קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הכחשת פגיעה בהולך רגל במעבר חציה: החלטתי לזכות את הנאשם הנאשם הואשם בגרימת תאונת דרכים בתאריך 3.02.01 בשעה 23:45 בערך, ברח' בלפור בבת ים. בכתב האישום נטען כי הנאשם שנהג שם במונית לא איפשר להולכת רגל, ילידת 1958, להשלים את חצייתה במעבר חצייה ופגע בה. כתוצאה מהתאונה, נחבלה הולכת הרגל. הוראות החיקוק לפיהן הואשם הנאשם הן: אי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חצייה ונהיגה בחוסר זהירות, עבירות על תקנות 67 (א) ו - 21 (ג) לתקנות התעבורה. הנאשם כפר בפגיעה בהולכת הרגל וטען כי הוא עמד והולכת הרגל מעדה ונפלה על מכסה מנוע המונית. שמעתי את עדותה של הולכת הרגל שהעידה כי היא היתה בדרכה לקנות סיגריות וחצתה את הכביש במעבר חצייה ברח' בלפור, סמוך לצומת עם רח' פרלשטיין בבת ים. לפתע מצאה את עצמה על הכביש. בתחילה היא לא הבינה מה קרה, כי היא לא ראתה דבר. אח"כ אמרה כי ראתה מונית משמאלה אבל לא שמה אליה לב. רק לבסוף היא אמרה כי היא קיבלה מכה מהמונית. כתוצאה מהנפילה היא קיבלה מכה ברגל. בחקירה נגדית של הנאשם לא שללה העדה את האפשרות שהיו מים על הכביש ושהיא החליקה. הולכת הרגל אמרה שהיא איננה יודעת אם המונית עמדה או נסעה כשנפלה. הולכת הרגל הוסיפה ואמרה שהיא איננה זוכרת את האירוע כל כך טוב כי הוא ארע כ- 3 שנים, לפני כן. בסופו של דבר אמרה העדה כי יכול להיות שכל טענות הנאשם בפניה נכונות. שוטר (עת/2), שהיה בסמוך למקום התאונה בשל תאונה אחרת שהיתה לפני כן, העיד בבימ"ש, ע"פ דוח פעולה שרשם במקום התאונה (ת/5). העד אמר שהוא איננו זוכר את המקרה, שהיה לפני כ - 3 שנים. בדוח הוא כתב שהוא הבחין במונית מתחילה לנסוע באיטיות, פוגעת באישה, שהלכה על הכביש והאשה נפלה ארצה. הוא היה כ - 40 מטר מהמונית כשראה את האירוע. נהג המונית יצא מייד מהרכב והרים את האישה. האישה טענה שכואבת לה רגל ימין ופונתה לבי"ח ע"י בעלה שהיה סמוך למקום. הנאשם טען בפניו שהולכת הרגל רצה על הכביש ונפלה על רכבו, בניגוד למה שהוא ראה - שהרכב החל בנסיעה ופגע בהולכת הרגל. הנאשם מסר שתי הודעות במשטרה, אחת נכתבה בכתב ידו כ - 4 ימים לאחר התאונה (ת/1), בה כתב שהוא היה בעמידה כי לא יכל לנסוע בשל חסימת הכביש עקב תאונה קשה שהיתה סמוך למקום. הוא נכנס לרכבו והתכונן להתחיל לנסוע. הולכת רגל רצה לכיוון מקום התאונה כדי לראות מה קרה. הכביש היה רטוב והיא החליקה ונפלה לכיוון הרכב שלו ונפגעה ברגלה. הוא יצא מהמונית והרים אותה. בעלה של הולכת הרגל שהיה עם רכבו בקרבת מקום, פינה אותה לבי"ח. כעבור כשנה הוזמן הנאשם ונחקר פעם נוספת. בהודעתו השנייה (ת/2) הוא חזר ואמר שבמקום היתה תאונה קטלנית וכל התנועה נחסמה, לכן הוא נשאר לשבת במונית, כי לא יכל לנסוע. מכבי אש שטף את הכביש. הוא ראה את הולכת הרגל יורדת ממונית כ - 30 מטר ממנו וכעבור מספר רגעים הוא שמע חבטה בצד שמאל של המונית בה ישב. הסתבר שהולכת הרגל רצה כדי לראות את שארע בתאונה ובשל הכביש הרטוב ממים היא החליקה על המונית ונפלה. הוא יצא מהמונית והרים אותה. שוטרים שהיו במקום וטיפלו בתאונה הקטלנית שאלו אותה אם להזמין לה אמבולנס והיא אמרה שאין צורך, שהיא תקרא לבעלה, שהוא נהג מונית גם הוא והוא יסיע אותה. הנאשם הכחיש שהוא נסע ופגע בהולכת הרגל. הנאשם הוסיף כי השוטר היה במרחק של 50, 60 מטר מהמקום שבו הוא עמד. לאחר ששמעתי את העדים, שקלתי דבריהם והתרשמתי מהופעתם בבית משפט, מצאתי כי נותר בליבי ספק אם הנאשם נסע ופגע בהולכת הרגל. מעדותה של הולכת הרגל התרשמתי שהיא כלל אינה יודעת מה גרם לנפילתה, היא רק ידעה שהיא נפלה. הולכת הרגל אמרה בכנות כי היא לא ראתה מה פגע בה וכי היא כלל לא הבחינה במונית בה היה הנאשם. רק בסוף חקירתה הראשית השיבה כי היא נפלה כי קיבלה מכה מהמונית. "פתאום הרגשתי את עצמי על הרצפה לא הבנתי מה קרה לי, לא ראיתי שום דבר" (עמ' 3 לפרוטוקול משורה 2 ). בחקירתה הנגדית, הודתה הולכת הרגל כי ייתכן והחליקה ונפלה ולא היתה משוכנעת בכך שהמונית פגעה בה והפילה אותה. השוטר (עת/2) לא זכר את האירוע אשר התרחש לפני כ - 3 שנים, וכל שהעיד הוא ע"פ דוח פעולה שכתב בזמנו. אמנם בדוח הוא כתב שהוא הבחין במונית נוסעת ופוגעת בהולכת רגל ואולם ספק אם יכול היה לראות זאת מהמרחק בו היה בזמן שטיפל בתאונה האחרת. הנאשם הכחיש מכל וכל את הפגיעה בהולכת הרגל והיה איתן בגרסתו שהולכת הרגל נפלה בזמן שהמונית היתה בעמידה. הוא טען זאת מיד בפני השוטר במקום התאונה, אח"כ בשתי הודעותיו במשטרה ובעדותו בבימ"ש. לאור כל האמור לעיל, מצאתי כי לא הוכחו בפני עובדות כתב האישום מעל לכל ספק סביר, לכן זיכיתי את הנאשם מהעבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום. דריסהמשפט תעבורהתאונת דרכיםהולך רגל