פיצוי נמוך מדי על תאונת דרכים

המערערים מלינים על מיעוט הפיצויים, הם סבורים כי המערערת סובלת מפגיעה תפקודית בשיעור העולה על זה שהוערך על ידי בית המשפט קמא וזאת בשל הנכויות הרפואיות המצטברות מהן היא סובלת . קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על פיצוי נמוך מדי על תאונת דרכים: השופט א' ריבלין:   1. המערערת היא ילידת שנת 1959 והמערער הוא יליד 1955 הם נשואים זה לזה משנת 1981 ומתגוררים בעיר אריאל.   ביום 31.1.1996 נפגעו שני המערערים בתאונת דרכים וסבלו נזקי גוף. למערערת נקבעה נכות בתחום הנירולוגי בשיעור של 15% ובתחום האורטופדי בשיעור משוקלל של 9.5% בגין שבר קל באחת החוליות של עמוד השדרה ובשל פגיעה מסוימת ברקמות הצוואר. מומחה בתחום רפואת האף האוזן והגרון העריך את נכותה בגין שבר של הסינוס המצחי, ובשל ליקוי שמיעה עצבי בשיעור של 10% לצמיתות וכן העריך את נכותה בגין צלקת על האף בשיעור של 5% נוספים. מומחָה בתחום הפסיכיאטריה מצאה אצל המערערת נכות נפשית בשיעור של 20%.   אשר למערער, נקבעה לו נכות נירולוגית בשיעור של 5% וכן נכות משוקללת בתחום האורטופדיה בשיעור של 26.2% ובסך הכל ולאחר שקלול - 30%. המערער סבל בעיקר משבר בכתף ללא הגבלה בתנועה, משבר בשורש כף יד שמאל ומהגבלת תנועה קלה מאוד בעמוד שדרה מותני.   2. בית המשפט המחוזי קבע כי הפגיעה התפקודית של המערערת אינה עולה על 20% ואת הכנסותיה אלמלא התאונה העריך בשיעור ממוצע של 6,706 ש"ח לחודש לאחר ניכוי מס הכנסה. כיוון שהפעילה עסק עצמאי, שסבל מתנודות בהכנסות גם בלא קשר לתאונה, בחר בית המשפט להעניק למערערת מה שכונה פיצוי גלובלי, אשר בפועל לא היה אלא חישוב אקטוארי המבוסס על הפסד של 1,341 ש"ח בחודש. בית המשפט המחוזי הוסיף ופסק למערערת פיצוי בגין סיעוד בסכום של 700 ש"ח לחודש בעבר בתוספת סכום של 16,500 ש"ח בעבור התקופה שבסמוך לאחר התאונה, וכן החזר הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד בסכום של 20,000 ש"ח.   המערער, מכונאי רכב במקצועו, הפעיל, קודם לתאונה, עסק של גרירת כלי רכב וחילוצם. על פי גרסתו, הפעיל את העסק מתוך ביתו כשהוא עונה לקריאות שהגיעו אליו בטלפון. בית המשפט המחוזי קבע כי את הכנסותיו קודם לתאונה יש להעריך בשיעור ממוצע של 6,749 ש"ח לחודש - זאת לאחר ניכוי מס הכנסה. גם עסקו של המערער לא פסק לפעול לאחר התאונה, כך מצא בית המשפט, ובפועל עלו הכנסותיו בשנתיים לאחר התאונה בשיעורים ניכרים, בהשוואה לעבר. בית המשפט פסק, עם זאת, בעניינו של המערער סכומים גלובליים בגין הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד - 40,000 ש"ח בגין התקופה שבסמוך לאחר התאונה ו- 150,000 ש"ח בתקופה שראשיתה ביום מתן פסק הדין וסופה ביום בו ימלאו למערער 65 שנים. בית המשפט הוסיף ופסק לשני המערערים פיצוי בסכום של 20,000 ש"ח בגין הוצאות נסיעה מוגברות בעבר ובעתיד. שני המערערים פוצו גם בגין נזקם הלא ממוני.   3. המערערים מלינים על מיעוט הפיצויים, הם סבורים כי המערערת סובלת מפגיעה תפקודית בשיעור העולה על זה שהוערך על ידי בית המשפט קמא וזאת בשל הנכויות הרפואיות המצטברות מהן היא סובלת. לטענתם, טעה בית המשפט גם בקביעת בסיס השכר, ששימש לחישוב הפסדי ההשתכרות של המערערת, שכן לא היה מקום, לדעתם, לחשב אותו על פי ממוצע שכרה של המערערת בשנים שקדמו לתאונה ובשנים שלאחריה. בהתחשב בעיסוקיה, היה מקום, לשיטתם, לקבוע את מועד פרישתה מעבודה של המערערת בהגיעה לגיל 70 שנים. אשר למערער, גם כאן נפלה טעות חישוב, לשיטתם, זאת בשל שבית המשפט קמא חישב את שכרו הממוצע גם בהתחשב בשכר שהתקבל בידיו אחרי התאונה. חישוב נכון היה מלמד, כך הם מדגישים, כי הפסדי ההשתכרות שהוסבו לו גבוהים יותר.   המשיבה, מלינה, בערעור שכנגד שהוגש מטעמה, כנגד ריבוי הפיצויים. היא מציינת כי עסקיהם של שני המערערים לא פסקו מלפעול אחרי התאונה, כי לא היו להם הפסדים כלל, וכי אם היו הפסדים הם אינם פועל יוצא של התאונה ויש לתלות אותם במצב הכלכלי הקשה. בעניינו של המערער, כך מציינת המשיבה בערעור שכנגד, סייג גם המומחה הרפואי את קביעותיו לאחר שחזה בקלטות וידאו בהן נראה המערער מבצע פעולות פיזיות שאינן מתיישבות עם תלונותיו.   4. אכן, טיב עיסוקם של המערערים והעובדה שהמשיכו בהפעלת עסקם גם לאחר התאונה, כמו גם התנאים הכלכליים המשתנים במקום עסקם, הקשו במקרה זה על האפשרות לערוך חישוב אקטוארי מפורט של הפסדי ההשתכרות. אלא שבית המשפט המחוזי, חרף נטייתו לערוך אומדן גלובלי נדרש בפועל לחישוב אקטוארי, לעיתים חלקי ולעיתים מלא. בית המשפט פירט את מרכיבי החישוב ואלה מלמדים כי אכן בהערכת בסיס השכר, שאלמלא התאונה, נקט בית המשפט בחישוב ממוצע המביא בחשבון גם את תקופות ההשתכרות שלאחר התאונה - כך לגבי המערערת וכך לגבי המערער. אכן, נתוני שכרם של המערערים לאחר התאונה לא היו רלוונטיים לחישוב זה, אך, הבסיס כפי שנתקבל, בסופו של דבר, מסתבר בנסיבות העניין - עד שאין מקום להתערב היום בתוצאת החישוב.   הערעור והערעור שכנגד נדחים. אין צו להוצאות.   ש ו פ ט     הנשיא א' ברק:   אני מסכים.   ה נ ש י א   השופט א' גרוניס:   אני מסכים. ש ו פ ט   הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט א' ריבלין.  פיצוייםתאונת דרכים