הובלת רכב כבד - אחריות לנזקים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הובלת רכב כבד - אחריות לנזקים:

השופט נ. הנדל:ו
1. סיפור המעשה, כפי שנקבע ע"י בימ"ש קמא (ת.א. 1435/96 (אשקלון)), הנו כדלקמן:נ המערער הנו בעל משאית המשמשת להובלת רכב כבד. הלה הוזמן ע"י המשיבים להוביל טרקטור השייך להם, באמצעות משאית שברשותו, משכונה באשקלון לקצא"א. במהלך הנסיעה התלקח הטרקטור ונגרמו לו נזקים.

בימ"ש קמא פיצל את הדיון ודן תחילה בשאלת האחריות. לפי חוק חוזה קבלנות על המערער לשאת בנזק מכוח חובותיו כשומר שכר. באשר לשיעור הנזק, הסכימו הצדדים כי עניין זה יקבע על פי ס' 79א לחוק בתי המשפט. בית משפט קמא חייב את המערער לשלם למשיבים סך כולל של 101,000 ₪.

הערעור מופנה כלפי שאלת האחריות. המערער מסתייג מקביעה עובדתית של בימ"ש קמא וממסקנותיו המשפטיות. אתייחס לנושאים אלו על פי סדרם.

2. בימ"ש קמא ביכר את עדות המערער על פני עדות המשיבים במחלוקת העובדתית האם הטרקטור היה מותנע בעת הובלתו באמצעות המשאית, לפי בקשת המשיבים. עולה כי סיבת הבקשה נבעה מהחשש כי לא יהיה ניתן להתניע את הטרקטור מאוחר יותר, ובכל מקרה דובר בנסיעה קצרה.

לטענת המערער, הסיבה הבלעדית להתלקחות הטרקטור הנה הכשל המכני (ראה עמ' 2 לסיכומיו בבימ"ש קמא). כפי שיובהר בהמשך קביעה זו חשובה למערער שכן באמצעותה יוכל לטעון לפטור מאחריות כשומר שכר על פי הסייג, בדבר קיומו של מום בנכס שהיה בתחילת השמירה, המצוי בס' 4 לחוק השומרים.

דעתי הנה כי אין מקום לקבל עמדת המערער בנדון. ברמה הכללית, יובא הכלל כי אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו ע"י הערכאה הדיונית העוסקת במלאכת שמיעת הראיות. עיון בנימוקי בימ"ש קמא מלמד כי כלל זה בר יישום בענייננו. בהגיעו למסקנה העובדתית האמורה הסתמך בימ"ש קמא על מומחה המערער ועל מומחה נייטראלי שבדק את הרכב והגיש דו"ח (ראה עמ' 3-4 להחלטת בימ"ש קמא בנושא האחריות). העד הנייטראלי חקר את מקרה ההתלקחות במסגרת שירותי כבאות. בעדותו בבימ"ש קמא הודיע כי באותו יום הוצג לו הנתון שהרכב הותנע בטרם החלה הנסיעה. במצב זה, רכב מותנע "יכול לגרום לכשל חשמלי". מעבר לנדרש תצויין עמדת המלומדת רנר, בספרה "חוק השומרים תשכ"ז- 1967". הוסבר כי נטל ההוכחה מוטל על כתפי הצד הטוען לחריג באחריות המופיעה בס' 4 לחוק השומרים (ראה עמ' 214 ). בימ"ש קמא קבע כי מהראיות שהובאו בפניו לא השתכנע כי "לולא פעל הטרקטור היתה הדלקה פורצת" (עמ' 7 להחלטת בימ"ש קמא בנושא האחריות).

