הוצאה לפועל טייבה | עוֹרך דין רונן פרידמן

מחפשים עורך דין הוצאה לפועל בטייבה ? קיבלת מכתב מלשכת ההוצאה לפועל בטייבה ?

זקוקים לעורך דין בענייני הוצאה לפועל בטייבה ? מומלץ לקבל ייעוץ משפטי באמצעות עורכי דין מומחים בהוצאה לפועל בהקדם האפשרי. באמצעות ייצוג ע"י עורך דין הוצאה לפועל, ניתן להגיע לתוצאות מהירות הפוטרות את הבעיה עמה מתמודדים תושבי טייבה, כחייבים או כנושים על ידי ניהול נכון של התיק ולאפשר להם לחזור לשגרת חיים כלכלית נורמלית. באילו מקרים פונים ללשכת הוצאה לפועל הוצאה לפועל בטייבה ?

##(1) סיוע לחייבים בתיק הוצאה לפועל בטייבה ##נעשה ע"י עורך דין הוצאה לפועל בטייבה תוך שימוש בהגנות הקבועות בחוק ההוצאה לפועל, המאפשרות במקרים מסוימים, ביטול עיקולים, ביטול עיכוב יציאה מהארץ, איחוד תיקים, ביטול הגבלת רישיון נהיגה וכן הפטר ומחיקת חובות. ##(2) סיוע לנושים בתיק הוצאה לפועל בטייבה##, לצורך ביצוע יעיל של חקירה כלכליות במטרה לבצע עיקול על חשבונות בנק ואיתור נכסים בטייבה, נעשה באמצעות עורכי דין לענייני הוצאה לפועל הנעזרים בחוקרים פרטיים ובקבלני הוצאה לפועל מוסמכים על מנת להחזיר ללקוח את כספו האבוד.

 

איך לבחור עורך דין הוצאה לפועל מומלץ ?

אנו מאמינים כי לקוח שיש לו הכרות מעמיקה עם רזי עולם ההוצאה לפועל, יגיע מוכן יותר לפגישה עם עורך דין, תוך התנהלות נכונה ויצירתית בהליך ויגדיל, לא רק את הסיכוי לבחור בעורך דין הנכון עבורו, אלא אף את סיכויי ההצלחה בתיק. לשם כך, העמדנו לרשותכם ##פלטפורמה משפטית ייחודית## בנושא הוצאה לפועל בטייבה, שבאמצעותה תוכלו לאתר (בקלות) מידע רב, באמצעות מערכת חיפוש פנימית מהמתקדמות בעולם, שתיתן לכם ראיה רחבה יותר שתאפשר לכם לסיים את תיק ההוצאה לפועל במקצועיות, ביעילות ותוך חסכון ניכר בהוצאות. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין הוצאה לפועל טייבה הליך הוצאה לפועל הוא הליך מורכב הדורש ידע רב, עיון בשלל בסוגיות בתחום הוצאה לפועל בטייבה הרלוונטיות עבורכם במדריך משפטי זה, תאפשר לכם לקטלג ולסווג את הסוגיה עמה אתם מתמודדים ובכך להתאים לכם את הטיפול המשפטי הנדרש ואף אל פי שהמידע אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, אין ספק כי תפיקו ממנו תועלת רבה, שתאפשר לכם לפתוח דף חדש בחייכם.

 

הוצאה לפועל בטייבה - סקירה משפטית:

