קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפרת חוזה מכר: א. מהות הבקשה   זו בקשה כי בית המשפט יצהיר כי חוזה המכר שנערך ביום 16/9/97 הנו בטל.     ב. עובדות רלבנטיות   המבקשים הנם בעלי הזכויות של המגרש והבית הבנוי על המקרקעין המצויים בטייבה והידועים כחלקה 2/23 בגוש 7852, בשטח כולל של כ - 500 מ"ר.   ביום 16/9/97 חתמו המבקשים והמשיב על הסכם, בו ירכוש המשיב את זכויותיהם של המבקשים במקרקעין הנ"ל תמורת הסך הכולל של $ 120,000 (ארה"ב), בשקלים חדשים, בהתאם לתשלומים ומועדים שנקבעו עפ"י סעיף 6 (ב) רבתי להסכם. (נספח א' לבקשה)   עפ"י ההסכם התמורה הייתה אמורה להשתלם במועדים הבאים:   סכום של - 80,000 ₪ במעמד חתימת ההסכם. סכום של - 70,000 ₪ בתוך 15 יום מיום חתימת ההסכם. סכום של - 50,000 ₪ בתוך חודש מיום חתימת ההסכם. סכום של - 70,000 ₪ אשר יעוכבו לשם הבטחת הסרת המשכנתא. סכום של - 150,000 ₪ תוך 4 חודשים מיום חתימת ההסכם.   לעניין תשלום יתרת התמורה בסך של - 150,000 ₪, הוסכם בין המשיב למבקשים בסעיף 7 הסכם כי במידה והמשיב יקבל מעיריית טייבה מגרשים כפי שהיא התחייבה כלפיו, הוא ייתן למבקשים מגרש אחד כנגד ובמקום הסך של - 150,000 ₪.   בנוסף, בסעיף 7ה' להסכם, הוסכם בין הצדדים כי במידה והמשיב לא ישלם למבקשים בתוך 4 חודשים את הסך של - 150,000 ₪ , העסקה ביניהם תבוטל והמבקשים יהיו זכאים למכור את הבית למישהו אחר ואחר כך להחזיר למשיב את התמורה שכבר שילם להם.   המשיב שילם את הסכום של 80,000 ₪ במעמד החתימה על ההסכם, ביום 16/9/97.   את התשלום השני, עפ"י ההסכם, בסך של - 70,000 ₪ , לא שילם המשיב במועד. תחילה שילם המשיב סך של 30,000 ₪ - באיחור, ולאחר מכן, נתן למבקשים שני צ'קים עתידיים ע"ס 20,000 ₪ כ"א המהווים השלמה לתשלום של 70,000 ₪ אותם היה על המשיב לשלם עד ליום 1/10/97 כאמור, ובפועל תאריכי פרעונם היה ב - 12/10/97 וב - 14/10/97.   המשיב בקש לחתום על תוספת להסכם אשר מעגנת את האיחורים הנ"ל בתשלומים. המבקשים הסכימו וחתמו על התוספת. (נספח ב' לבקשה)   את התשלום השלישי עפ"י החוזה, בסך של 50,000 ₪ שהיה אמור להיות משולם עד ליום 16/10/97 על פי ההסכם ועד ליום 30/10/97 על פי התוספת להסכם, שילם המשיב בחלקו בלבד, ע"י המחאה דחויה על סך 15,000 ₪ ליום 28/11/97.   את שני התשלומים הנוספים בהתאם להסכם, בסך כולל של 220,000 ₪ , לא שילם המשיב למבקשים עד היום וכן לא העביר להם את המגרש המפורט בסעיף 7 להסכם.   על כך מוגשת הבקשה שלפני.     ג. הפלוגתאות בין הצדדים   מכתבי הטענות עולה הפלוגתא הבאה:   -          האם הופר ההסכם?     ד. האם הופר ההסכם?     המבקשים טוענים כי מטרת העתירה היא שבית המשפט יתן גושפנקא לאקט הביטול שנעשה ע"י המבקשים עצמם ושמהווה תרופה "עצמית" עפ"י החוק.   לטענת המבקשים, המשיב הפר הפרה יסודית את הסכם הרכישה כאשר פרט לתשלום הראשון בסך של 80,000 ₪ ששולם במועדו, כל יתר התשלומים לא בוצעו במועדם, וחלקם לא שולם כלל.   לעניין טענות המשיב כי היה ברור שעליו לקחת משכנתא לצורך רכישת הדירה, טוענים המבקשים כי אין לכך זכר בחוזה וכן המשיב לא טרח להביא תצהירו/או עד כלשהו שיתמוך בטענותיו. כן הם גורסים כי אילו רצה המשיב, יכול היה הוא להגיע להסדר עם הבנק שהכסף ישולם ישירות לבנק של המבקש, וכך הבעיה תפתר.   בנוסף, טוענים המבקשים כי גרסתו של המשיב אינה אמינה וחסרת בסיס עובדתי ומשפטי. כך גם לעניין טענתו כי נאמר לו שהחוזה אינו מחייב והוא לא ידע בעצם על מה הוא חותם.   לעניין הפרת ההסכם, טוענים המבקשים כי המשיב עצמו העיד כי לא שלם את כל התשלומים:   " ש. מה היה הסכום השני ומתי היית צריך לשלם אותו? ת. לגבי התשלום השני סיכמנו מחודש לשלושה חודשים. הלכנו לעו"ד שיכתוב לנו את החוזה. הוא אמר שהוא לא יכול שלא לציין תאריכים בהסכם, אבל אמר שאני לא מתחייב לתאריך מדויק. עוה"ד אמר לי שמה שכתוב בחוזה לא יחייב אותי, אלא מה שיחייב זה מה שאני והמבקש סיכמנו בעל פה. עוה"ד שטפל שמו חאג' יחיא. הוא קרוב של המבקש. זו חמולה. ש. אם הכל בעל פה והתאריכים של החוזה לא מחייבים, בשביל מה לעשות את החוזה? ת. אני הלכתי לעו"ד וסיפרתי לו על מה שסיכמנו והוא עשה את החוזה. אני חתמתי על מה שאמרתי לעו"ד, אבל יש דברים בחוזה שאני לא יודע עליהם בכלל. אני הסכמתי עם המבקש שאשלם את התשלום השני מחודשיים עד שלושה, אבל שילמתי לפני. אני לא זוכר כמה זמן לפני שילמתי. אני תאריכים לא זוכר. ש. אתה יכול לומר איך בסופו של דבר שולם התשלום השני בסך 70,000 ₪? ת. שילמתי את התשלום השני בצ'קים. התשלום השלישי היה בסך 50,000 ₪. הוא היה צריך להיות משולם בזמנו ואני לא שילמתי. שילמתי 15,000 ₪ בלבד. סיכמתי עם המשיב שאחרי חתימת ההסכם נגיע לפתרון המשכנתא כדי שאני אוכל לשלם".   ובהמשך:   " ש. מתוך ה - 50,000 ₪ עבור התשלום השלישי שילמת רק 15,000 ₪? ת. כן. ש. אתה זוכר כמה היה התשלום הרביעי? ת. 150,000 ₪. ש. אתה טועה, התשלום הרביעי היה 70,000 ₪, שאותו לא שילמת בכלל, והתשלום החמישי של ה - 4 חודשים היה 150,000 ₪, שגם אותם לא שילמת, זה נכון? ת. לא מגיע לו כל הכסף הזה בגלל שהוא לא סיים את החשמל, הוא לא סיים את התריסים וזה עולה 35,000 ₪. צריך הוריד את זה מהסכום הכולל. קירות היו בבית, טיח היה. היה חסר ריצוף, חשמל, מדרגות אמצעיות פנימיות, אינסטלציה, נקודות חשמל במטבח לא היו. את כל זה סידרתי. ש. כמה עלה לך כל זה? ת. זה עלה לי בסביבות 110,000 ₪ , לגמור את כל העבודות.   לביהמ"ש: אני הגעתי לסכום של 110,000 ₪ על סמך זה ששילמתי לעובדים, לחומרים. הכל רשום לי בניירות. כששילמתי הייתי כותב. אני לא טוען שצריך להוריד מהסכום את כל מה שהשקעתי. הסכום שצריך להוריד זה רק חשמל ותריסים. זה בסביבות ה - 35,000 ₪. אני חושב שבשקלים אני חייב לתובע 200,000 ומשהו אלף ₪." (עמודים 8 - 10 לפרוטוקול)   בנוסף העיד המשיב כי ביקר בבית לפני שקנה אותו וכן כי ידע בדיוק מה מצבו הפיזי כשסוכם על מחיר הרכישה.( עמ' 29 לפרוטוקול ).   המבקשים עוד מוסיפים כי יכול היה המשיב לנקוט בהליך משפטי מאז ביטול החוזה בדצמבר 1998 אך בחר שלא לעשות כן.   גם כעת, טוענים המבקשים לא בטוח שיש למשיב את הכסף הדרוש, היות ולשאלת בית המשפט האם יוכל לתת ערבות בנקאית לתשלום סכום החוב תוך חודש ימים השיב המשיב:   "צריך לבדוק" (עמ' 9 לפרוטוקול)   למשיב יש מספר טענות נגדיות:   -          המבקשים בנו ללא רשיון בשטח נוסף של 80 - 90 מטרים. -          בנוסף, המבקשים לא סיימו את הבנייה - על פי ההסכם. -          ניתן רשיון רק לקומה הראשונה. -          העסקה לא דווחה לשלטונות מס שבח. -          בלא שהוסרה המשכנתא מן הנכס לא ניתן היה לבקש משכנתא חדשה ממנה בקש המשיב לשלם את יתרת המחיר למבקש עבור הדירה.   הפרת ההסכם, לטענת המשיב החלה כבר מן ההתחלה, היות והבניה הייתה מעבר למותר, הרישיון החלקי שנמצא בידי המבקשים לא נמסר לידיו עד היום; המבקשים ידעו שהמשיב זקוק למשכנתא כדי להשלים את מחיר הדירה ובכל זאת לא סילקו את זו שכבר רבצה על הדירה.   בשלב מסויים, משלא הצליח המשיב לגרום למילוי ההסכם, הגיע המשיב להסדר עם המבקשים ולפיו תמכר הדירה והמבקשים יחזירו למשיב את מה ששולם לו וכן את תמורת ההוצאות לסיום הבנייה. מכתב בעניין נשלח למבקשים ביום 26/11/98. המבקשים לא עשו דבר למלא אחר הדרישה במכתב זה.   עד למועד הגשת התביעה, לא היה מצד המבקשים, כל רצון לבטל את ההסכם. ההודעה על ביטול ההסכם נשלחה ע"י המבקשים ביום 15/12/98, מעל שנה מיום חתימת ההסכם.   לטענת המשיב, המבקשים מנסים לאחוז במקל בשני קצותיו: מחד - ביטול ההסכם; מאידך - אם אכן ההסכם בטל יש להפקיד את הכספים ששולמו למבקש והכספים שהוצאו עבור סיום הבניה.   לעניין סעיף 7 להסכם: לא היה מדובר על חובה מצד המשיב להעברת המגרש למבקשים. ההעברה היתה בתנאי שהעיריה תעביר המגרשים למשיב, ואז הוא כחלק מהתמורה יעביר אחד מהם למבקשים. העיריה לא העבירה את המגרשים עד היום.   המסקנה:   לשונו של החוזה ברורה למדי.   לא בכדי נקבעו תאריכים מדויקים למתן כל תשלום ותשלום. ברגע שחתם המשיב על החוזה, קיבל עליו את כל הנאמר בו, לרבות הסכומים של התשלומים ומועד פרעונם.   תשלומים בחוזה מכר הינם מעיקר החוזה, במיוחד כשהחזקה במימכר נמסרה למשיב. המשיב גם לא פעל בדרך כלשהי על מנת להוכיח כי ישלם בעתיד, או לחילופין שהוא עושה ככל יכולתו על מנת לקיים את ההסכם.   בבג"צ 59/80 שירותי תחבורה ציבוריים באר שבע בע"מ ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים ואח', (פ"ד לה (1) 828, 834 ) נקבע:   "משמעותה של החובה לקיים חוזה בתום-לב ובדרך מקובלת היא, כי הצדדים ליחס החוזי חייבים לנהוג זה כלפי זה ביושר, בהגינות ועל-פי המקובל על בעלי חוזה הוגנים. אמת הדבר, אין הצדדים לחוזים מלאכים זה לזה, אך שוב אל להם להיות זאבים זה לזה ("נבל ברשות החוזה" כלשונו של השופט אלון בע"א 148/77, בעמ' 638). על כל הצדדים לחוזה מוטלת החובה לשתף פעולה זה עם זה ולפעול תוך התחשבות באינטרס המשותף להם בחוזה. על בעלי החוזה לפעול להגשמתה של כוונתם המשותפת, תוך נאמנות ומסירות למטרה, שעמדה לנגד עיניהם, ותוך עקביות בהגשמת ציפייתם המשותפת הסבירה..." לא ניתן להסכים עם התנהגות שלפיה יגרום צד לחוזה נזק לצד האחר בשעה שאינו עושה דבר לפתרון המחלוקת הקיימת לשיטתו. התנהגות זו אינה עולה בקנה אחד עם הנורמה של חובת תום הלב בקיום חוזה.   לאור כל האמור לעיל אני קובעת כי המשיב הפר את הסכם המכר, הפרה יסודית.   ביום 15/12/98 הודיעו המבקשים למשיב על ביטול ההסכם (נספח ד' לבקשה). הודעה זו נשלחה למשיב לאחר נסיונות חוזרים ונשנים להסדיר את השלמת הסכם המכר. (נספח ג' לבקשה).   מאחר ומאומה לא קרה,- אני קובעת כי הביטול היה כדין.   סוף דבר   אני מצהירה כי המשיב הפר את הסכם המכר מיום 16/9/97, שהיה בינו ובין המבקשים. ההסכם בין הצדדים בטל ומבוטל מחמת הפרה זו. עם ביטול ההסכם,- ישיב כל צד את שקיבל כתוצאה ממנו. המשיב ישלם למבקשים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ + מע"מ. הסכום ישא ריבית והצמדה כדין.  הפרת חוזהחוזההסכם מכר