קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצוי על ביטול ערוצים בתשלום: זוהי תביעה בה הזמין התובע מן הנתבעת צלחת לווינית במטרה לקלוט באמצעותה את חבילת השידורים NTV+ המשודרת ברוסיה (חבילה זו כוללת מספר ערוצים בשפה הרוסית). לטענת התובע, כחודש ימים לאחר התקנת הצלחת הלווינית בדירתו, הופסקו שידורי "חבילה" זו. לדבריו, המניע העיקרי לרכישתו את הצלחת הלווינית שקולטת את NTV+ הוא היותו והיות משפחתו דוברי השפה הרוסית. לטענת הנתבעת, היא איננה אחראית לתוכן השידורים, אלא, לתקינותו של הציוד בלבד. הנתבעת טענה להגנתה, כי קיים בחוזה תנאי מפורש לפיו היא איננה אחראית על עבודת הלווין ושידורי הערוצים. לאחר שעיינתי במסמכים שהוצגו בפניי, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים, החלטתי כלהלן: מן העדויות עולה כי הפסקת השידורים נבעה מחסימה שביצעה חברת NTV+ , למדינות זרות שאינן מחבר-המדינות. התובע טוען כי פעולותיה של הנתבעת בדבר קליטת שידוריה של חברת ה- NTV+ היו פעולות הנגועות באי-חוקיות,אולם, לא מצאתי לנכון צורך להיזקק לדיון בשאלה זו. השאלות המנחות במקרה דנן הן האם הפרה הנתבעת את ההסכם הספיציפי שנכרת בינה לבין התובע, והאם קיימת לה טענת הגנה טובה במידה וההסכם אכן הופר על ידה. א. דיון בשאלת הפרת ההסכם בידי הנתבעת. מבדיקה של נוסח ההסכם שנערך בין התובע לנתבעת, נמצאו הפרטים שלהלן: "נוסח של הכותרת הינו:"הסכם מס' 1012 לרכישת מערכת קליטה מלווין חבילת + NTV..." "נוסח פרטי הרכישה (בעת תיאור המחיר): " חבילת NTV+ ". על פי הנוסח שננקב במילוי הפרטים שלעיל, ניכר כי מטרת ההתקשרות שהייתה בין שני הצדדים לרכישת הצלחת הלווינית הייתה ברורה וחד-משמעית: קליטת חבילת השידורים של חברת ה- NTV+. לפיכך, האמנתי לתובע כי הנתבעת התחייבה למכור לו את חבילת ה- +NTV. יתר על כן, בהמשך החוזה הנתבעת אף התחייבה כדלהלן: "החברה מתחייבת להתקין את המערכת הנ"ל תוך 21 יום מגמר התשלום" כלומר, הנתבעת התחייבה במפורש להתקין אצל התובע מערכת כזו אשר תקלוט את חבית ה - NTVּ +.סעיף זה הוא סעיף ראשי בחוזה, שכן הסעיף דן במחויבותה של הנתבעת כלפי הלקוח. הפרה של סעיף כזה הינה הפרה של פרט מהותי בעסקה. מן העדויות השונות שהוצגו בפניי עולה כאמור לעיל כי הנתבעת לא עמדה בהתחייבותה כלפי הלקוח להעניק לו את שידורי חבילת ה- NTV+, וזאת מהסיבות שפורטו בדבר התלות בחברת NTV+ עצמה. מכיוון שהנתבעת לא מילאה אחר התחייבותה שלפי ההסכם, הרי שהיא הפרה את ההסכם. יש לציין, כי מישור היחסים שבין הנתבעת ללקוחותיה הינו מישור העומד בפני עצמו ואינו קשור למישור יחסיה של הנתבעת עם גורמים אחרים. לכן, על הנתבעת היה לדאוג להסדיר את כל יתר הגורמים שבהם היא תלויה לצורך מילוי התחייבותיה כלפי הלקוח. משלא עשתה כן הנתבעת, והדבר הביא לאי אספקת המוצר שאותו התחייבה להעניק, שידורי חבילת NTV+, הרי שהיא נחשבת כמי שהפרה את ההסכם עם הלקוח. ב. דיון בטענת ההגנה של הנתבעת. הנתבעת ביקשה להתגונן מפני הטענה של הפרת החוזה על-ידה באמצעות תנאי אחר שקיים בחוזה לפיו: "ט.