קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פגיעת טרקטור בקו טלפון: 1. עובר ליום 16/7/97 ניהלה התובעת (להלן, גם "האמה") מפעל באזור התעשיה הדרומי במגדל העמק. למפעל היו מחוברים שבעה קווי טלפון של הנתבעת 3 (להלן, גם "בזק"). ביום 16/7/97, כך כתב התביעה, נותקו כל קווי הטלפון של האמה. הסתבר כי כתוצאה מעבודות טרקטור שעבד במגרש הסמוך למפעל האמה, נקרע כבל טלפון. הטרקטור ביצע עבודות במקרקעין סמוכים בהם הקימה הנתבעת 2 (להלן, גם "טן") תחנת דלק. לעניין זה התקשרה טן עם הנתבעת 1 (להלן, גם "פלאצ'י"). נהג הטרקטור היה בשירותה של פלאצ'י ואף הטרקטור היה שלה. האמה הגישה תובענתה הכספית נגד שלוש הנתבעות. תחילה הוכרעה שאלת החבות בפסק דיני החלקי מיום 16/1/04 בו מצאתי את כל הנתבעות, ביחד ולחוד, נושאות בחבות לאירוע נשוא התביעה כלפי התובעת. 2. נדרשתי, איפוא, לגובה הנזק והוריתי על הגשת תצהירי עדויות ראשיות. מטעם התובעת הוגש תצהיר עדותו של מר ירון הראל (להלן-"הראל"), מנהל בהאמה, וכן חוות דעת מומחה של רואת החשבון, גב' סניפר טלי (להלן- "רו"ח סניפר"). מטעם בזק הוגש תצהיר עדותו של מר יוסי בסיס (להלן-"בסיס"), מנהל מחלקת מכירות במרחב חיפה והעמקים שלה. כן הוגשה חוות-דעת מומחה של רואה חשבון, מר כהן חיים (להלן-"רו"ח כהן"). כאשר כל אלו עמדו לנגד עיניי הסכימו ב"כ הצדדים כי יינתן פסק דין מנומק על דרך הפשרה, על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות כאשר נהיר לצדדים כי גם במסגרת זו רשאי בית המשפט לדחות או לאמץ באופן מוחלט עמדה זו או אחרת. 3. סיכומי טענות כאמור הונחו לנגד עיניי. עוד הונחה להכרעתי בקשת האמה בתיק בש"א 10928/03. זאת משום שמתצהיר עדותו של בסיס עולה כי עובר לאירוע היו בחזקת האמה תשעה קווי טלפון, ולא שבעה כנטען. ממילא טענת האמה על-פיה היא הייתה מנותקת כליל מכל קווי הטלפון, אינה נכונה. בגדר הבקשה עותרת האמה שלא להידרש לראיה זו בהיותה חורגת מכתבי הטענות ומהווה "הרחבת חזית". לחילופין עותרת האמה להסתמך על תצהיר משלים של הראל. עוד מבקשת האמה, בגדר הבקשה האמורה, ליתן הערות נוספות לחוות-דעתו של רו"ח כהן. להשלמת התמונה ייאמר כי פלאצ'י וטן לא הגישו ראיות ובגדר טיעוניהם החרו-החזיקו אחר טיעוניה של בזק. 4. אדרש, תחילה, לנשוא תיק בש"א 10928/03. בגדר כתב הגנתה של בזק נטענה טענה עניינית, לעניין קווי הטלפון של האמה, כאשר בזק רשמה כי נמסרה לה הודעה על ניתוק טלפונים רק ביום 17/7/97, ורק לעניין ארבעה קווי טלפון שפורטו בכתב ההגנה. מאלפת העובדה כי בגדר תצהירו של בסיס לא הוכחה טענה זו, כל עיקר, ותצהירו נסב אך לעניין תשעת קווי הטלפון האמורים. ועם זאת, איני סבור כי מדובר ב"הרחבת חזית". יכול שיש טעם לטענת בזק כי לנוכח הגנתה האמורה, אמורה הייתה האמה לצפות את האפשרות כי תהא פלוגתא לעניין השאלה כמה קווי טלפון נותקו בגין האירוע האמור. משום כך בדעתי להידרש לפלוגתא זו. ואולם משום חוסר הבהירות הדיונית בעניין זה ברי כי ראוי להידרש לתצהירו המשלים של הראל בעניין זה. הראל מציין באשר לשני הטלפונים הנוספים כי האחד, מצוי בביתו הפרטי. השני, שימש עובר לאירוע מבנה של התובעת הנמצא במרחק של כ-500 מטר מהמפעל, בו הפעילה האמה קו ייצור ובתקופה הרלוונטית הוא לא היה מחובר למרכזיה של המפעל. אדרש לנתונים אלו להלן. עוד מבקש הראל, בתצהירו המשלים, ליתן מענה לעניין הפרש הזמנים בין מועד הזמנת סחורות על ידי לקוחות האמה לבין מועד הנפקת חשבונית בגין תשלום סחורות כאמור. הראל מבקש לציין כי לאור איפיון הלקוחות של האמה, ואף לנוכח העובדה שמוצרי האמה אינם "סחורות מדף", קיים פער של יום אחד עד ארבעה ימים בין אספקת מוצרים לבין ביצוע התשלום. ככל שעסקינן בנתון זה, ברי כי אין להידרש לו. נתון משמעותי זה אמור היה, מלכתחילה, להישקל על ידי רו"ח סניפר בחוות-דעתה. ואולם, שמא משום שעסקינן בהליך על דרך הפשרה, אדרש אף לנתון זה ואף הוא יבוא במניין שיקוליי. 