תביעות קטנות מוסך

 קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעות קטנות מוסך: לפי האמור בכתב התביעה, קיבל הנתבע לידיו ביום 24.12.01 רכב לתיקון. הנתבע התחייב לשפץ את המנוע ולהחליף בית תיבת הילוכים, סוכם על מחיר של 10,000 ₪.   התובע מוסיף, כי הנתבע התחייב לסיים העבודה תוך שבוע. בפועל עמד הרכב במוסך מעל חודש ונעשתה בו עבודה לא מקצועית. התובע נאלץ להגיע למוסך 6 פעמים ולהישאר יום שלם לתיקון, הרכב נתקע פעמיים ובוצע תיקון נוסף במנוע בשווי של 720 ₪ במוסך אחר.   הנתבע סירב לפצות את התובע. לטענת התובע, הנתבע סירב לכלול בחשבונית את תיקון תיבת ההילוכים, למרות שהתובע שילם בעד התיקון כיוון שידע שהתקין תיבה לא תקינה. התובע הגיש תביעה על סך 8,520 ₪.   הנתבע בכתב הגנתו טוען, כי כשקיבל את הרכב לתיקון, המנוע היה שבור, אחד הטלטלים היה מחוץ לגוף המנוע וגרם לריסוק המתנע ולפגיעה במשאבת הזרקת הדלק.   התובע דרש הצעת מחיר לתיקון המנוע לפני התחלת התיקון. הנתבע בדק עלויות ומסר לתובע את עלות התיקון המשוערת, הכוללת החלפת בלוק המנוע.   ההצעה נמסרה לתובע כעבור 3 ימים והוא ביקש כמה ימים לצורך השוואת מחירים. ערך הרכב באותה עת לפי מחירון לוי יצחק היה כ-12,000 ₪. רק לאחר שבוע עד 10 ימים חזר התובע והודיע, כי הוא מקבל את ההצעה.   עוד מוסר הנתבע, כי הוא דרש מהתובע תשלום מקדמה, כדי לרכוש חלפים וזה מסר לו בטלפון את פרטי כרטיס האשראי, אך חברת האשראי לא הסכימה לקיים את העסקה, דבר שגרם לעיכוב במספר ימים נוספים. מרגע שנתקבל אישור התובע והושג הסדר כספי תוקן הרכב תוך כשבוע.   הנתבע מכחיש, כי סוכם להחליף את בית תיבת ההילוכים. הצעת המחיר לתיקון היתה 10,000 ₪.   הנתבע מכחיש, כי התחייב לתקן את הרכב תוך שבוע מיום כניסתו למוסך לתיקון.   הנתבע מוסיף, כי התיקון הראשון היה במנוע בלבד. לאחר שהרכב יצא מהמוסך התגלו ליקויים נוספים: נזילת שמן מהמנוע שתוקנה מיידית, ונזילת דלק מששאבת הזרקת הדלק, שלא טופלה במסגרת הצעת המחיר המקורית. מאחר ותקלה זו התגלתה לאחר שהתובע הוציא את רכבו מהמוסך, הוא נדרש לשלם בגין תיקון תקלה זו. לפיכך גם חשבונית התיקון המקורית אינה כוללת חשבון זה.   לטענת הנתבע, התובע הגיע למוסך פעם לצורך הכנת הרכב למבחן רישוי שנתי ופעם נוספת לצורך החלפת כבל למצמד.   התובע נחקר על גרסתו וחזר עליה. התובע מוסיף, כי הרכב הושבת, הוא נאלץ לקבל חוו"ד שמאי, ומוסיף, כי למרות שהותקן מנוע חדש, הוא לא קיבל שטר מכר ולפיכך אינו יכול להעביר את הרכב במבחן שנתי.   הנתבע נחקר על גרסתו וחזר עליה, הוא הוסיף, כי המוסך שלו קיים 30 שנה והוא מקבל שבחים.   הנתבע מציין אילו תיקונים נוספים ביצע ברכב. תיקון גיר עולה למעלה מ-5,000 ₪ והתובע לא חוייב בתיקון גיר, כי הנתבע לא תיקן את הגיר.   הנתבע תיקן את הסטרטר ונזילת סולר ללא תשלום, כיוון שזה היה בגדר האחריות.   הנתבע מוסיף כי אם התובע צודק, הוא מוכן לפצותו בטיפול ברכב.   התובע הוסיף, כי שבועיים לאחר תיקון הרכב, התפרקה משאבת המים, כיוון שלמרות שהיתה לו משאבה חדשה שהיה צריך להעבירה למנוע, הותקנה משאבה ישנה וחלקים ישנים.   הנתבע הוסיף, כי האחריות לתיקון הוא לשלושה חודשים, אך התביעה הוגשה כעבור שמונה חודשים.   התובע הגיש כתב תביעה מתוקן, בו תבע 17,950 ₪ וצירף חוו"ד שמאי של דני סעדי.   