##(1) הוצאה לפועל בטייבה - עיקול חשבון בנק## בתא"ק 1898-08‏ התובע היה מהנדס וקבלן בנין ושימש כסגן ראש עיריית טייבה. התובע זכה בשני מכרזים מטעם עיריית טייבה לבניית מבנים בשני בתי ספר בעיר. חלק לא מבוטל מכספי התמורה עבור בניית מבני בתי הספר שולם לתובע, אם ישירות על ידי עיריית טייבה, ואם באמצעות חשבון החינוך, והתביעה עוסקת ביתרת התשלום המגעת לו, אשר אושרה לתשלום וטרם שולמה. התובע עתר לחייב את הבנק הנתבע לשלם לו את יתרת הכספים שהיו אמורים להשתלם לו ע"י עיריית טייבה בגין בניית מבנים בשני בתי ספר בעיר, משכספים אלו הועברו במלואם עבור התובע ע"י משרד החינוך לחשבון החינוך של העירייה, אך נותבו ע"י הבנק לאפיקים אחרים. כן נטען ע"י עורך דין התובע כי בצווי העיקול שהתקבלו בבנק, בהתאם לחוק ההוצאה לפועל, ישנה הוראה המחייבת את הבנק המחזיק לפרט בתשובתו את הנכסים, הזכויות והכספים שבידו, תוך ציון סוגם, מינם וטיבם. נטען כי, הבנק איננו צריך לשמש ערכאת ערעור על צווים שיפוטיים של ראשי הוצאה לפועל במסגרתם ניתנו צווי עיקול ספציפיים על החשבון, ואין זה מתחום אחריותו לדאוג ליישום הוראות חוק הייעוד. בית המשפט ציין כי, עד כדי כך קיימת הקפדה דווקנית על ההוראה המתייחסת לעיקול, עד כי בית המשפט העליון לא הכיר אפילו בעיקול שניתן ע"י ראש ההוצאה לפועל לצורך מימוש פסק דין שניתן ע"י בית הדין לעבודה בתביעת שכר של עובד חינוך נגד הרשות. בית המשפט הבהיר כי הבנק איננו צריך לשמש ערכאת ערעור על צווים שיפוטיים של ראשי הוצאה לפועל, אך בה בשעה אין הוא רשאי לנהוג בעצימת עיניים ולא נטען ע"י הבנק כי בצו העיקול נרשם כי החשבון המעוקל הינו חשבון חינוך, כך שכל בר דעת צריך היה להבין כי הגורם המעקל, בית המשפט או ראש ההוצאה לפועל, אינו יודע, אף לא יכול היה לנחש, את שיודע הבנק, כי החשבון הנזכר בבקשת העיקול הינו חשבון חינוך. ##(2) צו מימוש בתיק הוצאה לפועל נגד עיריית טייבה## בדנ"א 6564/12 ‏במוקד פסק הדין עמד סכסוך משפטי בין המבקש לבין עיריית טייבה, שבסיומו ניתן פסק דין לטובת המבקש. עיריית טייבה נקלעה לקשיים, מונה לה נאמן וניתן לגביה צו הקפאת הליכים. עורך דין המבקש פנה ללשכת ההוצאה לפועל למימוש פסק הדין, ובמסגרת ההליכים ביקש וקיבל צו מימוש לגבי כספים המצויים בבנק דקסיה בע"מ. העירייה הגישה בקשה לביטול העיקול בו ביום, ובגדרי מספר החלטות שניתנו על ידי ראש ההוצאה לפועל, הושהו הליכי העיקול. הנאמן הגיש בקשה ללשכת ההוצאה לפועל לביטול העיקול ולשחרור הכספים, בשל צו הקפאת ההליכים המורה על ביטול העיקולים. ראש ההוצאה לפועל נענתה לבקשה, וקבעה שעקב