צו עיכוב הליכי הוצאה לפועל

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על ביטול צו עיכוב הליכי הוצאה לפועל: 1. המבקשת עותרת להרשות לה לערער על החלטת בית משפט השלום לפיה בוטל צו עיכוב הליכי הוצאה לפועל בדבר מימוש משכון של זכויות חוזיות בשתי חנויות, הרשומות על שם בעלה.   הצדדים הרחיבו את טענותיהם לאורך ולרוחב מעבר לנדרש. תוצגנה עתה ההשתלשלות הדיונית והעובדות הרלוונטיות להכרעה בבקשה.   2. המבקשת נשואה למר יוסף עזריאל (להלן: "הבעל") מזה כיובל. משיב 1 הינו בן משפחה של הבעל. בין האחרונים נחתם הסכם הלוואה, לפיו ילווה משיב 1 לבעל סכום של 150,000 $. משיב 2, עורך דין במקצועו, ערך את ההסכם. ננקטו הליכי הוצאה לפועל נגד הבעל למימוש המשכון. משיב 2 מונה ככונס נכסים למימוש משכון שנרשם על שתי חנויות כבטוחה להלוואה. המבקשת הגישה תביעה לבית משפט לענייני משפחה נגד בעלה והמשיבים, למתן פסק דין הצהרתי לפיו הרכוש המשותף, לרבות החנויות שייך לה ולבעלה בחלקים שווים. בית המשפט נעתר לבקשת המבקשת לעיכוב הליכי המימוש. כן קבע בית משפט לענייני משפחה בהחלטה מאוחרת שיש להעביר את התביעה לבית משפט שלום, תוך מחיקת הבעל כצד להליך, וכן הורה על השארת צו עיכוב ההליכים על כנו.   על קביעות אלו עתרו המשיבים להרשות להם לערער. לטענתם היה מקום להורות על מחיקת התובענה, לרבות צו הביניים, ולא להעבירה. בית משפט זה (בר"ע 536/02) דחה את בקשתם, תוך ציון "העברת תיק מקפלת בתוכה העברת החלטות ביניים שניתנו באותו תיק עובר להעברה. לכן אין מניעה לפנות בבקשה לבית משפט שלום וזאת מבלי להביע עמדה באשר לבקשה שטרם נולדה".   המשיבים פנו לבית משפט קמא בבקשה לבטל את צו העיכוב. בית משפט קמא נעתר לבקשה ומכאן הבקשה הנידונה.   3. לאחר עיון בתגובות הצדדים, החלטתי לדון בבקשה זו כאילו ניתנה הרשות לערער, והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.   אכן, ככלל תטה ערכאת הערעור שלא להתערב בהחלטות כגון ההחלטה נשואת הבקשה. אך אין הדבר אומר שאין מקום לסטות מן הכלל במקרה מתאים.   בענייננו, בית משפט קמא שקל את המבחנים הרלוונטים להכרעה בבקשה מעין זו, ואולם סבורני שלא נתן את המשקל הנכון למבחנים אלו ועל כן יש מקום להתערב בתוצאה.   המשיבים, בניגוד למבקשת, לא הגישו תצהיר לתמוך בעמדתם. בית משפט קמא התייחס למסמכים שונים, והדבר לגיטימי, אך לנוכח תצהירה של המבקשת לא היה מקום, במסגרת הבקשת הזמנית, לתת משקל למסקנה אליה הגיע בית משפט קמא: "שיש יותר מרמז שכל המהלכים נעשו בידיעתה של המשיבה (המבקשת בתיק זה)". אכן, שאלה חשובה להכרעה בתובענה הינה הידיעה שהיתה למבקשת בדבר ההליכים שננקטו על ידי בעלה. ברם, בית משפט קמא עצמו קבע "אין הדברים ברורים בשלב זה". לכן, סבורני שהמבקשת עמדה במבחן של הוכחת קיומה של זכות לכאורה לתביעתה. זהו המבחן הקובע (ראה ספרו של ד"ר זוסמן "סדרי הדין האזרחי" מהדורה שביעית, עמ' 616). המסמכים אינם מאיינים מסקנה זו. בהתחשב בקירבה שבין הצדדים להלוואה ובתצהירה של המבקשת, נראה שאין מקום לשלול את זכותה בשלב זה. כאמור, אף בית משפט קמא ציין בהחלטתו שהדברים אינם ברורים בשלב זה.   על סמך החומר שהוגש לבית משפט קמא נדמה כי מאזן הנוחות נוטה לכיוון המבקשת. המשיבים בחרו שלא להגיש תצהיר ובכל מקרה הנסיבות תומכות במסקנה זו. עולה מהחומר כי החנויות משמשות מקור הכנסה עבור המבקשת.   השיקול של שמירה על הקיים עומד אף הוא לצידה של המבקשת. בית משפט קמא התייחס גם לשיקולים שביושר. בין היתר בא בטרוניה עם המבקשת בשל פתיחת ההליך בבית משפט לענייני משפחה. נקבע שבחירת פורום משפטי שאינו מתאים הינו נימוק מצטבר כנגד המבקשת, תחת הכותרת של שיקולים שביושר. המשיבים אף טענו שהמבקשת "פנתה במודע לקבל הצו מבית משפט שאינו מוסמך לשם ניצול רגישותו לאשה ביחסים בין בני זוג". נראה לי, עם כל הכבוד, כי לא היה מקום לייחס חוסר יושר בגין הפנייה הראשונה של המבקשת לבית משפט לענייני משפחה. עסקינן בסוגייה של סמכות מקומית. עיון בתביעת המבקשת כפי שהוגשה לבית משפט לענייני משפחה אינו מלמד על חוסר היגיון או על כוונת זדון. אמנם, הבעתי את עמדתי בהחלטתי הקודמת שדין התביעה להישמע בבית משפט השלום, אך מכאן ועד למסקנה של שיקול שביושר, רב המרחק. אין כל בסיס לקבוע שהמבקשת פנתה "בכוונה" לבית משפט לא מוסמך. טעותה של המבקשת בדבר הסמכות אינה מלמדת על חוסר תום לב דיוני. אודה שלא ירדתי לסוף דעתה של טענת המשיבים בעניין זה. אם אכן המבקשת פנתה לבית משפט לענייני משפחה ביודעה שאין לבית משפט זה סמכות, הרי ברור, לפי הנחה זו כי גם היא יודעת שהתיק יועבר לבית המשפט המוסמך. אם כן, מה רווח לה בבחירת הפורום המוטעה ביודעין?   4. סיכומו של דבר, סבורני כי בית משפט קמא התייחס למבחנים הנכונים, אך לא יישמם הלכה למעשה על נסיבות המקרה לנוכח החומר שהוגש בפניו.   הערעור מתקבל.   החלטת בית משפט קמא בטלה והחלטת בית משפט לענייני משפחה תשאר על כנה, פרט לשינויים המחוייבים ממחיקת הבעל מההליך והעברת העניין לבית משפט השלום.   בנסיבות העניין משיב 1 ישא בהוצאות המבקשת בבקשה בסך 1,000 ₪ להיום.עיכוב הליכיםצוויםהוצאה לפועל