תביעה נגד סוכנות ביטוח - התיישנות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התיישנות תביעה נגד סוכנות לביטוח: 1. בפני תביעה שהוגשה כנגד הנתבעת למתן פיצויים, בגין הפסדים כספיים שנגרמו לתובע, לטענתו, בשל העובדה שהנתבעת לא צייתה להוראותיו והזמינה מחברת הביטוח שתי פוליסות ביטוח הכוללות לא רק תכניות חסכון אלא גם מרכיבי סיכון. 2. במסגרת כתב ההגנה טוענת הנתבעת כי דין התביעה להדחות על הסף מחמת התיישנות. לטענת הנתבעת את מועד תחילת ההתיישנות יש לקבוע במקרה זה לאור הוראותיו של ס' 6 לחוק ההתיישנות תש"ח - 1958 (להלן: "חוק ההתיישנות"), דהיינו מהיום שבו נולדה עילת התביעה. לטענת הנתבעת עילות התביעה נולדו במקרה זה ביום שבו הוצאו הפוליסות, וזאת כיוון שטענותיו של התובע, עפ"י האמור בכתב התביעה, הינן כנגד עצם הוצאת הפוליסות במתכונת בה הוצאו. הפוליסות נשוא כתב התביעה הוצאו לתובע, האחת בשנת 1983 והשניה בשנת 1985, ולכן עילות תביעתו של התובע נולדו בשנים 1983 ו- 1985. ס' 5 לחוק ההתיישנות קובע שתביעה שלא הוגשה עליה תובענה, שאינה במקרקעין, מתיישנת כעבור שבע שנים. מאז הוצאו הפוליסות נשוא כתב התביעה חלפו יותר משבע שנים (ביחס לפוליסה שהוצאה ב- 1983 חלפו חמש עשרה שנים וביחס לפוליסה שהוצאה ב- 1985 חלפו שלוש עשרה שנים) ולכן טוענת הנתבעת שהתביעה התיישנה ושיש לדחות אותה בשל כך על הסף. 3. התובע טוען מנגד כי התביעה לא התיישנה. במסגרת סיכומיו לעניין ההתיישנות טוען התובע כי יש להחיל במקרה זה לצורך קביעת מועד תחילת ההתיישנות את ס' 8 לחוק ההתיישנות. לטענתו מתקיימות במקרה זה הוראותיו של ס' 8 לחוק ההתיישנות, והוא כהדיוט בענייני ביטוח רשאי היה להניח כי היועץ שנבחר לשרתו מקיים את הנחיותיו. התובע טוען שבחודש יולי 1997 נודע לו לראשונה כי הוראותיו לא קוימו וכי נגרם לו נזק כספי עקב כך וכיוון שלאור ס' 8 לחוק ההתיישנות מנין תקופת ההתיישנות מתחיל במועד הנ"ל, התביעה לא התיישנה. 4. לאחר שקראתי את טענות הצדדים בסיכומיהם ועיינתי בכתבי הטענות שלפני, אני סבור כי יש לקבל את טענת ההתיישנות ולדחות את התביעה על הסף. יש לציין שטענתו של התובע הטוען "התיישנות שלא מדעת" לפי סעיף 8 לחוק ההתיישנות מצריכה אמירה מפורשת של התובע מתי נודע לו העובדות שנעלמו ממנו [ראה ע"א 2167/94 בנק למסחר בע"מ נ' שטרן ואח', פ"ד נ (5) 216]. במקרה זה כתב התביעה לא מפרט זאת בצורה מספקת אך אני קובע שגם אם ניתן להבין בכתב התביעה שהדבר נודע לתובע עם חזרתו מחו"ל ב- 97 יש לדחות את תביעתו על הסף מחמת התיישנות. את תקופת ההתיישנות יש לחשב בד"כ מהיום שבו נולדה עילת התביעה (ס' 6 לחוק ההתיישנות). "משהועלתה על ידי הנתבע טענת התיישנות, והתובע מבקש להיבנות מאחד החריגים המאריכים את תקופת ההתיישנות, עליו הנטל לטעון ולהוכיח קיומן של העובדות המצדיקות חריגה כאמור". [ע"א 34/88 רוטנברג רייס נ' עזבון אברמן, פ"ד מד (1) 278, 283]. אני קובע כי התובע לא הרים נטל זה. במקרה זה עילת התביעה הנן הפוליסות - היום שבו התגבשו העובדות המזכות את התובע בקיום החבות כלפיו [ראה ע"א 3599/94 יופיטר ואח' נ' בל"ל בע"מ, פ"ד נ(5) 423, 429). ס' 8 לחוק ההתיישנות קובע שלושה תנאים מצטברים שבהתקיימם יתחיל מנין תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע העובדות המהוות את עילת התובענה במקום ביום שבו נולדה עילת התובענה. התנאים הם: א. נעלמו מהתובע העובדות המהוות את עילת התובענה. ב. העלמן היה מסיבות שלא היו תלויות בתובע. ג. התובע לא יכול היה למנוע אותן סיבות אף בנוקטו בזהירות סבירה. במקרה שלפנינו, לא מתקיימים שלושת התנאים המצטברים הנ"ל ולכן אין להחיל את ס' 8 לחוק ההתיישנות. יתכן אמנם, כי העובדות המהוות את עילת התביעה נעלמו מעיני התובע במשך התקופה שבה שהה בחו"ל וכי נודע לו לראשונה רק ביולי 1997 שהנתבעת לא ביצעה את ההוראות שנתן לה בשנת 1982, אולם התובע לא הראה כי העלמן של העובדות המהוות את עילת התביעה מעיניו היה מסיבות שלא היו תלויות בו וכי אילו היה נוהג בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן. התובע יכול היה לבדוק בכל עת את מצב ביטוחיו, והעובדה ששהה בשליחות בחו"ל שנים ארוכות אין בה כדי לשנות עובדה זו. בימים אלה של עידן אלקטרוני, מכשירי פקס ואמצעי תקשורת משוכללים, אין משמעות למיקום הגיאוגרפי, מה גם שמדובר במדינה מפותחת ומודרנית כמו יפן, והתובע היה יכול לברר עובדות אלו בנקל. לכן, את תקופת ההתיישנות יש לחשב במקרה זה מהיום שבו נולדו עילות התביעה, דהיינו מהיום שבו הוצאו הפוליסות נשוא כתב התביעה. פוליסה מספר 846972/4 הוצאה ב - 1983 ופוליסה מספר 861089/8 הוצאה ב - 1985. התביעה הוגשה ע"י התובע ב - 23.9.98 וכיוון שחלפו מהיום שבו נולדו עילות התביעה ועד היום שבו הוגשה התביעה יותר משבע שנים, הרי שלפי ס' 5 לחוק ההתיישנות, התביעה התיישנה. לפיכך, אני דוחה את התביעה על הסף מחמת התיישנות. אני מחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 3,000.- ש"ח בתוספת מע"מ כדין.התיישנות תביעות ביטוחהתיישנות