תאונת דרכים שליח על קטנוע

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת דרכים שליח על קטנוע: עיקרי העובדות וטענות הצדדים: התובעת הגישה תביעה על סך 9,900 ₪ בגין נזקים שארעו לרכבה מס 6314704 בתאונת דרכים מיום 12/4/2000 (להלן: "התאונה"). הנתבע 1 היה במועד התאונה שליח ונהג קטנוע של המסעדה הסינית "סיני ספיד" בבעלות הנתבע 2. הנתבעת 3 היא חברה להשכרת רכבים וקטנועים והשכירה לנתבע 2 את הקטנוע עליו נהג הנתבע 1 בזמן התאונה. ביום 12/4/2000, ליד הכניסה למחנה הצבאי גלילות, ארעה התאונה בין קטנוע הנהוג ע"י הנתבע 1 לבין רכב התובעת הנהוג ע"י בנה, אפיק גל. ביום 24/5/2000 הגישה התובעת את כתב התביעה בתיק דנן לפיצוי על הנזקים הישירים והעקיפים שנגרמו לה, לטענתה, בגין אחריות הנתבע 1 לתאונה. התביעה הורכבה מהרכיבים הבאים: תיקון רכב סך של 2,400 ₪ שכירת רכב חלופי במועד התיקון סך 3,000 ₪. הוצאות נסיעה והפסד ימי עבודה סך 1,500 ₪. עוגמת נפש סך 3,000 ₪ סה"כ 9,900 ₪. במועד הדיון, הודיע בעלה של התובעת בשמה, כי הוא מבקש להקטין את סכום התביעה בסך של 3,000 ₪ מאחר ובפועל לא הושכר רכב חלופי. בכתב ההגנה, מסרו הנתבעים גרסה לפיה התאונה ארעה באשמתו של בן התובעת אשר לא פיקח על נוסעי הרכב ו/או פתח דלת מבלי לנקוט אמצעי זהירות, ובאופן זה נגרמה התאונה. לאחר עיון בטענות הצדדים, ובחומר המצוי בתיק כולו הגעתי למסקנה לפיה יש לקבל את התביעה בחלקה, בכל הנוגע לנזקים הישירים שנגרמו לתובעת ולדחות את התביעה בחלקה האחר מהנימוקים כדלקמן: מבין שלושת הנתבעים, הנתבע 1 הינו היחידי שהיה עד לתאונה יחד עם בן התובעת וחבריו. הנתבע 1 לא התייצב לדיון שהתקיים בפני ולמעשה קימת רק גרסת התובעת לקרות התאונה. על כן, אני מקבלת את גרסת בן התובעת מר אפיק גל וחברו, מר שכטר מנחם, שהתייצבו לדיון והעידו על נסיבות התאונה, ואין כל סיבה לפקפק בגרסתם אשר לא נסתרה. בנה של התובעת, מר אפיק גל העיד בפניי כדלקמן: "זה היה בכניסה לבסיס, מסודר בחצי עיגול, אני עצרתי בתחנת ההסעה" (עמ' 1 לפרוטוקול שורה 14). "האוטו היה צמוד למדרכה ולכן לא ראיתי אותו ולא היה סיכוי לראות אותו" (עמ' 2 לפרוטוקול שורה 15). מצאתי כי עדותו של מר אפיק גל היתה אמינה ומהימנה, ובהעדר התיצבות מטעם הנתבע 1, בנזכר לעיל, היא לא נסתרה. יחד עם זאת, מצאתי כי הנזקים, כפי שנטענו בכתב התביעה הינם מוגזמים ושעור הנזק שהצליחה התובעת להוכיח הינו נמוך בהרבה. כתב התביעה הוגש בחודש מאי 2000 (חודש לאחר קרות התאונה) לכתב התביעה לא צורפה חוות דעת שמאי, לא צורפו תמונות נזק ולא צורפו חשבוניות המעידות על ביצוע תיקונים בפועל. רק במועד הדיון (25/12/2001) הוצגה ע"י בעלה של התובעת, הצעת תיקון הנושאת תאריך 16/4/2000 ואין חולק על כך שבפועל לא בוצעו תיקונים בסכום אשר ננקב בכתב התביעה למרות שלא הוצגה בפני חשבונית בדבר תיקון בפועל, אמינה עלי גרסת התובעת לפיה נגרם נזק כתוצאה מהתאונה והסכום, אשר צוין בהצעת המחיר הוא סכום סביר. בהתאם להצעת התיקון של מוסך וינר בגין תיקון הרכב בעקבות התאונה, סך כל הנזק הישיר שנגרם לרכבה עומד על 1,521 ₪ בלבד. התובעת לא הוכיחה אף אחד מן הנזקים העקיפים, כפי שנטענו, על ידה בכתב התביעה, מה גם שבעלה של התובעת הקטין את סכום התביעה בגין דמי השכירות של הרכב החלופי, ששכרה התובעת, כפי שטענה בכתב התביעה. לגבי הסכום הנוסף שנדרש ע"י בעלה של התובעת במועד הדיון עבור ידית שלא הוחלפה ונשברה, לא הומצאה כל ראיה או קבלה או חשבונית או חוו"ד ממנה ניתן לדעת שהידית אכן נשברה, והצעת התיקון כלל לא מצינת שארע נזק לידית. על כן, אני דוחה את דרישת התובעת לפיצוי נוסף. לפיכך, לאור הנימוקים שציינתי לעיל הריני מורה כדלהלן: הנתבעים 1,2,3 ישלמו ביחד ולחוד לתובעת סך 1,521 ₪ נושאי הפרשי הצמדה וריבית מיום 24/5/2000 ועד התשלום בפועל. כמו כן, ישאו הנתבעים ביחד ולחוד בהוצאות משפט בסך 500 ₪ נושאי הפרשי הצמדה וריבית מיום פסה,ד ועד התשלום בפועל.קטנועתאונת דרכים