קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על העונש על סחר בסמים: השופט מ' חשין: המערערים שלפנינו עמדו לדין לפני בית-המשפט המחוזי בחיפה, בצירופים שונים ביניהם, בעבירות של סחר בסם מסוכן ותיווך בפעילות אסורה בסם מסוכן. המערערים הודו בעבירות שיוחסו להם (לאחר שכתב-האישום תוקן), ומשהורשעו בדינם גזר עליהם בית-משפט קמא עונשים מעונשים שונים: מאסר, מאסר על-תנאי וקנסות. הערעורים שלפנינו ערעורים הם על גזר-הדין שנגזר על כל אחד ואחד מן המערערים, ובהמשך דברינו להלן נדון בכל מערער ומערער לעצמו. נפתח במערער 2. מערער זה הורשע בשלוש עבירות של סחר בסם מסוכן. עבירה אחת עניינה היה מכירת הרואין במשקל נטו של 35.11 גרם, עבירה שניה נסבה על מכירת סם הרואין במשקל נטו של כ- 49 גרם, ועבירה שלישית עניינה היה מכירת סם הרואין נטו במשקל של 27.82 גרם. מטעמים שלא נתבררו לנו חתמה התביעה על הסדר טיעון עם מערער 2. על-פי אותו הסדר הוסכם כי יוטל על מערער זה מאסר בפועל בן 55 חודשים, וכי עונש מאסר זה יכלול בחופף הפעלת מאסר על-תנאי של 36 חודשים. בית-משפט קמא סבר כי הסדר הטיעון הקל יתר-על-המידה על מערער 2, ותחת האמור באותו הסדר גזר על מערער זה את העונשים הבאים: מאסר בפועל בן 55 חודשים; הפעלת עונש המאסר על-תנאי בן 36 חודשים, 18 חודשים מתוך 36 החודשים בחופף ל-55 החודשים ו-18 חודשים במצטבר להם. סך-הכל אפוא נגזר על מערער 2 מאסר בפועל בן 73 חודשים. כן הוסיף בית-המשפט ודן מערער 2 ל- 30 חודשים מאסר על-תנאי. בא-כוח המערער טען לפנינו כי שגגה יצאה מלפני בית-המשפט שעה שהחליט להתערב בהסדר הטיעון שנעשה בין בעלי-הדין, ולדעתו לא היה הצדק כי בית-המשפט יפר את ההסדר שנעשה. לטענת בא-כוח המערער 2 ראוי היה לו לבית-משפט קמא כי יכבד את הסדר הטיעון, ובקשתו מעימנו היתה כי נשיב את הסדר הטיעון על כנו ועונשו של המערער 2 ייגזר כדבר הסדר הטיעון. מקום שבית-משפט אומר לסטות מהסדר טיעון שנעשה בין תביעה לבין סניגוריה - וכידוע סמכותו של בית-משפט עימו להתערב בהסדרי טיעון - שומה עליו להסביר ולפרש מה טעם עושה הוא כן. בית-משפט קמא בענייננו לא אמר אלא כי נראה לו שעיסקת הטיעון מקלה יתר-על-המידה עם מערער 2, ולדעתנו הנמקה זו הנמקה חסרה היא. גם אם סובר בית-משפט כי עונש הקבוע בהסדר טיעון עונש קל הוא יתר-על-המידה, שומה עליו לחקור ולדרוש מה טעם נעשה ההסדר כפי שנעשה, ומשיעמוד על הטעם, יביע דעתו עליו. בענייננו שלנו לא מצאנו בפסק-דינו של בית-משפט קמא לא נימוק ולא הסבר. שאלנו אפוא את נציגת המדינה מדוע נעשה הסדר הטיעון כפי שנעשה, ומשהשיבה לנו מה שהשיבה הוספנו ושאלנו אותה שוב ושוב. אחר כל אלה הסתבר לנו בבירור כי לא היה טעם ספציפי להסדר הטיעון כפי שנעשה (למשל, חולשת ראיות או טעם כיוצא בו). משהוברר לנו כך סבורים אנו, כמונו כבית-משפט קמא, כי העונש אשר הוסכם עליו בהסדר הטיעון בעניינו של מערער זה עונש בלתי-ראוי הוא. ראשית לכל, לא היה כל צידוק לחפיפת חילוטו של המאסר על-תנאי למאסר שנגזר על המערער 2 בענייננו. אותן 3 שנים מאסר על-תנאי נגזרו על המערער 2 בחודש אוקטובר 1997 בעקבות הרשעתו בעבירה של ייצוא, ייבוא, מסחר והספקה של סמים מסוכנים. באותה פרשה נגזר דינו של המערער 2 למאסר בן 21 חודשים והופעלו בחופף 15 חודשים של מאסר על-תנאי אשר היה תלוי ועומד נגדו, אף הוא בעקבות הרשעה בעסקות סמים. בנסיבות אלו לא היה כל הצדק לחפיפת עונש המאסר על-תנאי כולו לעונש שנגזר בענייננו. שנית, גם העונש בן 55 חודשים עונש קל הוא באופן יחסי לעבירות הקשות שהמערער 2 הורשע בהן; ואם כך על דרך הכלל, לא כל שכן בשים-לב לעברו הפלילי הכבד אשר את חלקו הזכרנו כבר לעיל. בנסיבות העניין הכוללות נראה לנו כי צדק בית-משפט קמא משדחה את הסדר הטיעון כהסדר בלתי-ראוי ובגוזרו על המערער 2 עונש כפי שגזר. דבר אחרון: כפי שציינו לעיל, נדון המערער 2 ל- 30 חודשי מאסר על-תנאי למשך 3 שנים והתנאי שקבע בית-משפט קמא היה "שהנאשם לא יעבור בתקופה זו עבירה על פקודת הסמים המסוכנים ויורשע עליה." תנאי זה נראה בעינינו תנאי גורף יתר-על-המידה, ועל-כן נצמצם אותו ונוציא מגדר העבירות על פקודת הסמים עבירה שעניינה שימוש בסמים לצריכה עצמית. בכפיפות לצמצום התנאי בעונש המאסר על-תנאי, יש לדחות ערעורו של מערער 2. אשר למערער 1: מערער זה הורשע בביצוע שתי עבירות של תיווך בסם מסוג הרואין: פעם אחת סם הרואין במשקל נטו של 35.11 גרם ופעם שנייה במשקל נטו של 27.82 גרם. משהורשע כך בדינו גזר עליו בית-המשפט מאסר בפועל בן 36 חודשים. כן הפעיל בית-המשפט עונש מאסר על-תנאי בן 12 חודשים שהיה תלוי ועומד נגד מערער 1, 4 חודשים מתוכם בחופף ו-8 חודשים במצטבר לעונש המאסר האמור, סך-הכל 44 חודשי מאסר בפועל. כן נדון מערער 1 ל-24 חודשי מאסר על-תנאי למשך שלוש שנים ולתשלום קנס בסך 5,000 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתם. בא-כוח המערער 1 טען לפנינו כי עונש זה שהוטל על מערער 1 חמור הוא יתר-על-המידה, ולעניין זה ערך לפנינו השוואות מהשוואות שונות בין העונש שהוטל על מערער 1 לעונשים שהוטלו על מערערים אחרים. טענותיו של בא-כוח המערער 1 אינן מקובלות עלינו. שאלה ראשונה שאנו מציגים נגד עינינו היא, האם העונש שנגזר על מערער עונש חמור הוא לעצמו, ולעניינו של המערער 1 נאמר כי העונש שהוטל עליו רחוק מהיותו עונש חמור. מערער 1 גורר אחריו רשימה ארוכה של הרשעות בדין, בהן הרשעות במעשי אלימות, בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית