קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא העונש על סחיטה באיומים: השופטת ע' ארבל: ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים בת"פ 248-08 (כב' השופטת נ' בן אור) מיום 19.9.11. 1. המערער הודה במסגרת הסדר טיעון בעבירה של סחיטה באיומים. על פי עובדות כתב האישום המתוקן בו הודה המערער במסגרת הסדר טיעון, ביום 5.5.2007 נעלם ילד כבן חמש מביתו בכפר דורא שברשות הפלסטינית. המשפחה פרסמה פניה באמצעי התקשורת לבקשת עזרה מהציבור למציאת הילד, האב הודיע כי יעניק פרס למי שיש בידו מידע בנוגע למקום הימצאו ואף נתן את מספר הטלפון שלו. המערער, אשר רשום במרשם התושבים במדינת ישראל, לא היה קשור לאירוע היעלמות הילד כלל. הוא שמע את השידור בתקשורת והתקשר לאב ודרש 5,000 ש"ח עבור החזרת הילד, תוך שהסתיר את מספר הטלפון שלו ונקב בשם בדוי. במהלך השיחות הוא סיפר כי הוא ישראלי המתווך בין החוטפים לבין המשפחה. המערער איים כי אם לא ישולם הכסף או אם ייוודע הדבר למשטרה - הילד יישחט. המערער הוסיף ואמר לאב כי הוא הצליח לשכנע את החוטפים לא לדרוש 13,000 ש"ח אלא להסתפק ב-5,000 ש"ח בלבד. האב הסכים לשלם את הסכום האמור. יומיים לאחר מכן תיאמו האב והמערער את העברת הכסף למערער, זאת באמצעות נהג מונית שהמערער היה אמור לשלוח לצומת בית פאג'ר שבגוש עציון. המערער סיכם עם נהג מונית כי הוא יאסוף את הכסף עבורו. אולם, כשהגיע הנהג למקום - הוא נעצר על ידי המשטרה הפלסטינית. למחרת, שוב תיאמו המערער והאב את העברת הכסף, הפעם בכניסה לכפר אל חאדר. המערער פנה לארבע נהגי מוניות בלתי מעורבים לשם העברת הכסף - זאת מבלי לשתפם בתכניתו הפלילית. לבסוף הוא סיכם עם נהג מונית אחר כי הוא יאסוף עבורו את הכסף, וכך אכן היה. 3. ביום 19.9.11 גזר בית המשפט המחוזי את דינו של המערער ל-12 חודשי מאסר בפועל ושישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים שלא יעבור עבירה שהיא פשע ואשר יש בה יסוד של איום או אלימות ממש. בגזר דינו זקף בית המשפט המחוזי לחובת המערער את העובדה כי מדובר בעבירה מכוערת אשר בוצעה במשך מספר ימים ותוך ניצול מצוקה קשה אליה נקלעה משפחתו של ילד רך בשנים אשר נחטף ומקום הימצאו לא נודע. צוין כי אין מדובר במעידה של רגע אלא "בתכנון מתמשך והולך שיש בו הן מימד של איום והן מימד של אכזריות המתבטא בניצול מצוקת החלש". כמו כן, קבע בית המשפט כי המניע הכלכלי של המעשה, דהיינו הצורך שהתעורר אצל המערער לגייס כסף בשל קשיים שונים שהציבה עבורו משפחתו על רקע נישואיו ללא הסכמתם, אינו יכול לשמש נסיבה מקלה. בנוסף, התנהגות המערער מעת שהועמד לדין, חוסר התייצבותו להליכים עד למעצרו ודיונים שנדחו לבקשת המערער - נזקפו אף הם לחובתו. 4. בדיון שהתקיים בפנינו מנה בא-כוח המערער מספר טעמים להקלה בעונשו וביקש כי יוטלו עליו עבודות שירות בלבד. ראשית, טען הסנגור כי עונש המאסר שהושת עליו חמור יתר על המידה. הסנגור ציין כי מצבו הכלכלי של המערער קשה וכי מאסרו יקשה על משפחתו ועל אפשרות שיקומו. כמו כן הוא טען כי המערער הגיע לסולחה עם אב הילד ואף שילם לו 7,000 דינר. בנוסף, לטענתו, פרק הזמן הארוך שחלף מעת ביצוע העבירה לא קיבל משקל מספיק בקביעת גזר הדין. כמו כן, עברו הפלילי הקל, הנסיבות שהשתנו בחלוף הזמן, ומצבו הרפואי של המערער צריכים, לדידו, להביא להקלה בעונש. לבסוף, הסתמך הסנגור על תסקירי שירות המבחן כטעם להקלה בעונש. 