השהיית ההליכים לא הושלם ההליך. בית המשפט ציין כי, כאשר זוכה מפעיל את מנגנון ההוצאה לפועל על מנת לגבות חוב מן החייב וניתן צו המימוש, ירד הנטל מכתפיו ועבר אל החייב. ##(3) הוצאה לפועל נגד עיריית טייבה## ברע"א 4317/00 המבקשים היו נושים של עיריית טייבה והם פתחו בהליכי הוצאה לפועל. לעירית טייבה היו נושים נוספים וניתן צו איחוד תיקים. לבית המשפט הוגשה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, בה דחתה את בקשת המבקשים ליתן רשות ערעור על החלטת ראש הוצאה לפועל, בה הורה על חלוקתם של כספים שהיו בידו לזוכים שונים שלא בהתאמה לצווים קודמים של ראש הוצאה לפועל, מכוחם היה על לשכת הוצאה לפועל להעביר את הכספים האמורים להוצאה לפועל לזכות המבקשים. הסדר נושים בעניינה של עירית טייבה אושר על ידי בית המשפט המחוזי. עורכי דין המבקשים לא חלקו על הקביעה כי נהגו בחוסר תום לב, ולדבריהם גם עירית טייבה אישרה כי סכום כספי לא מבוטל, יועד ושייך להם והוא מצוי מחוץ למסגרת הסדר הנושים. הממונה לא העביר את הכספים ללשכת הוצאה לפועל אלא פנה ללשכת ההוצאה לפועל באזור אחר בבקשה להוראות מה לעשות בכספים שבידו. ראש ההוצאה לפועל הורה לעקל את הכספים שבידי המחזיקים ברישום בלבד, וכן הורה על מימוש העיקולים והעברת תמורתם ללשכה בחדרה לזכות תיקי המבקשים. בית המשפט ציין כי, משנתקבל הסדר נושים ההנחה היא כי עיקולים וצווי מימוש שטרם בוצעו יבוטלו וכל הכספים שטרם חולקו בהוצאה לפועל יעמדו לרשות קופת ההסדר לזכות כלל הנושים הקשורים בהסדר בהתאם לאמות המידה שנקבעו בו, וכל זאת אם לא נקבע בהסדר אחרת. בשים לב לדברים אלה, בית המשפט פסק כי יש לאמץ את גישת בית משפט קמא בהחלטתו ולדחות את בקשת רשות הערעור שהגישו המבקשים. ##(4) פטור מאגרה לחייב מוגבל באמצעים בהוצאה לפועל שעובד בטייבה## בת.א 7400-05-20 הוגשה בקשת המבקש למתן פטור מתשלום אגרת בית משפט. לטענת עורך דין המבקשת, לא היה ביכולתה לשלם אגרה מאחר והכנסתה החודשית הממוצעת מעסק של מזנון בבית ספר בטייבה, קטנה מאלפיים ש"ח. לגבי ההכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל נפסק כי ההלכה בפסיקה בסוגיה זו קובעת כי נקודת המוצא היא כי לא ייזקק בית משפט לכל הליך, אלא אם כן שולמה האגרה החלה או שמביא ההליך פטור מתשלום האגרה (סעיף 2(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007). זה מכבר עמד בית המשפט על הטעמים המונחים ביסוד חיובו של הבא בשערי בית המשפט בתשלום האגרה. בסופו של דבר נפסק כי, המבקשת עמדה בנטל המוטל לפתחה להוכיח את היעדר יכולתו הכלכלית לשלם אגרת בית המשפט בהליך זה.