3. נראה כי לב מחלוקת העניין הינו במישור המשפטי. בימ"ש קמא קבע כי המערער שימש כשומר שכר כלפי נכס המשיבים. ס' 1 לחוק חוזה הקבלנות תשל"ד - 1974 קובע:ב חוזה קבלנות הוא חוזה לעשיית מלאכה או למתן שירות בשכר כשהקבלן אינו עובדו של המזמין". הואיל והמשיבים הזמינו את שירותי המערער בשכר ולא מתקיימים ביניהם יחסי עובד מעביד, אמור מעתה כי מתקיימים ביניהן יחסי קבלן -מזמין. ס' 6(ב)(1) לחוק חוזה הקבלנות קובע כי אחריותו של קבלן כשל שומר שכר.

בימ"ש קמא קבע כאמור כי המערער אחראי כשומר שכר. נקבע שהמערער "יכול היה לצפות כאפשרות פיזית את אפשרות קרות הנזק, והוא אף היה צריך לצפותו" (עמ' 7 לפסק הדין). חיובו של המערער כשומר שכר נובע מרשלנותו על פי מתווה האחריות שבס' 4 לחוק השומרים.

בימ"ש קמא מצא לנכון לבחון מיוזמתו אפשרות לייחס רשלנות תורמת למשיבים, יען כי הם אשר ביקשו שהטרקטור יובל בעודו מונע. ואולם, בימ"ש קמא קבע כי אין מקום להיזדקק לדוקטורינה זו שכן נדרש משומר שכר סטנדרט גבוה של התנהגות. שאלה זו אינה פשוטה כלל ועיקר, אך כפי שיובהר, לאור מסקנתי, אין צורך להידרש לסוגייה מעניינת זו.

4. המפתח להכרעה בערעור, בהיבט המשפטי מצוי בס' 4 לחוק השומרים. שני הצדדים אוחזים בו כדי לתמוך בעמדתם. המערער מחפש מקלט בד' אמות הסעיף ואילו לטענת המשיבים ס' זה אינו מקנה למערער פטור בענייננו על נסיבותיו. כדברי ב"כ המשיבים בדיון שהתנהל בפנינו:ו "הוא (המערער) התרשל שעלה עם הטרקטור עם מנוע פועל... הוא נהג והוא אחראי. הוא בעל הרכב ומי אני ומה מעמדי לעומת מעמדו". ככל שהפכתי לא מצאתי פסיקה של בית משפט העליון העוסקת בנושא שבפנינו.

ס' 4 לחוק קובע כי:נ " שומר אינו אחראי לאבדן הנכס או לנזקו שנגרמו עקב שימוש רגיל בנכס לפי תנאי השמירה או עקב בלאי טבעי או מום שהיה בו בתחילת השמירה, אולם אין בהוראה זו כדי להפחית מאחריותו בשל רשלנות".

הסעיף כולל שלושה חריגים הפוטרים מאחריות:ב א) עקב שימוש רגיל לפי תנאיי השמירה. ב) עקב בלאי טבעי. ג) מום שהיה בו בתחילת השמירה. סייפת ס' 4 מוסיפה סייג על סייג - אין בחריגים להפחית מאחריות השומר בשל רשלנות.

בענייננו לא נטען כי החריג של בלאי טבעי חל. נטען ע"י המערער לקיומו של מום שהיה בו בתחילת השמירה. כפי שצוין בימ"ש קמא דחה טענתו של המערער לפיה התלקחות הטרקטור נבעה בשל גורם יחיד, הוא כשל מכני חשמלי, אלא נקבע כממצא עובדתי שהתנעת הטרקטור היא שגרמה להתלקחות.

המחלוקת בין הצדדים הנה תחולתו של החריג הראשון - עקב שימוש רגיל בנכס לפי תנאיי השמירה. גישת בימ"ש קמא, כפי שעולה מפסק דינו, כי בכל מקרה המערער התרשל ולכן רובצת לפתחו אחריות.

על מנת להכריע בערעור זה יש להגדיר את המונח "שימוש רגיל בנכס לפי תנאיי השמירה" ואת הקשר בינו ובין סייפת ס' 4 שמציינת שאין בסייגים המנויים ברישא בכדי להפחית מאחריותו בשל רשלנות.