5. אין חולקין כי שבעת הטלפונים של מפעל האמה היו מנותקים מיום 16/7/97 ועד 25/7/97. עוד אין חולקין כי פעולת תיקון הטלפונים נמשכת כשעתיים. מתצהירו של הראל, המקובל עליי, עולה החשיבות המפליגה של קיומה של רשת תקשורת במפעל האמה, אם לעניין קבלת הזמנות מלקוחות, משא ומתן והתקשרויות עם לקוחות פוטנציאליים וכל כיוצ"ב. זאת ועוד: שורת ההיגיון נותנת כי מקום ששבעה קווי טלפון של מפעל תעשייתי מנותקים, פשיטא הדבר אמור לגרום נזק. ועוד יש להתייחס באהדה לקושי לייחס ולכמת גובה נזק, כפועל יוצא מניתוק הטלפונים דווקא, ולא כפועל יוצא מנתונים אחרים. אכן לעניין זה יש חשיבות מפליגה לחוות-דעת של בעלי מקצוע, והם רואי החשבון שהגישו חוות-הדעת בפניי. 6. רו"ח סניפר מנתחת את מחזורי המכירות בחודשים אפריל 97' עד ספטמבר 97' מול נתוני המכירות בשנה הקודמת בחודשים אפריל 96' עד ספטמבר 96'. עוד היא מבודדת את נתוני המכירות בתקופות המקבילות שבין 16 עד 27 ביולי, בין שנת 97' בה נותקו הטלפונים לבין שנת 96'. היא קובעת את אחוז הרווח הגולמי הממוצע בחברה. על יסוד כל אלו נקבע הפסד רווחים בסכום של 98,856 ₪ אשר בצירוף מע"מ עולה לסכום התביעה בסך 115,661 ₪. בשולי חוות- דעתה מציינת רו"ח סניפר כי "איני מוצאת הסבר אחר לירידה במחזור המכירות של האמה בתקופה שבין 16/7/97 ועד 25/7/97, זולת הפגיעה שנגרמה להאמה כתוצאה מניתוק קווי הטלפון שלה במועדים הנ"ל". משמע, חולשתה של חוות הדעת של רו"ח סניפר היא במסקנתה, על דרך האלימינציה. ואולם יתרונה המוכח של חוות הדעת הוא בכך שהיא מצביעה על דרך חישוב המורה על סכום פלוני. מצפה הייתי, מול חוות-דעת זו, כי חוות-הדעת הנוגדת של רו"ח כהן תצביע על סכום אלמוני, אלטרנטיבי. ואולם חוות-הדעת של רו"ח כהן לוקה בחולשה מוכחת בכך שלטעמה ניתוק שבעה קווי טלפון, ולתקופה של 10 ימים, אינה מותירה כל נזק. מסקנה זו היא חסרת סבירות קיצונית, ונחזית כבלתי רצינית, ולו מן הטעם הזה. 6. ועוד יש להתייחס במורת רוח רבה לחלק מחוות-הדעת של רו"ח כהן בו הוא מציין כי שנתיים לאחר האירוע הוא עסק בשחזור חשבונאי בעקבות פריצה שהייתה בעסק של האמה. כתוצאה ממידע שהגיע אליו בפרשה ההיא הוא ראה לציין, בגוף חוות הדעת שבפניי, את המידע שלו כי חלק מפעילות התובעת מתבצע מהבית הפרטי של מנהליה, ועוד הוא ראה ליתן מידע אודות הקשר המשפחתי בין מנהלי התובעת לבין פרקליטיה בפניי. על כך יצא קצפו של ב"כ התובעת, ובכל הכבוד בצדק רב. מצפה אני ממומחה שיחליט האם הוא מבקש להגיש חוות-דעת, כמומחה, או ליתן עדות, כעד. ערוב התחומים נראה לי בלתי נסבל. לא נראה לי, דרך משל, כי רופא מומחה אורטופד יקבע את מידת המגבלה של נבדק פלוני, לא על יסוד בדיקות אובייקטיביות המתבצעות במרפאתו, אלא אף משום שראה אותו מרקד ללא הגבלה במועדון ריקודים. אף רופא כאמור צריך להחליט האם הוא מומחה, האם הוא עד. אף אין בדעתי להידרש לשאלה המעניינת אם ככל שרו"ח כהן היה מבקש לשמש כעד, האם לא ניצבת מניעה אתית לעשות זאת, לנוכח פועלו כמומחה בפרשה האחרת. אין תימה על שום מה ב"כ הנתבעת 3, בגדר סיכומיו, לא רואה ליתן כל מענה להיבט זה, פשיטא משום שלא יכול להיות מענה להתנהלות זו. 7. לנוכח כל אלו הנני סבור כי חוות-הדעת של רו"ח סניפר היא בבחינת