקה התערבות מחמת טעות משפטית. הועדה התיחסה ונימקה מסקנתה לשלילת קשר סיבתי בין מחלת הריאות של המערער לניתוח המעקפים שעבר המערער או לאוטם, תוך שהיא מבססת מסקנתה על ממצאי חוות דעתו של ד"ר ברודרמן מיום 10.11.03 ואין מחלוקת בין כל המומחים לרבות הועדה, כי המערער סובל ממחלת ריאות חמורה המקנה לו 100% נכות (גם לפי חוות דעתו של ד"ר קלמנט) אך נפסק, כי מדובר במחלה שאינה קשורה לתאונה ועל רקע קביעה זו נפסק למערער 0% נכות לפי סעיף ליקוי 5(1)(א) לתקנות. הסעיף הנ"ל אין בו כדי לייצג את אחוזי הנכות בגין המחלה, אלא מדובר בהחלטה רפואית וככל שניתן להסיק מקריאת הסעיף, מדובר בקביעת מצבו הרפואי כחלק מהמצב הרלוונטי לקביעת דרגת הנכות בעקבות האירוע מיום 14.2.99 שהוכר כתאונת עבודה. טיעוני המשיב מקובלים עלי. לפיכך, דין הערעור להידחות. אין צו להוצאות. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. רפואהועדה רפואית (ערעור)ערעורביטוח לאומיועדה רפואית