ודוק. לא כתוב בחוק "עקב שימוש רגיל בנכס" בלבד, אלא השימוש הרגיל כפוף לתנאיי השמירה. השימוש הרגיל בנכס מושפע מתנאיי השמירה המיוחדים של המקרה המסוים. מקובלת עליי עמדת המלומדת רנר:ו "את הביטוי "שימוש רגיל לפי תנאיי השמירה" ראוי לקרוא כמקשה אחת. תנאיי השמירה הם המכתיבים מהו שימוש רגיל ומה השימוש שאינו רגיל בנכס" (ש. רנר, חוק השומרים, עמ' 206).

בענייננו, לבקשת המשיבים תנאיי השמירה כללו הסעת הטרקטור בהיותו מותנע. מכאן, אם התנעת הטרקטור גרמה לנזק, הרי זאת עקב שימוש רגיל לפי תנאיי השמירה.

5. ניתן לתקוף חשיבה זו בשתי דרכים. האחת, תנאיי שמירה אלה הנם תנאים בעייתיים. יש בהם, ליצור סיכון, וכנראה להוות עבירה לפי החוק. האחרת, המצטלבת עם קודמתה, לפיה ניתן לטעון לקיומה של רשלנות מצד המערער. הרי רמת השמירה המצופה משומר שכר הנה שמירה מעולה. לגישת המזמינים, הם בעלי הנכס, המערער נכשל בתפקידו. כדברי ב"כ המשיבים, היה על המערער לומר:נ "אני לא מוכן לעבור עבירה".

התשובה לכך היא שיש לבחון את סוגיות האחריות והרשלנות על פי הקשרן. משמע שלא רק שיש לבחון מקרה מקרה על פי נסיבותיו יש לבדוק תוצאות אפשריות בתוך המקרה ממספר נקודות מבט משפטיות.

6. אדגים את האמור, תוך התייחסות למקרה שלפנינו.

על פני הדברים, לו היה ניזוק צד ג' כתוצאה מהנזק שנגרם לטרקטור, רשאי היה לתבוע את המערער. הגנת האחרון בפני תביעה שכזו, לפיה פעל בהתאם לתנאיי השמירה שקבעו המשיבים, לא היתה מסיייעת בידו וככל הנראה תביעתו של צד ג' כלפי המערער היתה מתקבלת.

באופן דומה, לו היה מוגש כתב אישום נגד המערער בגין נהיגה בחוסר זהירות או על בסיס תקנה תעבורתית ההולמת את המקרה, גם אז לא היה יכול להנות מטענת ההגנה האמורה. להשלמת התמונה אעיר כי ייתכן מאוד שהמדינה בהליך הפלילי וצד ג' בהליך האזרחי יוכלו לתבוע לא רק את המערער אלא אף את המשיבים.

ואולם, עניינים אלו אינם עומדים ביסוד הליך דנן. עסקינן בתביעה אזרחית שהוגשה ע"י המשיבים נגד המערער. האינסטלציה המשפטית הנה בדיני השומרים מכוח ההפניה שבחוק חוזה הקבלנות. יש לבדוק את המקרה בהקשר משפטי זה. בסיס הקשר בין השומר לבין בעל הנכס הנו הסכם השמירה לפי תנאיו. משנקבע כי חוזה הקבלנות מטיל אחריות של שומר שכר על הקבלן, נקבע סטנדרט גבוה. אולם, כאמור, זאת בכפוף לתנאיי השמירה, עליהם מסכימים הצדדים.

בענייננו, המשיבים ביקשו כי הטרקטור יובל בעודו מותנע. במצב זה, לא נראה כי המשיבים יכולים לחזור בתביעה אל המערער בגין קיום תנאי אותו ביקשו. נכון הוא שלכאורה, מחוץ למערכת היחסים שבין המערער למשיבים, ניתן לבוא בטענה כלפי המערער משום שהסכים לתנאי, אולם באותה מידה ניתן לבוא בטענה כלפי המשיבים אשר הם שהתנו את התנאי. לכן אינם יכולים להורות באצבע מאשימה כלפי המערער.