ועוד. מערער זה אף נדון לא פעם אחת לריצוי עונשי מאסר, אף לריצוי עונשי מאסר לתקופות זמן ארוכות. אין כל הצדק כי נתערב בעונש שנגזר על מערער 1, למעט בנושא המאסר על-תנאי. גם בעניינו של מערער 1 נאמר, כבעניינו של המערער 2, כי התנאי הנלווה למאסר על-תנאי שנגזר עליו - עבירה על פקודת הסמים המסוכנים - יצומצם ותוצא מכללו עבירה של שימוש בסם לצריכה עצמית. בכפיפות לשינוי התנאי בעונש המאסר על-תנאי דין ערעורו של המערער 1 דחייה. אשר למערער 3: מערער 3 הורשע בשתי עבירות של סחר בסם מסוכן: פעם אחת סם הרואין במשקל נטו של 35.11 גרם ופעם אחת סם הרואין במשקל נטו של 27.82 גרם. משהורשע כך בדינו גזר עליו בית-משפט קמא עונש מאסר בפועל בן 45 חודשים, 30 חודשי מאסר על-תנאי ותשלום קנס בסך 7,500 ₪. בא-כוח המערער 3 טען לפנינו כי עונש זה עונש חמור הוא יתר-על-המידה. דעתנו אחרת היא, הן בשים-לב לעבירות שהורשע בהן והן בשים-לב לרשימת ההרשעות הקודמות שהוא גורר אחריו, בהן עבירות רכוש, שבל"ר וסמים, עבירות שבגינן אף ישב בבית-האסורים לא אחת. ואולם גם בעניינו של מערער זה נצמצם את התנאי שהצמיד בית-המשפט למאסר על-תנאי שגזר ונוציא מתוכו עבירה של שימוש בסמים לצריכה עצמית. בכפיפות לצמצום התנאי המצורף למאסר על-תנאי אנו מחליטים לדחות את ערעורו של מערער 3. אשר למערער 4: מערער זה הורשע בתיווך בעיסקת סם הרואין במשקל נטו של כ-49 גרם. משהורשע כך בדינו גזר בית-המשפט על המערער 4 עונש מאסר בפועל בן 30 חודשים, והוסיף והורה להפעיל עונש מאסר בן 24 חודשים שהיה תלוי ועומד נגדו, 9 חודשים מתוכם בחופף למאסר 30 החודשים ו-15 חודשים במצטבר. סך-הכל אפוא נגזר על המערער 4 מאסר בפועל בן 45 חודשים. כן נדון מערער 4 ל- 30 חודשים מאסר על תנאי ולתשלום קנס בסך 10,000 ₪. בא-כוחו של המערער 4 טען לפנינו כי העונש שנגזר על מרשו עונש חמור הוא יתר-על-המידה, ולעניין זה צלל אל מעמקי חישובים וחישובי-חישובים בהשוואת העונש שהוטל על מערער זה לעונש שהוטל על מערערים אחרים. טענות בא-כוח המערער 4 אינם מקובלות עלינו. העונש שנגזר על המערער 4 עונש סביר הוא, ואם כך ככלל לא-כל-שכן בשים-לב לרשימת ההרשעות הקודמות הכוללת עבירה אחת שדינו נגזר בגינה למאסר בפועל בן חמש שנים ועבירה אחרת שדינו נגזר בה לארבע שנים מאסר בפועל ושנה אחת במצטבר כתוצאה מהפעלת מאסר על-תנאי. שתי עבירות אלו עניינן היה בסמים. אשר למאסר על-תנאי שנגזר על המערער 4, גם בעניינו, כבעניינם של המערערים האחרים, נצמצם את התנאי ונמעט ממנו שימוש בסמים לצריכה עצמית. סוף דבר: אנו מחליטים לדחות את ערעוריהם של ארבעה המערערים שלפנינו בכפיפות לצמצום התנאי המצורף למאסר על-תנאי שנגזר עליהם כאמור וכמפורש לעיל.ערעורסמיםסחר בסמים