התובע טוען כי רכש מהנתבעת רכב מסוג ניסן טרנו, אשר סבל מבעיה חוזרת ונשנית של התחממות מנוע והובילה אותו למכירת הרכב במחיר נמוך ממחיר המחירון, ובנוסף נדרש להוציא הוצאות לשם תיקון הרכב והתקנת רדיאטור. ##להלן פסק דין בנושא התחממות מנוע - מכירת רכב:## בפני תביעה שעילתה ליקוי ברכב מסוג ניסן טרנו אשר נרכש מהנתבעת. אומנם מדובר בתביעה קטנה ואולם הנתבעת הייתה למעשה מיוצגת על ידי עורך דין אשר ישב במהלך כל הדיונים באולם וסייע לנתבעת להעלות טענותיה, לשאול את השאלות בחקירה נגדית. מנהל הנתבעת ביקש בסיום ההליך, לסכם ולא נעתרתי לבקשתו לאחר ששמעתי את הצדדים ארוכות במשך שתי ישיבות, בנוסף לשתי הישיבות שהתקיימו בפני נוהל דיון בפני כב' השופטת בלהה טולקובסקי בה העיד התובע, הכל כפי שמופיע בפרוטוקול הדיונים בתיק זה. התובע טוען כי רכש מהנתבעת רכב מסוג ניסן טרנו, אשר סבל מבעיה חוזרת ונשנית של התחממות מנוע והובילה אותו למכירת הרכב במחיר נמוך ממחיר המחירון, ובנוסף נדרש להוציא הוצאות לשם תיקון הרכב והתקנת רדיאטור. הנתבעת טענה כי טענות התובע הינן טענות סרק, הרכב טופל כראוי בכל פעם שהתובע התלונן על בעיה כלשהי, ואף צורף לכתב ההגנה מסמך ויתור על תביעות ביחס לטענות התובע בכל הנוגע להתחממות המנוע. לאחר ששמעתי את הצדדים לרבות המומחים ובנוסף לעדויות גם בטיעון בעל פה במהלך שתי השיבות שהתקיימו בפני, ועיינתי בפרוטוקול הדיון שהתקיים בפני כב' השופטת טולקובסקי, בו העיד התובע וחזר על האמור בכתב תביעתו, אני סבורה כי הדין עם התובע. התובע הגיש חוות דעת מומחה אשר אומנם סבלה מבעיות מסוימות ואולם אימתה את טענת התובע לעניין התחממות המנוע, וכל הפרצות שהתגלו בעדות המומחה מטעם התובע, מר צרפתי, לא סתרו את הטענה המרכזית של התובע בעניין העובדה כי מד החום של הרכב הראה כי טמפרטורת הרכב מגיעה לקו האדום. יש לציין כי הנתבעת ניסתה לקעקע את עדותו של מומחה זה בהציגה שאלות המתייחסות לבדיקת הרכב ואשר נוגעות, לדעתי, לשאלה אם המנוע התחמם בפועל אם לאו, ואין זה העניין בפני. ייתכן שהבעיה אינה בהתחממות המנוע אלא במד החום הבלתי תקין או בבעיה אחרת אשר גורמת לכך שמד החום של המנוע יראה כי המנוע מתחמם , אין בכך כל רבותא. הסתבר מחקירת המומחה מטעם הנתבעת כי לנתבעת הודע על ידי יצרן הרכב על תקלה במד החום של המנוע. הנתבעת אישרה כי כאשר הגיע התובע למוסך המורשה בתלונה כי מד החום מראה על חום גבוה הוחלף מד החום. אין כל אינדיקציה, אשר יכולה להצביע כי נעשו בדיקות לגופו של עניין באותו מועד, אשר שללו או אישרו קיומה של בעיה במנוע של הרכב או האם אכן התקלה מקורה רק במד חום לקוי ואילו מנוע הרכב אינו מתחמם. עדותו של המומחה מטעם הנתבעת לא הייתה אמינה עלי. המומחה מטעם הנתבעת נרתע מלהשיב תשובות מלאות ובכל פעם ענה באופן כללי על סבירות שימוש, מבלי שהובהר