המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו של המערער לאור סעיף 3(4) לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א-1980 הקובע כי תלמיד הלומד במוסד שהשר קבע אותו בתקנות, לא יהיה זכאי לגמלה לפי החוק. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הבטחת הכנסה לימודים: השופטת ורדה וירט-ליבנה 1. הערעור שבפנינו על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (השופט חיים ארמון ונציגי הציבור מר שאול חטב ומר שמעון כהן; תיק בל 1572/02) שדחה את תביעתו של המערער להכיר בזכאותו לקבלת הבטחת הכנסה החל מחודש אוקטובר 2001. 2. בבית הדין האזורי הצדדים הגיעו להסכמה לגבי העובדות המהוות תשתית לתובענה והן תוארו בסעיפים 5 - 10 לפסק דינו ונביאן כלשונן: "אלה העובדות המוסכמות 5. בשנת הלימודים האקדמית תשס"א (החל מאוקטובר 2000), החל התובע ללמוד בבית הספר להנדסאים של מכללת עמק הירדן, לימודים לשם רכישת מקצוע הנדסאי אלקטרוניקה. לימודים אלה אמורים להימשך שנתיים. 6. התובע נכשל בשני קורסים שאותם למד באותה שנת לימודים, והיה עליו לחזור עליהם. 7. ביום 9.8.01, הגיש התובע לנתבע תביעה להבטחת הכנסה. בטופס התביעה נרשם, בין השאר, כך: 'למדתי במכללת עמק הירדן לימודי אלקטרוניקה. סיימתי את כל חובותי ללמודים בחודש 30.6.01. מאז מחפש עבודה. לא נרשמתי לשנת הלימודים הבאה. אין הכנסות או נכסים'. הסיבה לכך שהתובע לא נרשם לשנת הלימודים הבאה היתה העובדה שהוא נאלץ לטפל באמו שחלתה. 8. ביום 9.8.01 (יום הגשת התביעה), אישרה מכללת עמק הירדן כי התובע למד בשנה"ל תשס"א (מיום 29.10.00 ועד ליום 2.7.01) לימודי שנה א' בלבד וכי הוא לא נרשם ללימודים בשנה"ל תשס"ב ואינו זכאי לתעודה. 9. למרות מחלתה של אמו, החליט התובע ללמוד בשנה"ל תשס"ב לימודים חלקיים; התובע למד במכללה את שני הקורסים שבהם נכשל בשנה הקודמת. לימודים אלה היו במשך 10 שעות שבועיות. שכר הלימוד בגינם היה בסך 4,060 ש"ח. לאור אישור המכללה מיום 9.8.01, נראה שהתובע נרשם לאותם לימודים במועד כלשהו לאחר שהגיש את תביעתו לנתבע (שגם היא הוגשה - כזכור - ביום 9.8.01). 10. במהלך שנת הלימודים, ביום 10.3.02, נפטרה אמו המנוחה של התובע, והוא החליט לחדש את הלימודים המלאים בשנה שלאחר מכן". 3. המשיב - המוסד לביטוח לאומי (להלן: המוסד) דחה את תביעתו של המערער לאור סעיף 3(4) לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א-1980 הקובע כי תלמיד הלומד במוסד שהשר קבע אותו בתקנות, לא יהיה זכאי לגמלה לפי החוק. השר, על פי סמכותו זו התקין את תקנה 6 לתקנות הבטחת הכנסה, התשנ"ה-1982 (להלן - התקנות). לא היתה מחלוקת כי בית הספר להנדסאים של מכללת עמק הירדן, שבמסגרתה למד המערער, הוא בגדר "מוסד" כהגדרתו בתקנה 6(א)(2) לתקנות. בית הדין האזורי בחן את נסיבות לימודיו של המערער וקבע כי אין בהן כדי להצדיק חריגה מלשונו של הכתוב. מסקנתו זו של בית הדין האזורי מקובלת עלי ואכן אין בעובדה שבאותה שנה, שבגינה הוגשה התובענה, המערער למד שני קורסים שנכשל בהם בשנה הראשונה כדי להוציאו מהגדרת "הסטודנט" על פי התקנות. גם העובדה שהמערער, במהלכה של השנה, טיפל באימו החולה אין בה כדי לסייע בידו מאחר ואין הוא עומד בתנאיה של תקנה 6(ב)(2) לתקנות. 4. טענותיו של המערער והשגותיו על מסקנות בית הדין האזורי אין בו כדי להוציא אותו מתחולת התקנות, שלשונן ברורה ואינה משתמעת במקרה זה לשני פנים. 5. ב"כ המוסד הסכימה כי החוב אותו חב המערער למוסד בגין קבלת הגמלה במשך מספר חודשים, שלא כדין, יוחזר על ידי המערער בחמישה עשר תשלומים וזאת על מנת להקל עימו ולסייע בידו ככל שניתן, להשבת החוב. 6. סוף דבר - הערעור נדחה מטעמיו של בית הדין האזורי. אין צו להוצאות. הבטחת הכנסה