הנתבע הגיש כתב הגנה מתוקן אליו צורפה חברה לביטוח אליהו, אשר ביקשה להצטרף לתיק כנתבעת.   הנתבעים מתייחסים לחוו"ד השמאי מטעם התובע ומציינים, כי הרכב הוכנס לתיקון בגלל שבר בבלוק המנוע. הנתבע התחייב לתקן באופן שיחליף בלוק מנוע בלבד ויעביר את החלקים התקינים מהבלוק הישן לחדש וישלים חלקים פגומים לפי הצורך.   הנתבע מכחיש, כי בסיס המתנע נשבר. נקרעו 2 ברגים שמחזיקים חלק מהמתנע, אך הנתבע תיקן אותם ללא תשלום, מחלפים שהיו לו במלאי. בסיס עגון המתנע לא הוחלף ולא נשבר. הוא חלק בלתי נפרד של בית תיבת ההילוכים והחלפתו יכולה להסתכם בין 3,500 ₪ ל-5,000 ₪ בצורף כ-1,000 ₪ נוספים בגין פירוק והרכבה.   הנתבע לא היה סופג הוצאה כה גדולה על חשבונו. גם השמאי לא. התובע לא ראה את החלק השבור, אלא שמע על כך מהתובע.   רכישת מנוע חדש ללא עבודה עולה כדי 10,000 ₪ וזאת ללא הדברים הנלווים אליו. הרכב הגיע בגרירה למוסך, התובע לא התלונן על תיבת ההילוכים ולא היה ניתן לבדקה.   הנתבע רכש רק בלוק מנוע, ואילו את ראש המנוע פירק ושלח למכון שיפוצים. התובע לא חויב בחגורת הטיימינג, למרות שהדבר בוצע. התובע נחקר על האמור בעדותו הראשית והעיד, כי ראה שהסטרטר תלוש וחלק בית הגיר שבור תלוי על הסטרטר. לפיכך גם סיכם על תיקון חלק זה.   הסכום היה על מחיר גלובלי לתיקונים. מיד כשיצא מהמוסך גילה, כי תיבת ההילוכים אינה תקינה. התובע חזר למוסך לאחר מספר ימים עם תקלה נוספת של נזילת שמן.   כאמור, התובע הגיש חוו"ד שמאי, אשר מחזקת את טענות התובע וקובעות נזקים בסכום של 10,804 ₪ וכן הוצאות נלוות בסך 7,146 ₪.   השמאי נחקר על האמור בחוות הדעת וציין, כי בדק את הרכב מספר פעמים גם ליד בית העסק של התובע וגם במוסך "יחדיו", אשר ערך שיפוצץ מחודש, את הבדיקה ביצע כשלושה חודשים אחרי שהרכב יצא ממוסך הנתבע.   הנתבע חזר על גרסתו ושוב הדגיש, כי הרכב הגיע בגרירה ולא יכול היה לבדוק אם הגיר תקין. הנתבע לא מציין כי ערך בדיקה תוך כדי נסיעה לאחר שיפוץ המנוע ומה עלה בגורלה של בדיקה כזו.   עצם הגעת רכב בגרירה, אינו פוטר את בעל המוסך מלבדוק את הרכב לפני שהוא משוחרר מהמוסך תוך כדי נסיעה.   הנתבע מוסיף, כי הסיבה לשיפוץ ראש המנוע בפעם השניה היתה, כי התובע נסע ללא מים. בחקירתו הנגדית השיב, כי בלוק מנוע עולה 1,500 ₪. הנתבע נחקר ארוכות ע"י השמאי מטעם התובע.   לאחר שבחנתי את כל חומר הראיות, מצאתי, כי התובע חייב היה לבדוק את הרכב בנסיעה לאחר התיקון. גם אם התובע לא התלונן על בעיות בגיר. משלא עשה כן, ומשהתובע טוען, כי נפגע בית הגיר והוא ראה זאת במו עיניו ומשהנתבע טוען, כי כלל לא תיקן את תיבת ההילוכים, אני קובע, כי הנתבע אחראי לנזק.   יודגש כי הנתבע לא הביא כל חוו"ד מטעמו.   באשר לשיעור הנזק, הרי אני מקבל את הסכומים שקבע השמאי מטעם התובע, באשר לשיפוץ המנוע ובאשר לשיפוץ תיבת ההילוכים וחלקים לשיפוץ המנוע.   כל הסכומים הללו מגיעים לסך של 10,804 ₪. אליהם יש לצרף את שכ"ט השמאי בסך 2,500 ₪.   לנוכח האמור, אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע סך של 13,304 ₪, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 8.5.02 ועד לתשלום בפועל.   בשולי הדברים יאמר, כי אם היתה הצעת תיקון מפורטת והיו מחתימים את הנתבע עליה, הדבר היה מונע מחלוקת.מוסךתביעות קטנות