 

הוצאה לפועל בטייבה - ביצוע שיק שנגנב

##קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביצוע שיק שנגנב הוצאה לפועל:## 1. ראשיתה של תביעה זו בבקשה לביצוע שטר שהגישה התובעת, שיק מס' 73998 משוך ע"י הנתבע 2 (להלן: הנתבע) מחשבון 687472 בבנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: החשבון), אשר היה חשבון משותף של הנתבע והנתבעת 1 (להלן: הנתבעת). סכום השיק הוא 14,500 ש"ח וזמן פרעונו 15.5.99 (להלן: השיק). השיק חולל, והבנק ציין כי חולל מסיבת "אכ"מ".   2. הנתבעים הגישו התנגדות לביצוע השיק, וטענו כי השיק נגנב בשנת 99'. לגירסתם החשבון לא היה פעיל למעלה משנתיים וחצי, כלומר לפחות שנה לפני יום הפקדת השיק. לגירסת הנתבעים קיבלו ביום 30.5.99 הודעה ממשרד עו"ד קולס-לוי שבו הודיעם כי השיק חולל, והם לא ביצעו מעולם קניה אצל התובעת. חשבונם של הנתבעים היה מוגבל משנת 98' ולא היה להם כל אינטרס להשתמש בשיקים בחשבון זה. הנתבעים צירפו לתצהירם אישור בדבר הגשת תלונה במשטרת טייבה בגין גניבת שיק, וכן צירפו עותק ממכתבו של עו"ד ממשרד קולס-לוי מיום 30.5.99, המהווה התראה לפני פניה לערכאות.   בחקירה הנגדית בפני כב' השופט קפלן מסר הנתבע כי הוא חתום על השיק, אך הכתב על השיק אינו שלו, הוא לא מסר אותו לאף אחד ולא רכש בגינו דבר. לדבריו היה השיק מונח בארנקו משך שנתיים עד אשר נגנב. משנשאל מדוע חתם על השיק אם ידע שהוא מוגבל בבנק, השיב כי לא מסר את השיק, והוא לא מוכן לשלם בגינו.   3. בישיבת ההוכחות העידו נציגת התובעת, גב' דינה סקזי (להלן: דינה) והנתבע. א. דינה הצהירה כי השיק נמסר לה על ידי אדם בשם דודו אזולאי (להלן: אזולאי), שהיה בעל עסק בתחום המיזוג אשר רכש אצל התובעת מוצרים שונים, ומסר את השיק כתשלום כנגד רכישת מזגן, לטענתו עבור אחד מלקוחותיו. לדבריה מכיון שהשיק הנ"ל לא נפרע, התובעת אינה מוכרת מוצרים נוספים לאזולאי. לדבריה לא שולם תשלום כלשהוא על חשבון החוב בגין השיק אשר חולל.   בחקירה הנגדית התברר כי דינה לא ידעה את שם העסק של אותו אזולאי, ואף לא ידעה את כתובתו. עוד מסרה דינה כי לא שאלה את אזולאי ממי הוא קיבל את השיק, איזו תמורה נתן בגין השיק, לא בדקה אם השיק תקף, וכל זאת מכיון שסמכה על אזולאי. גירסה זו עומדת בניגוד לדבריה בתצהירה לפיהם נמסר לה כי המזגן נרכש עבור אחד מלקוחותיו. דינה מסרה כי זו היתה הפעם הראשונה שאזולאי שילם בשיק של מישהו אחר ולא שילם תמורתו, ובעבר מסר שיקים של לקוחות ומעולם לא היתה בעיה בענין זה. היא לא ידעה אם התובעת תבעה את אזולאי, אך ב"כ התובעת הודיעה כי הוגשה נגדו תביעה והוא לא התגונן, והתובעת אינה מצליחה לאתרו. דינה העידה כי אזולאי קנה מזגן במחיר של 15,900 ₪, ושילם את ההפרש בין מחיר המזגן לבין השיק במזומן. למרות שהנתבע ביקש מהתובעת להמציא לו קבלה בה פורט אופן התשלום, לא הומצאה קבלה של התובעת, והעדה מסרה כי אינה יכולה להוציא קבלה בשנתיים האחרונות, אם כי תחילה מסרה כי חשבונית המס היא גם קבלה, וכי הקבלה במחשב. דינה העידה כי כאשר מסר לה אזולאי את השיק הוא היה שלם, והיא אינה יודעת של מי כתב היד על גבי השיק.   