באשר לסייפת סעיף 4, לפיה אין בחריגים שנקבעו בכדי להפחית מאחריותו של השומר בשל רשלנותו, אבהיר כי בכל הקשור ליחסים בין הצדדים יש לבחון את הרשלנות במסגרת תנאיי השמירה. לשון אחרת, אל לשומר להיות רשלן במילוי התנאיים שהוכתבו לשמירה, אך אין להופכו לרשלן כלפי המזמין בשל קיום תנאי מתנאיי השמירה.

אין בהובלת הטרקטור בעודו מותנע משום רשלנות כלפי המזמין על פי חוזה הקבלנות, זאת לנוכח תנאיי השמירה המוסכמים. אמנם ניתן היה להצביע על רשלנות מצד קבלן בנסיבות דומות למקרה דנן, דוגמת מצבים בהם היה הקבלן נוסע במהירות מופרזת, לא שם לב לתנאיי הדרך או הניח את הטרקטור בצורה לא בטוחה. אם כתוצאה מאלו היה נגרם נזק לטרקטור לא היה הקבלן רשאי להנות מהסייג של תנאיי השמירה בדבר תנאי הובלת הטרקטור בעודו מותנע. המשיבים בדוגמא הנ"ל היו רשאים לטעון, כי אמנם הסכימו להתנעת הטרקטור אלא שהיה על המערער למלא תנאי זה בזהירות. בתיק זה המשיבים אינם מעלים טענה מעין זו כנגד המערער ועל כן רשאי המערער להנות מהסייג שבס' 4.

7. יהא זה מעניין לבחון הסוגיות הנדונות בראי המשפט העברי. כידוע, ניתן להצדיק בחינה זו לאור חשיבותו של המשפט המשווה בשיטתנו, ולאור מעמדו המיוחד של המשפט העברי, לפני ואחרי חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו בהגדירו את מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית (סעיף המטרה 1א לחוק). בנושאנו קיים נימוק נוסף. כפי שנקבע ע"י בית המשפט העליון בעניין אלי נ' ששון (ע"א 341/80 - חוסיין אסעד עלי נ' רחמים ששון ו-2 אח' . פ"ד לו(3), 281 ,עמ' 289-290):ב "סיווג השומרים שבחוק נעשה לפי הסיווג שבמשפט העברי; כמפורש בדברי ההסבר להצעת חוק שמירת נכסים, תשכ"ו-1965, שהפכה לחוק השומרים...כיוון שהמשפט העברי היה לנגד עיניהם של מנסחי החוק, נוכל איפוא להיעזר בו לצורך הבנת מושגים (אם כי לא בכל הוראותיו הלך החוק לפי דיני המשפט העברי)".

א) צוין לעיל סעיף 1 לחוק חוזה הקבלנות, לפיו:ו "חוזה קבלנות הוא חוזה לעשיית מלאכה ולמתן שירות בשכר, כשהקבלן אינו עובדו של המזמין". סעיף 6 (ב) (1) לחוק מסווג את אחריות הקבלן כשל שומר שכר. מעשה המערער נבחנו לאור סטנדרט זה.

גישת המשפט העברי התוותה דרך זו. כדברי התוספתא:נ "המוסר בהמתו לטבח וניבלה, אומן פטור הדיוט חייב, ונושא שכר בין זה ובין זה חייב" (ב"ק י', ט-י). כן נאמר:ב "נתברר איפוא ש"נושא שכר" במקורו הוא שם כללי למחזיק חפצו של חברו לשם מלאכה או שימוש המזכה בשכר" (דוד הנשקה, "ארבע שומרים הם?", שנתון המשפט העברי, כרך טז-יז, עמ' 190).

