סעיף 79 לחוק בתי המשפט, אשר הוחל על בית הדין לעבודה מכח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט- 1969 (להלן- חוק בית הדין לעבודה), קובע: "(א) מצא בית משפט שאין הוא יכול לדון בענין שלפניו מחמת שאינו בסמכותו המקומית או הענינית, והוא בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר, רשאי הוא להעבירו לבית המשפט או לבית הדין האחר, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה, ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם. (ב) בית המשפט או בית הדין שאליו הועבר עניין כאמור, לא יעבירנו עוד". על פי סעיף זה בית הדין, שאליו הועבר העניין (להלן- בית הדין הנעבר) עקב חוסר סמכותו של בית הדין אליו הוגשה התובענה (להלן- בית הדין המעביר) אינו רשאי להעבירנו פעם נוספת לבית דין אחר. תחנה זו היא התחנה הסופית במירוץ הסמכויות. מאידך ברור בעליל, שניתן לבטל החלטה, שהעבירה שלא כדין את הדיון לבית דין אחר. במקרה כזה בית הדין הנעבר אינו מעביר חזרה את העניין לבית הדין המעביר, אלא החלטת ההעברה מתבטלת, והפועל היוצא מביטול זה הוא שהעניין נשאר בבית הדין המעביר. דיוןסמכות מקומיתהעברת דיוןבית הדין לעבודה