ב. הנתבע חזר על תצהירו ומסר כי בניגוד למה שמסר בפני כב' השופט קפלן היה השיק בארנקו משך שלושה חודשים, והגירסה שנמסרה במסגרת ההתנגדות לא היתה נכונה. הוא היה עצבני ולא ידע מה הוא אומר. חשבונם של הנתבעים היה מוגבל מ- 3.1.99 ולענין זה הוגשה הודעה של בנק ישראל (נ/2). לדבריו כנראה שהוציא את הארנק, השיק נשמט ומישהו לקח ועשה בו שימוש. הנתבע הסביר כי ידע שהשיק גנוב מכיון שהוא לא רשם דבר על הספח של פנקס השיקים, ואולם פנקס השיקים לא היה בידו, ולדבריו הושמד לפני שנים. הנתבע הסביר כי היה לו שיק אחד בארנק לבטחון, למרות שהיה מוגבל, הוא החזיק בו למקרה שיזקק לרכישת אוכל לילדיו, מכיון שהיה מובטל באותה תקופה, ואישר כי הוא ואשתו מסרו למעלה מ- 20 שיקים אשר חוללו. הוא חזר ומסר כי פרט לחתימה על השיק לא כתב עליו דבר.   4. בגירסאות של שני הצדדים קיימות תמיהות רבות. א. קשה לקבל את גירסת התובעת כי קיבלה שיק על סך 14,500 ₪ מבלי לדעת מיהו המושך, ותמורת מה קיבל אותו אזולאי. יתר על כן, גירסת התובעת לפיה מדובר באדם אמין במיוחד, אשר נעלם מיד לאחר שמסר את השיק, באופן שלא היה ניתן לאתרו, תומכת דווקא בגירסת הנתבע כי השיק הגיע לידיו של אזולאי בדרך לא דרך, ולא נמסר לו על ידי הנתבע. על גבי השיק אין כל חתימות היסב פרט לזו של אזולאי, ולכן ההנחה היא כי השיק נמסר לאזולאי על ידי הנתבע. ואולם הנתבע מעיד כי אינו מכיר את אזולאי ומעולם לא היה לו כל קשר אליו. לא ברור מדוע לא דרשה התובעת את סכום השיק מיד מאזולאי, שהרי מהמכתב שנשלח על ידי עו"ד ממשרד קולס - לוי עולה כי מכתב הדרישה הראשון נשלח לנתבעים 15 יום לאחר מועד פרעונו של השיק, והתובעת לא השתהתה בענין זה. משבחרה התובעת שלא להגיש לביהמ"ש כל מסמך המצביע על כך כי דרשה את סכום השיק מאזולאי, ולא העידה כל עד לענין נסיונה לאתר את אזולאי מיד לאחר חילול השיק, אני רואה להניח כי טעמיה עימה שלא לעשות כן.   דינה העידה כי השיק שנמסר לה היה מלא, ואזולאי לא מילא פרט או סכום כלשהוא בנוכחותה. עפ"י גירסתה של דינה השיק לא מולא על מלוא הסכום בחשבונית, שהרי דינה העידה כי אזולאי שילם לה בנוסף לשיק במזומן את ההפרש בין השיק לחוב. לכן, לכאורה, קיבל אזולאי את השיק אשר מולא בכתב ידו של הנתבע. התובעת לא ביקשה לבדוק את כתב היד על גבי השיק על ידי גרפולוג, למרות שלא היה כל קושי לבדוק אם מדובר בכתב ידו של הנתבע אם לאו.   "... כלל הנקוט בידי ביהמ"ש מימים ימימה, שמעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מביהמ"ש ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לו כל הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, היתה פועלת נגדו". (ע"א 548/78 אלמונית ואח' נ' פלוני פ"ד לה' (1) בעמ' 760).   הנתבע ביקש מהתובעת להציג בפניו קבלה כדי לבדוק מתי ניתן השיק לתובעת, ובאיזה אופן שולם תמורתו, אך התובעת לא המציאה לנתבע מסמך זה. גם ההזמנה וחשבונית המס אשר צורפו לתצהירה של דינה אינם חתומים ע"י התובעת או ע"י אזולאי.     