המעניין הוא שהרמב"ם מסווג את השומר בשכר תחת השם "נושא שכר", כפי שנאמר:ו "ואלו הן הארבעה שומרין:נ שומר חנם, והשואל, ונושא שכר, והשוכר" (היד החזקה, משפטים, הלכות שכירות, פרק א, סעיף א). כן המשנה מלמדת כי:ב "כל האמנין שומרי שכר הן" (בבא מציעא, פרק ו, משנה ו), ולענייננו, "שליח המקבל שכר עבור הולכת חפץ דינו כש"ש (שומר שכר) על החפץ" (פתחי חושן, הלכות פקדון ושאלה, פרק א, סעיף ד).

ב) משנקבע סיווג לשומר בשכר יש לשאול מהו היקף אחריותו. הרב יחיאל אפשטיין, שנפטר ברוסיה בתחילת המאה העשרים, מציג את עמדת ההלכה, אשר עצבה את הסטנדרט שבמשפט הישראלי:ו "דהשומר שכר צריך לשמור שמירה מעולה כדרך ששמר יעקוב אבינו את צאן לבן ..." (ערוך השולחן, חושן משפט, סימן שג, פרק ו). המקור לכך בבראשית, פרק לא, פסוק מ, בשיחת הפרידה בין לבן ויעקוב:נ "הייתי ביום אכלתי חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני".

ג) ומה הדין אם השומר ובעל הנכס מגיעים להסדר בדבר תנאיי השמירה, כפי שארע בענייננו? הרמב"ם קובע:ב "וכן מתנה בעל הפקדון על שומר חנם על נושא שכר ושוכר להיות חייבין בכל כשואל שכל תנאי בממון ... קיים" (הלכות שכירות, פרק ב', סעיף ט'). ראוי לציון, כי אפילו שהתורה קבעה רמות אחריות שונות לשומרים, דוגמת שומר שכר, יכולים הצדדים להתנות על כך. הרמ"א מאמץ להלכה את דברי המרדכי:ו "כל השומרים מתנים בין להקל ובין להחמיר בלא קניין אלא בדברים בעלמא" (דרכי משה על ארבעה טורים, טור חושן משפט, פרק רצא, הערה י, וכן פירוש המרדכי על פרק השואל בבא מציעא, הערה שעט).

ד) הרציונל לאמור מועצם ביתר שאת כאשר עוסקים אנו בשומר בשכר. כדברי הרב נחמן מברסלב: " כי השומר שכר אינו עושה חסד חינם עם הבעל הבית וגם הבעל הבית אינו עושה עמו חסד חינם רק שמירתו היא בדין ומשפט ששומר לו החפץ בשביל השכר" (ליקוטי הלכות שולחן ערוך, חושן משפט, חלק חמישה עשר, הלכה ד, סימן ה).

ביסוד היחסים שבין השומר ובעל הנכס ניצב החוזה שנכרת בין השניים. הוא המגדיר את מהות הקשר שביניהם. כאשר מדובר בשומר בשכר מודגשת ההדדיות שבינו ובין בעל הנכס.

הנה כי כן, נראה כי המשפט העברי אף הוא תומך במסקנה אליה הגעתי על בסיס המשפט הישראלי. זאת בארבעה נושאים: א) קבלן בתמורה דינו כ"נושא שכר" - דהיינו שומר שכר. ב) סטנדרט השמירה הנדרש משומר שכר הנו שמירה מעולה. ג)בנסיבות העניין, תנאיי השמירה קיימים המה ומעצבים את תוכנה. ד) היחסים בין שומר שכר ובין בעל הנכס אינם של "חסד" אלא של "דין". עולם הדין שנוצר הנו תולדה של ההסכם שנכרת בין הצדדים.

8. סוף דבר, הייתי מציע לחברי הנכבדים לקבל את הערעור, לבטל את פסק דינו של בית משפט קמא ולהורות על דחיית התובענה.

