קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הכנסות מדמי שכירות - השלמת הכנסה - ביטוח לאומי: בהחלטה מחודש ינואר 2009 הודיע פקיד תביעות למר X (להלן: "התובע") על שלילת זכאותו לגמלת השלמת הבטחת הכנסה מחודש ספטמבר 2006 ועד לחודש ינואר 2010 מהנימוק כי לתובע הכנסות מדמי שכירות, שיש בן כדי לשלול את זכאותו לגמלה כאמור. בעקבות ההחלטה הוגשה התביעה לפסק דין זה. 3. עד שנדרש לטענות הצדדים נקדים ונביא את העובדות הבאות שהן ברקע לתביעה והן כדלקמן: א. החל מינואר 2002 משלם הנתבע לתובע גמלת זקנה וגמלת השלמת הבטחת הכנסה. ב. בהחלטה מחודש ינואר 2009 הודיע פקיד התביעות לנתבע כי אין הוא זכאי לגמלת השלמת הכנסה לתקופה שמיום 1/9/06 בשל העובדה כי לבת זוגתו אלעוברה מליחה הכנסות משכר דירה בסכום בסך של 1,000 ₪ לחודש, מהשכרת חדר לאחד בשם מוחמד אבו רזאק. 4. בתמצית טוען התובע, כי הטענה לפיה היו לבת זוגתו הגב' אלעוברה מליחה הכנסות משכר דירה, היא טענה משוללת בסיס. ולפיכך; החלטת פקיד התביעות מינואר 2009, לפיה אין הוא זכאי לגמלת הבטחת הכנסה, בטעות יסודה. 5. לטענת הנתבע, אין מקום להתערב בהחלטת פקיד התביעות נשוא התביעה, ולעניין זה מפנה הנתבע להסכמי שכירות שהציג השוכר מר מחמד אבו רזאק ולעדות השוכר תומכים בעמדת פקיד התביעות. 6. נקדים ונציין כי מקובלת עלינו עמדת התובע האומרת כי אין לקבל את עדותו של מר אבו רזאק, לפיה השכירה הגב' אלעוברה מליחה חדר לעד; מהנימוקים הבאים: א. ההיכרות בין הגב' אלעוברה מליחה לעד מר אבו רזאק, נוצרה בעקבות הוצאת ילדיו של העד מרשותו והעברתם לטיפול רשויות הרווחה ברהט. במסגרת זו הועברו ילדי העד לידי התובעת לכל המאוחר בשנת 2006. (ראה: עדותו של מר אבו רזאק עמ' 7 לפרוטוקול מיום 25/11/10 שורות 1-3). ב. על רקע זה, ובשעה שמדובר בחברה מסורתית בהעדר קשר משפחתי קרוב בין העד לתובע, ואו לבת הזוג אלעוברה מליחה - גרסתו של מר אבו רזאק לפיה התגורר בביתה של בת הזוג של התובע איננה סבירה. ג. בעדותה סיפרה הגב' אלעוברה מליחה כי במבנה בו היא מתגוררת, לא ניתן לשכן דייר נוסף. בהקשר זה נשאלה הגב' אלעוברה מליחה בעדותה והשיבה : "ש: אבו רזאק היה פה והוא אמר שהוא גר אצלך מ- 06/09 ועד 1/10 ? ת. יש לי שלוש קומות , קומה אחת זה מרתף. במרתף גר הבן. בקומת הכניסה אני ובקומה למעלה הבן שלי ושני הילדים נשואים. ש. הוא אמר שהוא משכיר חדר אחד. ת. תבואו ותראו אם יש מקום, במרתף יש רק חדר אחד שגר הילד שלי" (עמ' 15 לפרוטוקול מיום 18/1/11 שורות 21-25). ד. תמונה דומה עולה מתשובות שמסר התובע עצמו (ראה עדות התובע עמ' 14 לפרוטוקול מיום ה - 18/1/11 שורות 20-24). ה. יוצא מכאן, כי הטענה לפיה מר אבו רזאק שכר חדר במבנה בו מתגוררת הגב' אלעוברה מליחה, איננה מתיישבת עם המציאות במקום המגורים. ו. בתמיכה לעדותו הציג מר אבו רזאק חוזי שכירות המתייחסים לשנים 2006, 2007 ו- 2008. חוזי השכירות שהציג העד אינם עקביים בפרטים המופעים בהם ומבלי שיש לדבר הסבר סביר. כך לדוגמא חוזה השכירות משנת 2006 מתייחס לדירת מגורים בשכונה 24 ברהט מספר 99 בעוד שהחוזה המתייחס לשנת 2008 מתייחס לנכס שנמצא בשכונה 17 ברהט. חוזי השכירות אינם מתייחסים לעובדה כי המדובר בשכירות של חדר בדירה. מעדותו של מר אבו רזאק עולה, כי החוזים נחתמו ע"י התובעת לגרסתו שלא בנוכחותו (ראה: עמ' 10 לפרוטוקול מיום 25/11/10 שם מאשר העד כי החוזה היחיד שנחתם בפניו הוא החוזה לשנת 2006, שורות 22-25 ובהמשך בעמ' 11 מספר העד כי החוזה לשנת 2006 הוצג לתובעת והוחזר חתום לאחר כשעתיים שורות 11-12 עמ' 11 לפרוטוקול מיום 25/11/10). לכל זאת יש להוסיף, כי התובעת איננה דוברת, כותבת וקוראת עברית. לפיכך, אין לראות בהחתמתה כביכול על מסמכים אשר אין היא מודעת לתוכנם, כמשקפים את הסכמתה לאמור באותם מסמכים. ז. למעט עדותו של מר אבו רזאק הנתמכת באותם חוזי שכירות אליהם התייחסנו לעיל - אין בפנינו עדות חיצונית היכולה לאשר את הגירסה לפיה מר אבו רזאק התגורר בדירת התובעת . כך למשל אין בפנינו אסמכתאות לתשלום דמי שכירות, או עדויות של אחרים המעידים כי מר אבו רזאק התגורר בביתה של הגב' אלעוברה מליחה. 7. משאין בידנו לקבל את עדותו של מר אבו רזאק, ולפיה שכר חדר בביתה של הגב' אלעוברה מליחה תמורת דמי שכירות בסך של 1,000 ₪ לחודש, אין לכלול בעת קביעת זכאותו של התובע לקצבת זקנה והשלמת הבטחת הכנסה, תשלום דמי שכירות בסך של1,000 ש"ח כפי שנעשה בהחלטת פקיד התביעות בחודש פברואר 2009. 8. לאור האמור לעיל, התביעה מתקבלת בהתאם על פקיד התביעות לקבוע את זכאותו של התובע לקצבת זקנה והשלמת הבטחת הכנסה לתקופה שמספטמבר 2006, מבלי להביא בחשבון דמי שכירות בסך של 1,000 ₪ אשר שולמו כביכול לבת זוגתו של התובע הגב' אלעוברה מליחה. 9. משהתקבלה התביעה - ישלם הנתבע לתובע הוצאות בסך של 2,000 ₪. 10. הערעור על פסק הדין הוא בזכות, ערעור יש להגיש לבית הדין הארצי לעבודה, בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין למבקש. הבטחת הכנסהשכירותדמי שכירות