ב. גם בגירסתו של הנתבע יש פירכות. תחילה מסר הנתבע כי החזיק בארנקו שיק משך שנתיים וכי החשבון לא היה פעיל. לאחר מכן מסר כי החזיק בארנקו את השיק משך שלושה חודשים בלבד, ולמסקנה זו הגיע מעריכת חישוב בדבר מועד ההגבלה וזמן פרעונו של השיק. התברר כי הנתבעים מסרו שיקים רבים ללא כיסוי, ולכן הוגבלו חשבונותיהם בהגבלה חמורה. ענין זה עומד לחובתם, מאחר שמדובר על התנהגות של הנתבעים סמוך למסירת השיק נשוא תיק זה. במהלך סיכומיו טען הנתבע כי הוא נזכר שיתכן שרצה לבצע קניה בשיק בסופר מרקט בנתניה באיזור התעשיה, ומאחר שלא רצו לקבל את השיק השאיר אותו בקופה ומישהו אחר עשה בו שימוש, לא כשר. הנתבע טען כי כתב היד על גבי השיק אינו שלו, ולכאורה יש מספר כתבי יד על השיק.   ג. לאחר ששקלתי את גירסאותיהם של שני הצדדים על הקושי הקיים בכל גירסה, אני רואה להעדיף את גירסתו של הנתבע לפיה לא מסר את השיק לאזולאי, והשיק אבד לו או נגנב ממנו כאשר ניסה לעשות בו שימוש אחר. עוד אני מאמינה לו כי כתב היד על השיק אינו שלו, פרט לחתימה. כאמור לעיל, אין כל חתימת היסב על השיק פרט לזו של אזולאי, והשיק הוא איננו שיק למוכ"ז.   מדובר בשיק על סך 14,500 ₪, סכום גבוה לכל הדעות, ואני מאמינה לנתבע כי לא מסר את השיק לאזולאי ולא קיבל תמורה בגינו. ענין דומה צויין בספרו של הנשיא זוסמן, דיני שטרות, לגבי שיק חתום שנגנב מאדם. "... מסמך סחיר לא בא לעולם אלא במעשי ידיו של אדם שחפץ להתחייב בו... הוכח שמסמך לא שלם לא הוצא כדין, אף אוחז כשורה אינו זוכה על פיו. הוצא המסמך כדין, נולד מסמך סחיר וטענת הגנה לא תשמע כלפיו... נתבע הטוען - ומוכיח - כי מסמך לא שלם נגנב ממנו, טוען אמנם שתי טענות, בכל אחת מן השתיים עלולה לפגום בתביעה. פירוש הטענה הוא, ראשית, שלא הוציא את השטר כי לגנב לא מסר אותו. הגנה זו חוסה בצילו של סעיף 20. אך לטענת הנתבע יש גם המשמעות שלא הרשה את מילוי השטר אשר על פיו הוא עכשיו נתבע לדין. הגנה זו חוסה בצילו של סעיף 19. הוכחתה של עובדה אחת מעמידה שתי טענות הגנה, אך הא בהא תלייא. אם לא יוכיח הנתבע שהמסמך נגנב ממנו, לא יצליח לסתור את החזקה הקבועה בסעיף 19 ולטובת אוחז כשורה יחולו שתי חזקות, כל אחת בשטח פעולתה, ושתיהן יהיו חלוטות". (ראה ספרו של זוסמן, דיני שטרות, מהדורה חמישית, עמ' 109-110).   5. נוכח האמור לעיל, התובעת אינה אוחזת כשורה, ולא עומדות לטובתה החזקות החלוטות. כל טענות ההגנה העומדות לנתבע כנגד אחר עומדות לו גם כנגד התובעת. אני מאמינה לנתבע כי לא מסר את השיק לאזולאי בתמורה כלשהיא, לא מילא את פרטי השיק, וכי השיק מולא והגיע לידי אזולאי שלא כדין. 6. נוכח כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות.   בנסיבות הענין, נוכח הפירכות הקיימות גם בגירסתו של הנתבע, אני רואה לחייב את התובעת בהוצאות בסך 1,500 ₪ בצירוף מע"מ כחוק אשר ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.    הוצאה לפועל