ל.- טלוויזיה לוינית" וחב' "טלרן תקשורת בע"מ" אינם אחראים על בודת הלוין ושידור הערוצים ". מתוכנה של תניית פטור זו, עולים מספר דברים: ראשית, על פי מהותו של התנאי, הנתבעת למעשה מכרה מוצר, ובאותה הנשימה התנתה כי אין כל אחריות לגביו. חוזה שכזה הוא אפשרי ככלל, אולם, בנסיבותיו של המקרה הספציפי יש בו כדי להוות תנאי מקפח בחוזה האחיד, לפי סעיף 4(2) לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982, זאת מאחר, שלאור נסיבות המקרה דנן, נראה כי התנאי שלעיל מקנה לנתבעת זכות בלתי סבירה לשנות את חיוביה המהותיים שלפי ההסכם, ושלאור חיובים אלה התקשר עימה בחוזה התובע. יודגש שוב שעל פי נוסח החוזה שלפנינו, החיוב המהותי שבו איננו עצם התקנת הצלחת, כי אם ההתחייבות של הנתבעת לספק לתובע את שידורי חבילת ה- NTV+. הואיל והתנאי בדבר סיוג אחריותה של הנתבעת נוגע לשינוי בחיוב מהותי שלה בעסקה, הרי שתנאי זה הוא מקפח, ולכן אין לתת לו תוקף. שנית, נראה כי מנוסח זה של תנאי הפטור חל קיפוח של הלקוח לאור היחסים הבלתי שווים בין הספק אליו, היוצרים מעין תלות או היעדר ברירה בהיזקקותו של הלקוח אל הספק. שלישית, מאחר והיה ברור לנתבעת כי הלקוח התקשר עימה בשל אותה החבילת שידורים המיוחדת למגזר הרוסי שאותה היא מספקת, הרי שהיא נהגה עימו שלא בתום לב ושלא בדרך מקובלת בעת ביצוע החוזה, כפי שנדרש ממנה בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 שכן, מחד גיסא, הנתבעת הציגה עצמה לתובע כמי שנותנת שירות זה ועל בסיס זה כרתה עימו את החוזה, ומאידך גיסא, ביקשה היא לאכוף את המשך ביצועו של החוזה על אף ולמרות שידעה כי הבסיס להתקשרות החוזית נשמט, ואין היא עומדת עוד בקיומו. בנסיבות הספציפיות, נראה כי התנהגותה של הנתבעת בביצוע החוזה, לפיה היא דורשת את אכיפת תניית הפטור שבחוזה למרות שהחיוב המהותי שלה בו הפסיק להתקיים, יש בו משום חוסר תום לב ואי יושר, שהינם במידה כזו שמצדיקה את "לכידת המוכר בתחבולתו", ועל כן מצדיקה גם את ביטולו של התנאי שהינו מקפח בחוזה האחיד. הואיל ונראה כי התנאי המסייג את אחריות הנתבעת לתוכן השידורים הוא תנאי שמקפח בנסיבות המקרה הספיציפי, והואיל ונראה כי הנתבעת פעלה בעת ביצוע החוזה בחוסר תום לב, במידה המצדיקה את ביטולו של התנאי המקפח בחוזה אחיד, החלטתי כי יש לקבל את התביעה לביטול החוזה שנכרת בין הצדדים, וכי יש מקום לחייב את הנתבעת להשיב את הכספים ששולמו לה בידי התובע במסגרת חוזה הזה, בסך 9,430 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מתאריך 26.1.00 יום חתימת ההסכם, ועד ליום התשלום בפועל. בנוסף, תחוייב הנתבעת לשאת בהוצאות המשפט בסך של - 500 ₪. זכות להגשת בקשת ערעור, בתוך 15 יום לבית המשפט המחוזי.פיצוייםטלויזיה