נקודת-מוצא לאומדני שלי. לטעמי, ועל יסוד הנתונים האמורים, אין בדעתי לאמץ את תחשיביה של רו"ח סניפר, הטעונים ניכויים שונים לנוכח מכלול הנסיבות והראיות שתיפרסנה להלן. 8. אני מקבל את השקפתה הבסיסית של בזק שיש להתייחס למפעל האמה כאל מפעל שיש לו תשעה קווי טלפון, ולא שבעה. הטיעון אודות טלפון המשמש בביתו הפרטי של המנהל אינו יכול להתיישב עם כך שהוא רשום על שמה של האמה. אי אתה רשאי לרשום טלפון בביתך הפרטי על שם התאגיד, ומן הסתם לקבל הטבות מס כתוצאה מכך, ולטעון להעדר חשיבותו העסקית בעניין פעילות המפעל. ועם זאת, הטלפון בבית הפרטי, אף הטלפון במבנה המרוחק במרחק 500 מטר מן המפעל, אינם "שווי-ערך" לטלפונים שבמפעל שנותקו. ברי לי כי שני הטלפונים האמורים שימשו, או יכלו לשמש, למפעל בעת ניתוק הטלפונים. שמא השימוש בהם אף מתיישב עם העובדה שזרמו כספים והייתה פעילות כלכלית אף בתקופה האמורה. אניח, איפוא, כי יש לנכות בגין שני קווי טלפון אלו לא 22% לערך, המהווים 7/9, אלא 15%. על יסוד זאת יש להעמיד את חוות-דעתה של רו"ח סניפר על סך של 98,312 ₪. 9. התובעת מצביעה על כך שהרשיון הכללי של בזק דן בסטנדרטים לזמינות וטיב שירות בזק בכך שהוא מציין ש"יתוקנו תקלות וקבלת שירותי בזק שההודעות עליהם יתקבלו בחברה - 80% באותו יום עבודה שבו נתקבלה העבודה, והיתר לא יאוחר מארבעה ימי עבודה כאמור". משמע, במנותק מכל חבות של בזק, בדרך העסקים הרגילה אמור הלקוח "לספוג" זמן המתנה לתיקון קווים כאמור. על יסוד הנתונים האמורים, ומתוך עשרה ימי הנזק, הנני אומד יום וחצי כיום שעל האמה היה "לספוג" כאמור. 10. אין בדעתי להידרש לפלוגתא האפשרית האם מפעל האמה הוא מפעל רווחי או הפסדי. אחת היא לי: אם עסקינן במפעל רווחי הרי הנזק הפחית את הרווחים. אם מדובר במפעל הפסדי הרי הנזק העמיק את ההפסדים. לעומת זאת, מפליג בחשיבותו הנתון אודות פער הזמנים הממוצע בין קבלת הזמנה לבין תשלום המחיר. וכך, לדוגמא, אם מדובר בעסק הנוהג לקבל תשלום מיידי כנגד ביצוע עסקה (דוגמת דוכן ירקות בשוק), ברי שהנזק הוא מלא ומוחלט. אם מדובר בפער ממוצע של מספר חודשים מצפה הייתי מרואי החשבון כי ימקדו מבטם לשאלה האם בחלוף אותם מספר חודשים (שמא "ההריון" שבסופו "נולד" התשלום...), קיימת ירידה בהכנסות, ומה שיעורה. 11. על יסוד הנתונים האמורים, ולו לשיטת הראל, חוות-דעתה של סניפר אינה מספקת. אם מדובר, לשיטת הראל, בפער זמנים שבין יום לארבעה ימים, ובממוצע לשניים וחצי ימים, ברי שנקודת ההתייחסות של סניפר לא יכולה הייתה להתמקד בעשרה ימי הניתוק, אלא בתקופה ארוכה יותר, לפני הניתוק ואחריו, שתהלום את האיפיון האמור. סניפר לא נתנה דעתה לעניין זה כל עיקר.רו"ח כהן, ובצדק, הצביע על נתון זה. כאמור, לטעמי, אף לנוכח העובדה שכל הנתונים החשבונאיים עמדו לנגד עיניו, יכול היה אף הוא להצביע על סכום נזק אלטרנטיבי, לשיטתו-שלו. שיקללתי, איפוא, את מכלול השיקולים האמורים. לטעמי יש להפחית מסך 98,312 ₪ הנ"ל שיעור של 20%. כתוצאה מכך זכאית התובעת להיפרע כדי 78,650 ₪. 12. לפיכך, הנני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 78,650 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 21/9/97 ועד מועד התשלום המלא בפועל, אגרת תביעה היחסית לסכום הזכייה ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪ בצירוף מע"מ ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל. הסכום הנ"ל ישולם לב"כ התובעת תוך 30 יום מיום המצאת פסק דיני זה אחרת ניתן יהיה לנקוט בהליכים לשם גבייתו. ציוד מכני הנדסי (צמ"ה)נזקי רכושטלפוןכבל טלפוןטרקטור