לי מהי סבירות השימוש, על ייעוד הרכב על פי נתוני היצרן מבלי שהובאו נתונים אלו בפני, על אפשרות של התחממות המנוע כתוצאה משימוש בלתי סביר ברכב, כאשר לא ברור לי כלל ועיקר לאחר חקירתו ועדותו מהו השימוש הבלתי סביר שנעשה ברכב נשוא דיוננו, אם בכלל. גם במסקנתו בחוות הדעת השניה שהוגשה על ידי הנתבעת נראה כי ההתייחסות הינה להוראות היצרן והבדיקה נערכת על פי מבחני סבירות שנקבעו על ידי היצרן, כאשר אין כל פירוט ואין כל התייחסות מהן אותן הוראות יצרן והאם ברכב נשוא דיוננו נעשה שימוש שלא בהתאם להוראות היצרן. הנתבעת צירפה נספח ה' ממנו עולה כי ביום 14.3.02 הסכימה הנתבעת להחליף את הרדיאטור וגרסה כי בעיית ההתחממות נובעת מהתקנת פגוש שאינו מקורי. לעומת זאת בשתי חוות הדעת של המומחה מטעם הנתבעת אין כל התייחסות של המומחה לכך כי בעיית ההתחממות אכן נבעה מקיומו של פגוש שאינו מקורי. זאת ועוד, מתוך נספח ה' לכתב ההגנה עולה כי אכן הנתבעת אישרה באותו מועד כי קיימת תופעה של התחממות הרכב, דבר התומך בגרסתו של התובע בטענתו כי ברכב הייתה תקלה חוזרת ונשנית של התחממות מנוע. אינני יודעת עד כה האם המדובר בהתחממות מנוע או במדחום לקוי, ואולם אני סבורה כי אין צורך להידרש לכך בענייננו, שכן אדם סביר, אשר רוכש רכב חדש במיטב כספו אינו צריך להיות מומחה בנושא ועל הנתבעת לתקן את הליקוי הדרוש ועליה מוטלת החובה לבדוק מה מקור הבעיה. מתוך נספח ה' לכתב ההגנה אני למדה עוד כי גם הנתבעת לא הייתה בטוחה כי החלפת הרדיאטור תביא לסיום הבעיה , יש לזכור כי נספח ה' נוסח על ידי הנתבעת, בו נאמר כי : " במידה ותשוב ותתלונן על התחממות מנוע ניאלץ לדרוש ממך להסיר תחילה את הפגוש שהתקנת ולהחזיר את הפגוש המקורי. רק לאחר מכן נוכל להמשיך בהליך בדיקת הרכב." כלומר, במועד הרלוונטי של הוצאת נספח ה' גם הנתבעת סברה כי ייתכן שהתקלה של התחממות המנוע לא תבוא לכדי סיום עם החלפת הרדיאטור. ויש להדגיש כי כאשר הצדדים מתייחסים לנושא התחממות המנוע, אין המדובר בבדיקה של הטמפרטורה של המנוע בפועל אלא בכך שמד החום של הרכב מגיע לקו האדום או סמוך לו. יותר מכך, המומחה מטעם הנתבעת הגיש חוות דעת ראשונה בה פרט את השתלשלות העניינים ואת הטיפולים שנעשו ברכב ובחוות דעת זו אין מילה וחצי מילה על קשר אפשרי בין קיומו של הפגוש שהותקן לתופעת ההתחממות. כלומר, הוכח כי הנתבעת למרות שידעה על בעיית מדחום לקוי לא הזמינה את התובע להחלפתו והמתינה שהתובע יגיע עם תלונתו, כאשר הגיע התובע, אני סבורה כי הנתבעת הניחה שהמדובר במד החום הלקוי ולא ערכה בדיקות נוספות למעט החלפת מד החום הלקוי. לאחר שהבעיה לא חלפה הוחלף גם הרדיאטור אז טענה הנתבעת כי הבעיה הינה בקיומו של פגוש, בעוד המומחה מטעמה לא עשה כל קשר כזה בחוות דעתו הראשונה. כעת נטען על ידי המומחה מטעם הנתבעת כי בבדיקה שערך מצא כי הרכב אינו מתחמם, לעומתו טען המומחה מטעם התובע כי הרכב התחמם. אכן המומחה מטעם התובע לא ערך בדיקות שראוי היה שיערוך לפני עריכת חוות דעתו, ואולם המומחה מטעם הנתבעת כאמור לעיל סייג כל כך את תשובותיו והפנה את ביהמ"ש בתשובותיו שוב ושוב להוראות היצרן, לשימוש סביר, כאשר אין כל הפניה בחוות דעתו לשאלה מהו השימוש הסביר ומהן הוראות היצרן עד כי נראה לי שבדיקתו נערכה בתנאי מעבדה ולא בשימוש רגיל של הרכב, ואני מעדיפה בעניין זה את עדותו של המומחה מטעם התובע . כאמור לעיל ייתכן כי הבעיה אינה בהתחממות המנוע, אלא בתקלה במד החום לקוי, ואולם מה לי זה ומה לי זה, אם יש בעיה על הנתבעת היה לפתור את הבעיה ולא להטיל את האחריות לתופעה על התובע. הנתבעת טענה כי לאחר שהוחלף מד החום הלקוי הוכנס הרכב לטיפולים שגרתיים והתובע לא התלונן על תופעת ההתחממות, כך גם לאחר שהוחלף הרדיאטור הוכנס הרכב לטיפולים ולא נרשמה תלונה על בעיית התחממות, ויש לזכור כי כאשר מדובר בתלונה על התחממות מנוע, אין כוונת התובע כי בדק את חום המנוע במכשור מיוחד אלא כי מד החום של הרכב הראה עליה לכיוון הקו האדום של מד החום. בעניין זה השיב התובע כי אם הנתבעת לא הייתה מקבלת תלונות בדבר קיומה של בעיה חוזרת ונשנית לא הייתה מסכימה להחלפת הרדיאטור, וגם מנספח ה' שצורף לכתב ההגנה עולה כי המדובר "בתופעת התחממות המנוע". לפיכך, אני סבורה כי התובע הוכיח את תביעתו במובן זה כי ברכב היה ליקוי חוזר ונשנה שלא תוקן על ידי הנתבעת. המומחה מטעם התובע העיד כי ההוצאות והנזקים הישירים שהתובע נשא בהם הינם בסכום של 15,000 ₪, עוד העיד כי הוא שמאי בהשכלתו וכי ירידת הערך של רכב אשר סובל מתופעת התחממות דהיינו, מד החום של המנוע מראה עלייה לכיוון הקו האדום, הינה כ- 10% מערך הרכב. לטענת התובע הרכב נמכר על ידי התובע במחיר הנמוך ב - 12,000 ₪ ממחירו לטענתו לאור התקלה הנ"ל, דבר אשר עולה, לכאורה, בקנה אחד עם עדותו ועם עדות המומחה מטעמו. יחד עם זאת, אין כל התייחסות לבחינת מצב הרכב במועד עריכת חוות הדעת המתייחסת למצב הרכב עובר למכירתו, וידוע מצב השוק של רכבים משומשים, וגם לכך אין כל התייחסות מצד המומחה מטעם התובע. יש לציין כי לכתחילה התביעה עמדה על סכום של 8,421 ש"ח, תוקנה לאור חוות הדעת והוגדלה לסכום של 12,000 ₪. לפיכך, אני סבורה כי אין לפסוק לתובע את הסכום שקבע המומחה מטעמו לאור הליקויים עליהם הצבעתי בחוות דעתו, ואני קובעת כי הנתבעת תשלם לתובע את הסכום של 6,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. בסכום זה לקחתי בחשבון את העובדה כי אכן ירד ערכו של הרכב לאור הליקוי שהוכח, ואת ההוצאות שהוציא התובע לצורך תיקון הרכב. הואיל וקבעתי כי על התובע לשלם לנתבעת הוצאות בגין דיונים שלא התקיימו באשמתו של התובע אינני עושה צו להוצאות. רכבמכירת רכבתקלות ברכבחממותמנוע