כן הייתי מציע לחייב את המשיבים לשלם למערער סך של 15,000 ₪ מהיום בגין הוצאות שני ההליכים.
_



נ. הנדל- שופט

כב' ס. הנשיא י. פלפל:
אני מסכים.
___
י. פלפל - ס. נשיא
אב"ד

כב' ס. הנשיא י. טימור:
אני מסכים.
____
י. טימור - ס. נשיא

לכן הוחלט כאמור בפסק דינו של כב' השופט הנדל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אחריות מפעיל חוף

  2. אחריות ביחד ולחוד

  3. אחריות על התחשמלות

  4. אחריות לתאונת שרשרת

  5. אחריות משרד הרישוי

  6. אחריות על סולם פגום

  7. אחריות הנוסעים ברכב

  8. אחריות מדריך טיולים לתאונות

  9. ערעור בשאלת האחריות

  10. אחריות משלח בינלאומי

  11. אחריות בעל רכב לתאונה

  12. אחריות מכון בדיקת רכב

  13. התיישנות ביטוח אחריות

  14. אחריות מפעיל בריכה לנזק

  15. אחריות נמל אשדוד לנזקים

  16. אחריות מוסך לנזקים לרכב

  17. אחריות חברת שילוח מטענים

  18. אחריות מע''צ לתאונת דרכים

  19. אחריות מוסך לגניבת מכונית

  20. אחריות מארגן טיול לתאונה

  21. אחריות על בטיחות בהופעות

  22. אחריות על נזקי גשם בחקלאות

  23. תאונת דרכים אחריות חברת ביטוח לפצות

  24. אחריות על נזקים למטען ימי

  25. אחריות על התחשמלות של עובד

  26. חלוקת אחריות על תאונת עבודה

  27. אחריות שוכר עסק ללא רישיון

  28. אחריות העירייה לתחזק פסלים

  29. אחריות ההורים לתאונות ילדים

  30. אחריות מדריך רכיבה על סוסים

  31. אחריות חברת הביטוח של המזיק

  32. אחריות על תאונה בשוק העירוני

  33. אחריות לתאונת עבודה עם מכונה

  34. אחריות מחזיק במקרקעין על פשע

  35. אחריות בעל הרכב לעבירות תנועה

  36. הובלת רכב כבד - אחריות לנזקים

  37. אחריות מפקח פרויקט בנייה לנזקים

  38. אחריות העירייה למפגעים בתחומה

  39. אחריות נהג הרכב שנכנסו בו מאחור

  40. אחריות העירייה לפיקוח על מפגעים

  41. אחריות בעל מקרקעין לתאונה בשטחו

  42. אחריות על נזילה בצינורות הבניין

  43. אחריות המשכיר על דליפת מים בצנרת

  44. אחריות סוכנות נסיעות לבעיות בטיול

  45. אחריות המינהל לעיכוב בעבודות פיתוח

  46. אחריות העירייה על כתם שמן על הכביש

  47. קריסת עץ על בית - אחריות חברת החשמל

  48. תביעת פיצויים בגין אחריות על התאבדות

  49. אחריות מוביל אווירי לגניבה של עובד

  50. בעיה במנוע רכב חדש עם אחריות ל-3 שנים

  51. אחריות עירייה ורשויות לתאונות בגנים ציבוריים

  52. אחריות מוגברת על המעביד בתאונת עבודה

  53. אחריות המעסיק על עבירת לכלוך של עובד

  54. אחריות מדריך טיולים של ילדים בבית ספר

  55. אחריות המעסיק למניעת חשיפת עובדים לשמש

  56. ביטוח אחריות נושאי משרה - הוצאות משפטיות

  57. אחריות חברת תעופה - פיצוי על טיול מאורגן

  58. הסכם היסוד הגדיר את תחומי האחריות של הצדדים

  59. אחריות על נזקים לרכב עקב ירידת מחסום בחניון

  60. חלוקת אחריות בין נהגים 60% - 40% תאונת דרכים

  61. האם יש אחריות לרכב נדחף קדימה על ידי רכב מאחור ?

  62. ערעור לעליון על חלוקת אחריות לתאונת עבודה באתר בניה

  63. עדות חמקנית, בלתי כנה תוך ניסיון ל"גמד" אחריות לתאונה

  64. לחברות השכרת רכב אחריות לפיצוי צדדי ג' כתוצאה מתאונות דרכים

  65. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון