הריסת מבנה טרומי על חוף הים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הריסת מבנה טרומי על חוף הים - תביעה נגד עיריית נתניה: 1. בפני תביעה שהוגשה לבית משפט לתביעות קטנות ובה תובע התובע פיצוי בגין נזקים לרכוש, שנגרמו לו על פי טענתו, בעת הריסת מבנה על ידי הנתבעת, ביום 14/8/00, בחוף הרצל בנתניה. 2. פרטי הרכוש נשוא התביעה אוחסנו, על פי הטענה, במבנה מעין טרומי שנבנה בצמוד לצוק הים בחוף הרצל בנתניה (להלן: "המבנה"). מבנה זה שימש את התובע שנים רבות ובו בילה את רוב שעות יומו. המבנה היה חלק מקבוצת מבנים טרומיים וסככות אשר שימשו את מועדון השייט של אגודת הפועל בנתניה, בו פעל התובע כאיש אחזקה. התובע טוען בתביעתו כי המבנה הייה מבנה פרטי, אשר בנה בעצמו. ספק אם כך לאור עמדת הנתבעת, אגודת הפועל והמסמכים שצורפו לכתבי הטענות. אך, לא מצאתי הכרח לפסוק בשאלת הזכויות במבנה, שאין הן רלבנטיות להכרעה בתביעה, באשר אין מחלוקת כי התובע השתמש במבנה גם לצרכיו. 3. ביום 18/6/00 הוציאה הנתבעת צו הריסה לגבי מבני הפועל, וזאת בשל סכנה לחיי אדם עקב גלישת התמוטטות של הצוק. קיימת מחלוקת באם צו ההריסה חל גם על המבנה, אך אין חולק כי התובע צפה כי כך הוא, בהתחשב במפורט להלן. מכל מקום, ביום 10/7/00 נחתם הסכם בין הנתבעת לאגודת הפועל לגבי הקמת מבנים חילופיים, ובעקבותיו, ביום 13.8.00 הרסה הנתבעת את רוב מבני הפועל. ביום ההריסה התבצר התובע במבנה והצמיד לו שילוט כי המבנה איננו להריסה, ולמחרת, לאחר שפונה המבנה, נהרס אף הוא על ידי נציגי הנתבעת. 4. התובע טוען בתביעתו כי הנתבעת הרסה את המבנה השייך לו, מבלי לשלוח לו צו הריסה או הודעת פינוי ומבלי לאפשר לו לערער על ההחלטה להרסו. לטענתו, איחסן במבנה פרטי רכוש שונים, שערכם 11,520 ₪, אשר ניזוקו לחלוטין כתוצאה מהרס המבנה. התובע צרף לכתב תביעתו רשימה המפרטת את הציוד שהיה במבנה בעת ההריסה, ובה פירוט ציוד דייג, ציוד צלילה, כלי עבודה חשמליים ואחרים, כלי מטבח חשמליים. 5. הנתבעת טענה בכתב הגנתה כי לתובע לא היו כל זכויות במבנה, ולכן לא חלה על הנתבעת האחריות לידעו על כוונתה להרוס מבנה זה. עוד טענה הנתבעת, כי פעלה כחוק בהוצאת צו ההריסה, ודאגה ליידע את בעלי הזכויות במבנה מבעוד מועד אודות ההריסה וכי ההריסה היתה אף בהסכמתם. כן טענה הנתבעת, כי המבנה היה ריק מציוד בעת הריסתו, וכי נבדק לפני ביצוע ההריסה. 6. בישיבת יום 9/1/00 שמעתי את הצדדים, צפיתי בקלטות וידאו של רשת טלויזיה מקומית בהן תועדה פעילותו של התובע בחוף הים וכן התבצרותו של התובע במבנה בעת הריסת יתר המבנים. כן נשמעו עדי הצדדים. התובע העיד כי נגרם נזק לפרטי רכוש רבים, לרבות שטרות כסף עתיקים בשווי כולל של 2,500 ₪, כלים חשמליים רבים וכו'. התובע לא צירף כל ראיה להמצא מטלטלין אלה במבנה ולערכם. התובע אף לא סיפק כל הסבר לכך שהשאירם במבנה למרות שהוכח כי פינה ציוד אחר מהמבנה או ממבני הפועל ולמרות שודאי ידע כי בכוונת הנתבעת להרוס המבנה (שאחרת לא היה מתבצר בו וכותב שלטי התנגדות להריסה). עדי התובע לא תמכו בטענות לגבי קיומו של הציוד הנטען במבנה ונזקו, ואף מעדות עד תביעה 2, מר בירגר אמנון, שטען כי היה עד להריסה וכי ראה אדם שניסה לאחר ההריסה לקחת ציוד, לא ניתן היה ללמוד על תכולת המבנה ונזק שנגרם לה. מטעם הנתבעת העידו עד הגנה 1- מר שדה ציון- מנהל החופים בנתניה, שטען כי נכח בעת ההריסה, כי התובע ידע על כוונת הנתבעת להרוס המבנה, ובשל כך התבצר בו, וכי בעצמו בדק את המבנה עובר להריסה וראה שאין בו ציוד וכי ראה את התובע מפנה ציוד לפני ההריסה. עד הגנה 2- מר אברמוב אריאל- האחראי לביצוע הריסות בנתבעת, העיד כי בצע ההריסה, רק לאחר שבדק המבנה ונכח שאין בו דבר בעל ערך. 7. לאחר שראיתי ושמעתי כל אלה, סברתי כי התובע לא יצא ידי נטל ההוכחה להוכיח תביעתו. לא קבלתי אמנם הטענה כי לא היה על הנתבעת הכרח ליידע את התובע אודות ההריסה המתוכננת, אך שוכנעתי כי התובע ודאי ידע אודותיה והתכונן לה. לא שוכנעתי כי אמנם היו במבנה הפריטים הנטענים, ודאי לא שוכנעתי בשווי הנטען, ולא שוכנעתי כלל כי נגרם לתובע הנזק נשוא תביעתו. 8. לפיכך, התביעה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.הריסת מבנהחוף היםמבנה