פיצויים על נפילה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצויים על נפילה בכביש: המדובר בתביעת פיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובעת, לטענתה, עקב אירוע נפילה בכביש בתוך כפר מגוריה, ירכא, ביום 28.12.06 (להלן: "התאונה"). הצדדים לא הצליחו להגיע לפשרה בתיק למרות שנעשה ניסיון על פי בקשת הצדדים ואף הוצעה הצעת פשרה מטעם בית המשפט. היום שמעתי את ראיות הצדדים: מטעם התובעת העידה היא בעצמה וכן העידו שלוש עדות נוספות, בתה וכן שתי עדות ראייה לאירוע. מטעם הנתבעת העיד מהנדס המועצה. בתום הדיון שמעתי את סיכומי טענות הצדדים. בכל הקשור לנסיבות אירוע התאונה, ניתן לומר כי התובעת הוכיחה, על פי הנטל הדרוש במשפט אזרחי, את אופן התרחשותה. המדובר בשעת ערב, בסמוך לשעה 19:00, עת שבה התובעת מבית התפילה (חילווה) אל כיוון ביתה. המדובר בכביש ציבורי בתוך כפר מגוריה, ירכא. התובעת הלכה בצד הכביש. בכביש הנ"ל היו בורות וכן מקומות שבהם קולף האספלט ונוצרו משקעים, כפי שהדבר עולה מהתמונות שהוצגו כראיות מטעם התביעה. אעיר בהקשר זה כי מהנדס המועצה (עד ההגנה היחידי) אישר בעדותו את מצב הכביש כפי שהתובעת טוענת לו, הגם שלאחר מכן הוא תוקן. שתי עדות ראייה שהזדמנו למקום (סלווה ואמירה רמאל) העידו על נפילת התובעת ועזרו לה לקום ולהתפנות ברכב שעבר באקראי במקום באותה שעה. העדויות של התביעה לעניין נסיבות ארוע התאונה היו אחידות, וללא סתירות ראויות לציון. אני קובע כי התובעת הרימה את הנטל הדרוש בכל הקשור לנסיבות העובדתיות של אירוע התאונה. בכל הקשור לאחריות המשפטית: מהסיכומים של הצדדים ניתן ללמוד על כך שהמחלוקת העיקרית הינה בשאלת האשם התורם ושיעורו. התובעת טוענת לאחריות מלאה של המועצה, הן על פי עוולת הרשלנות והן על פי הפרת הוראה חקוקה. הנתבעת טוענת כי מאחר והתובעת מכירה את המקום, לרבות העובדה שהכביש הנ"ל אינו מיועד להולכי רגל, הרי יש לייחס לתובעת הסתכנות מרצון ולחלופין אשם תורם בשיעור של 100%. מבלי להאריך בכתובים, ונוכח המחלוקת כפי שהגדירו אותה ב"כ הצדדים בטיעוניהם, ובשים לב להכרעה לעיל לעניין התשתית העובדתית שהוכחה, אני קובע כי מתקיימים יסודותיה של עוולת הרשלנות, אם כי מוצדק לייחס לתובעת אשם תורם בשיעור 20%. אין מחלוקת כי הנתבעת חבה כלפי התובעת חובת זהירות על שני היבטיה (מושגית וקונקרטית). חובה זו הופרה נוכח הנסיבות של תחזוקת הכביש כפי שהוכחו, כאשר האפשרות של נפילת פלוני או פלונית הינה במתחם הצפיות הסבירה. הקשר הסיבתי בין הפגיעה שנגרמה לתובעת לבין הפרת חובת הזהירות על ידי הנתבעת מתקיים. יחד עם זאת, מאחר ומדובר בתושבת המקום אשר מכירה את הכביש ועברה בו בעבר, וכן מאחר ולא מדובר בכביש המיועד להולכי רגל באופן כללי, יש הצדקה לייחס לתובעת אשם תורם, אותו אני קובע בשיעור 20%. בכל הקשור לנזק: התובעת סבלה משבר בזרוע יד ימין ודפורמציה בכתף ימין. היא טופלה בחדר מיון של בית החולים ולאחר מכן הייתה במעקב רפואי במסגרת קופ"ח, לרבות על ידי מומחים לאורטופדיה. מומחה רפואי מטעם בית המשפט (פרופ' שטהל) קבע נכות צמיתה בשיעור 20% וזאת בשל חיבור שבר עם עיוות ראש עצם הזרוע. המומחה איבחן הגבלה בתנועות הכתף ודלדול חלקי של שרירי חגורת הכתף. התובעת הינה עקרת בית, ילידת 1950 (בת 56 שנה ביום האירוע והיום היא בת 61). היא לא אושפזה עקב התאונה. טענותיה הינן לפיצוי בגין כאב וסבל וכן עזרת צד ג' לעבר ולעתיד ופיצוי בגין הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד. בטרם אגש לכימות ראשי הנזק, אעיר כי בכל הקשור לעזרת צד ג', הרי המדובר בעזרת בתה של התובעת, גב' סמיה אשר העידה היום במהלך הדיון. עדותה של גב' סמיה הייתה ברורה ואמינה ולפיה היא עזרה לאמה כל הזמן לרבות לפני התאונה (בהיותה בת יחידה), אך בעקבות התאונה, היא עזרה יותר מהמצב הרגיל. זאת ועוד, היא העידה כי לא קיבלה מאמה תשלום עבור העזרה בעבר והיא גם לא תקבל ממנה כסף בעתיד, כי היא בתה ואמורה לעזור לה בכל מקרה. בכל הקשור לכאב וסבל - בשים לב לגילה של התובעת וכן הפגיעה בגופה והנכות הצמיתה שנגרמה לה, אני פוסק עבורה את הסך 50,000 ₪. בכל הקשור לעזרת צד ג', לא ניתן להתעלם מהעובדה כי בתה עזרה לה "עזרה מוגברת" בעקבות התאונה מחד, ומאידך לא ניתן להתעלם מעדותה של הבת סמיה לפיה לא קיבלה בעבר תשלום כלשהו וגם לא תקבל בעתיד. אני מחליט לפסוק סכום גלובלי בסך 7,500 ₪. ראש הנזק האחרון הוא הוצאות רפואיות ונסיעות. למרות שמדובר בנזק ממשי שיש להוכיחו בראיות ממשיות, הרי טענת התובעת הינה לפיצוי גלובלי. מאחר ולתובעת נגרמו הוצאות נסיעות ואילו לגבי נסיעות רפואיות לא הובאה שום ראיה ממשית, אני מחליט לפסוק לתובעת סך 3,000 ₪. סה"כ הפיצויים שנפסקו לתובעת הינם בסך 60,500 ₪. מסכום זה יש להפחית 20% בגין אשם תורם, והיתרה המתקבלת הינה 48,400 ₪. אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך 48,400 ₪. לסכום זה יש להוסיף את הסך 2,500 ₪ ששילמה התובעת למומחה מטעם בית המשפט וכן תשיב הנתבעת לתובעת את אגרת המשפט ששילמה בתיק ובצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 20%. הנתבעת תישא גם ביתרת אגרה שתחול בתיק. הסכומים שפסקתי ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק דין זה. פיצוייםנפילה