קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גניבת מערכת סטריאו במוסך: התובע הגיש תובענה כספית על סך 44,306 ₪ בשל נזקים שנגרמו לכאורה למשאיתו בשעה שזו שהתה במוסך הנתבע 1 (להלן: "המוסך") לשם תיקונה. בכתב תביעתו טען התובע כי במועד הרלבנטי נפרץ המוסך ומתוך המשאית נגנבו מערכת סטריאו ששווייה 11,950 ₪ וכן רכיבים שונים שעלותם 11,606 ₪ (להלן: "אירוע הפריצה"). כמו כן, טען התובע, כי בשל אירוע הפריצה נמנעה מהתובע אפשרות לעבוד עם המשאית ובשל כך נגרם לו הפסד עבודה המוערך ב- 16,750 ₪ וכן עוגמת נפש בסך 4,000 ₪. לכתב התביעה צורפה בתמיכה ראיות לענין הנזק. בכתב הגנתה, לא כפרה הנתבעת 1 בטענות התובע ואולם טענה כי במועד הלרבנטי הפעילה את מערכת האזעקה וכל ההגנות כמתחייב מפוליסת הביטוח שברשותה ועל כן ומתוקף מעמדה של נתבעת 2 כמבטחת היא נושאת בחובת שיפוי. לכתב הגנתה צרפה הנתבעת 1 כרטיס נתונים מטעם מוקד אבטחה המעיד לכאורה כי במועד קרות אירוע הפריצה מערכת האזעקה פעלה. בכתב הגנתה טענה נתבעת 2, להעדר יריבות ולחלופין להעדר כיסוי ביטוחי, שכן אירוע הפריצה איננו עונה על הגדרת פריצה כמשמעותה בפוליסת הביטוח, בשל העדר סימני פריצה ולפיכך אין כיסוי ביטוחי לנטען בתובענה. בדיון שהתקיים בפני ביום 28/11/00 הודיע ב"כ התובע כי הוא מבקש לתקן את כתב התביעה כנגד נתבעת 2 באופן שסכום התביעה יעמוד על סך 23,556 ₪. כן הגיעו הצדדים להסכמה דיונית ולפיה ינתן פסק דין בתובענה על יסוד תיק בית המשפט ולאחר הגשת תצהירים וטיעונים משפטיים קצרים ועל פי הקבוע בסע' 79 א' לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984. בטיעונים משפטיים שהגיש התובע חזר והדגיש כי חוזה הביטוח נותן כיסוי ביטוחי לנזקי גניבה הנובעים מפריצה למוסך וכי העדר סימני פריצה איננה שוללת את היות האירוע "פריצה" כמשתמע מפוליסת הביטוח. לענין היריבות עם הנתבעת 2, סמך התובע על הוראת סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח התשמ"א - 1981 [להלן:"חוק חוזה ביטוח"]. מנגד, טענה נתבעת 2 כי לא מדובר בביטוח אחריות ועל כן אין כל יריבות בינה לבין התובע בנוסף נטען כי פוליסת הביטוח מכסה רק את המחסן ותכולתו המוגן במערכת אזעקה היקפית והמצוי בתוך מתחם המוסך ואיננה חלה על מכוניות ו/או ציוד המצויים במקום אחר מחוץ למחסן. משלא הגישה הנתבעת 1 את ראיותיה במועד שנקבע, קבעתי בהחלטה מיום 26/3/01 לפיה תקבל הנתבעת 1 הזדמנות נוספת, ולפנים משורת הדין, להגשת ראיותיה לענין הנזק, שלאחריו ובהעדר ראיות מצידה ינתן פסק דין בתובענה על יסוד הסכמת הצדדים, בהעדר סיכומי הנתבעת 1 ועל פי הקבוע בסע' 79 א' לחוק בתי המשפט. על אף האמור לא הוגשו ראיות מטעם הנתבעת 1 במועד שנקבע, שכן כתבי בית דין שנשלחו לנתבעת 1, בענין זה חזרו בציון "עזב ללא מען". משלא טרחה הנתבעת 1 להודיע לבית המשפט על שינוי במענה ולנוכח האמור בתקנה 480 לתקנות סדר הדין האזרחי יש לקבוע כי החלטתי מיום 26/3/01 הומצאה כדין וזו בחרה שלא להגיש את ראיותיה, על אף שניתנה לה הזדמנות לעשות כן. לאחר שבחנתי את כתבי הטענות על נספחיהן, התרשמתי מעדויות הצדדים וכתבי הסיכומים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים, המשפטיים והעובדתיים, הרלבנטים, ולאחר שהערכתי את הסיכונים והסיכויים של כל אחד מהצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כדלקמן. הנני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובע סך של 35,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום הגשת התובענה ועד לתשלום בפועל. 2. כמו כן הנני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובע את הוצאות המשפט ושכר טירחת עורך דין בסך כולל של 4,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. באשר לנתבעת 2 והגם שניתנה הסכמת הצדדים למתן פסק הדין בפשרה , אין באמור כדי לשלול מבית המשפט מלהחליט בגדר סמכותו, לקבל את התביעה או לדחותה במלואה, אם כי יש להניח שנסיבות אלו תהיינה מטבע העניין נדירות. (ראה ע"א 1639/97 אגאפוליס בע"מ ואח' נ' הקסטודיה אינטנציונלה דה טרנסטה, דינים עליון, כרך נה, פרק 532) . תביעת התובע כנגד הנתבעת 2 הינה על יסוד הוראת סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, ולפיו :"בביטוח אחריות (ההדגשה אינה במקור - מ.ב.), רשאי המבטח - ולפי דרישת הצד השלישי חייב הוא לשלם לצד השלישי את תגמולי הביטוח שהמבטח חייב למבוטח...". (ראה סיכומי התובע עמ' 3-4 ו- 1-6). עיון בפוליסת הביטוח, עליה אין חולק, מלמד כי ביטוח אחריות הוסדר בפרק 8 לפוליסה, תחת הכותרת "פרק 8- ביטוח אחריות כלפי צד שלישי". בסעיף 1 שם, נקבע כי "מקרה הביטוח א. אירוע תאונתי שגרם למוות, היזק גופני או מחלה. ב. אירוע תאונתי שגרם נזק לרכוש". מכאן עולה כי, חבות הנתבעת 2 חלה רק באשר לביטוח אחריות ורק מקום שמדובר באירוע תאונתי בלבד. משנמצא כי אין חולק כי האירוע נשוא התובענה איננו אירוע תאונתי, שכן על פי הנטען האירוע הביטוחי הינו בגין פריצה לשיטחה של הנתבעת 1, לא ניתן מכוחו של פרק 8 לפוליסה לייחס חבות לנתבעת 2 וממילא לא ניתן לתבוע את הנתבעת 2 בתביעה ישירה, על יסוד סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, מקום שנסיבות התובענה אינן באירוע תאונתי כאמור. משכך, לא יכול להיות חולק כי, בנסיבות העניין, אין יריבות בין הצדדים ולפיכך, אף אם ניתן להעריך את סיכויי התובע בתובענה לגופה, בהתחשב בטענות ההגנה שהועלו, לחלופין, בעיקר על ידי הנתבעת 2, אין עילה כנגד הנתבעת 2, מחמת העדר יריבות ודין התובענה כנגדה להידחות. יחד עם זאת, ובנסיבות העניין, אינני עושה כנגד התובע צו להוצאות. מוסך