6. מנגד, באת כוח המשיבה סברה כי דין הערעור להידחות. לטענתה, התקופה הממושכת שחלפה מזמן ביצוע העבירה נגרמה בשל התנהגות המערער מאת העמדתו לדין כאשר מיאן להתייצב לדיונים רבים וביקש דחיות חוזרות ונשנות. לדידה, המערער אחראי באופן מלא לסחבת בניהול ההליכים מולו ויש לזקוף את משך הזמן שחלף לחובתו. כמו כן מציינת המשיבה כי המניע למעשה היה כלכלי טהור. דיון 7. דין הערעור להידחות. כידוע, אין ערכאת הערעור מתערבת בחומרת העונש שקבעה הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים בלבד (ע''פ 9097/05 מדינת ישראל נ' ורשילובסקי ( 3.7.06); ע''פ 1242/97 גרינברג נ' מדינת ישראל ( 3.2.98); ע''פ 9437/08 אלגריסי נ' מדינת ישראל ( 12.5.09)). המקרה שבפנינו אינו נמנה על אותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבותנו. בית המשפט המחוזי שקל את מכלול השיקולים הצריכים לעניין. מחד גיסא, שקל בית המשפט שיקולים לחומרה ובהם נסיבות ביצוע העבירות, ביניהן האופי המתמשך של העבירה על פני מספר ימים תוך עירוב מספר גורמים תמימים, ומידת האכזריות המתבטאת בניצול המכוער של אב החרד לגורל בנו. כמו כן קבע בית המשפט כי התנהלות הנאשם מעת שהועמד לדין מעידה על כך שחומרת התנהגותו לא הפונמה על ידו כראוי. מאידך גיסא, נתן בית המשפט קמא משקל למכלול הנסיבות אותן יש לזקוף לזכות המערער - הודאתו ועברו הפלילי הקל יחסית. כמו כן התחשב בית המשפט במצבה הכלכלי של משפחת המערער בכך שלא הטיל עליו קנס או פיצוי למתלונן. 8. עיון בגזר הדין מעלה כי בנסיבות המקרה אין יסוד לטענת המערער שהעונש שהושת עליו חמור יתר על המידה. בתי המשפט מייחסים חומרה רבה להרשעה בעבירה של סחיטה באיומים ומטילים במקרים רבים עונשי מאסר, אף במקרים בהם ישנן נסיבות מקלות, כגון מורשעים חולים ובעלי משפחות (ראו ע"פ 7659/02 נפתלייב נ' מדינת ישראל, ( 1.4.03); ע"פ 1924/05 אלגילאווי נ' מדינת ישראל, ( 20.12.05); ע"פ 584/06 רחמילוב נ' מדינת ישראל, ( 8.3.07)). לעניין זה יפים דברי השופט רובינשטיין בע"פ 1725/07 מדינת ישראל נ' פלוני ( 14.5.07): "לדידנו מחייבת עבירה זו מאסר מאחורי סורג ובריח; וכמובן - תוך התחשבות בנסיבות האינדיבידואליות, שאין בלעדיהן כענישה - גם מאסר שאינו קצר, במקרים המתאימים. כוונת המחוקק תתגשם על-ידי כך ... . קולו של פסק דין זה צריך שייצא במובן העקרוני והערכי, כי עבירה זו ראויה לענישה בקו מחמיר, גם אם ראשית ענישתה מצער יחסית; ואל יתפלאו סוחטים ומסייעיהם אם בעתיד יוטלו במקרים מתאימים גם שנות מאסר רבות יותר במידה משמעותית." 9. אין זה מיותר לחזור ולהדגיש את חומרת המעשה מושא ערעור זה מעבר לחומרה הטבועה מעצם ביצוע העבירה של סחיטה באיומים. המערער ניצל באופן מעורר שאט-נפש חולשת אב המצוי במצוקה שקשה לתאר גדולה הימנה, בשם בצע הכסף בלבד. הוא התקשר עם האב מספר פעמים ולא בחל בשום אמצעי במסגרת מאמציו לסחוט את הכסף. המערער הגדיל לעשות ודיווח לאב על שיחות שכלל לא התקיימו עם החוטפים שכללו איום מפורש "לשחוט את הילד", ואשר הוסיפו לחרדת האב. אף לאחר שהמשטרה הפלסטינית עצרה את נהג המונית הראשונה בצומת פאג'ר, הנאשם לא אמר נואש והתמיד במאמציו להשלים את המזימה עד לסיומה. בנוסף, פנה המערער למספר נהגי מוניות תמימים, שלא בידיעתם או בטובתם, וניסה לסבכם במזימתו מבלי לגלות להם במה הם מעורבים. אם כן, ניכר כי מעשה הסחיטה נעשה באופן מחושב, אכזרי ומחוכם, וכלל תכנית פעולה בעלת מספר שלבים בעלת תכלית ברורה. הנסיבות החמורות של המקרה, כפי שתוארו, מצדיקות ליתן משקל מוגבל לנסיבותיו האישיות של המערער.  המסקנה העולה מן האמור הינה כי בית המשפט המחוזי ערך איזון כנדרש בין השיקולים השונים, כך שלא מצאנו עילה להתערב בעונש שהושת, המאזן נכונה בין האינטרס הציבורי של גמול והרתעה לבין השיקולים האינדיבידואלים של המערער. המערער יתייצב לריצוי עונשו ביום 30.4.12 בשעה 9:00 בתחנת המשטרה שבמגרש הרוסים בירושלים. הערעור, אפוא, נדחה. משפט פליליאיומיםסחיטהסחיטה באיומים