קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התקף לב קבלן עצמאי - ביטוח לאומי: 1. הוגשה תביעה להכיר באירוע לבבי שאירע לתובע, כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק. 2. כך נאמר בתצהיר התובע: "2. אני עובד כקבלן בניין - באופן עצמאי. 3. במסגרת עבודתי, אני משתף פעולה עם קבלני משנה בתחומים שונים. 4. באמצע שנת 2007, התחלנו לבנות את מרכז התרבות בסביון. 5. בין השאר לצורך בניית מרכז התרבות, ערכתי הסכם עם קבלן השלד שבנה את מרכז התרבות, מר נור אחמדזיאד והחברה שבבעלותו "ק.ס.י.ל פרויקטים הנדסה והשקעות בע"מ". 6. במהלך כל התקופה בה נמשכה הבנייה, נור והחברה שבבעלותו לא עמדו בהתחייבות על פי ההסכם בינינו. 7. במהלך כחצי שנה נפגשתי עם נור מס' פעמים והתראתי בפניו שוב ושוב שהוא אינו עומד במוסכם בינינו ושהעבודה אינה מתקדמת והדבר גורם לי לנזקים כלכליים. 8. נור ביקש שאקדים לו את תנאי התשלום ובכך יוכל לתגבר את הצוות שלו ויעמוד ביעדים שהצבתי לו. 9. ביום 29/1/08 הגעתי לאתר העבודה בסביון כדי לראות כיצד מתקדמים הדברים. 10. במקום פגשתי את נור, התחלנו לשוחח על קצב העבודה ואמרתי לו שלמרות שהתראתי בפניו והקדמתי את תנאי התשלום, כפי שביקש עדיין הדברים לא מתקדמים כפי שסוכם בינינו. 11. השיחה בינינו התלהטה ועברה לויכוח בטונים גבוהים. 12. הויכוח עם נור גרם לי לכאבים ולחצים בחזה ואני התמוטטתי ואיבדתי את הכרתי. 13. התעוררתי בקופת החולים "מכבי" באור יהודה כשאני מונשם ושם נאמר לי שאחד העובדים שלי פינה אותי מאתר הבנייה. 14. מקופת החולים הובהלתי באמבולנס לבית החולים "תל השומר" להמשך קבלת טיפול רפואי". 3. התובע סיפר בעדותו שהקבלן עמד תחילה בקצב אך לאחר מכן התובע החל לקבל מכתבי אזהרה מהרשות המקומית ולכן זימן את הקבלן למשרדו, הקבלן רצה לשנות את התשלומים. התובע טוען שהסכים. לטענתו, באותו בוקר הגיע לאתר וראה שהעבודה לא מתקדמת ואז החל הויכוח. התובע אישר שלא חשש באותה עת שהעסק יתמוטט אלא לטענתו, חשש שיאלץ להחליף את הקבלן ואת העובדים. בעדותו בפני חוקר המל"ל, העיד שהשיחה נמשכה כחמש דקות. 4. התובע ביקש לזמן לעדות את הקבלן נור אחמד זיאד. משהעד לא התייצב, הוצא לו צו הבאה. בעקבות צו ההבאה השני, העד התייצב ומסר עדות ביום 7/11/10. העד אישר את ההודעה שמסר לחוקר המל"ל, לפיה היה ריב בינו לבין התובע, העד החל לצעוק עליו ובאותה עת גם נתן סטירה לאחד הפועלים, ולאחר מכן התובע התמוטט. בחקירה אישר העד שהויכוח סבב על קצב התקדמות העבודה. בחקירתו בפנינו אישר שרגע לפני ההתמוטטות, הכה פועל אחר בעת שביצע עבודה, ולאחר מכן פנה לכיוון התובע וזה התמוטט. עוד אישר שהיו לו גם בעבר ויכוחים עם התובע, ולא ידע לאמר מה ההבדל בין הויכוח הזה לויכוחים אחרים שהיו לו עם התובע. העד אישר שהרביץ לפועלים הרבה פעמים וכי לא היתה זו הפעם הראשונה שבה התובע ראה אותו מכה. 5. לכאורה מדובר בעדות אמינה הנתמכת בעדות אדם נוסף, כאשר שתי העדויות קוהרנטיות ולא נסתרו. 6. יחד עם זאת, הובהר שויכוחים מסוג זה היו מנת חלקם של התובע ושל העד בשגרת העבודה. כך גם העובדה שהקבלן נהג להכות את עובדיו מול עיניו של התובע. 7. עוד ובנוסף, שתי סוגיות גרמו לנו להתלבטות בשאלת אמינות הגירסה שהוצגה. נפרט אותן להלן. 8. ביוםהארוע הנטען, 29/1/08, בשעה 9:42, פנה התובע לרופא משפחה דר' שריזלי (נ/5). בפניה נרשם: "...הגיע כעת עקב כאב לוחץ בחזה. לפני כחצי שעה הופעת לחץ באזור פרהסטרנלי משמאל, מלווה תחושת מחנק, כאב לוחץ, ללא הזעה... הופיע במנוחה..." התובע הופנה לחדר מיון ופונה באמצעות ניידת נט"ן. בדו"ח סיכום אשפוז (נ/3) נרשם: "... 4 ימים טרום קבלתו במנוחה שלמה ארוע של כאבים בחזה שחוו בנימולים בידיים ונמשכו כשעה. לא פנה לרופא. מאז כבדות בבית החזה ובבקר קבלתו בשעה 9:30 במנוחה, ארוע חוזר של כאב בחזה. הופנה לרופא משפחה ומשם למיון..." 9. בחקירתו, הופנה התובע לכך שאין תעוד בחדר מיון וגם לא בסיכום האישפוז, על אירוע כלשהו בעבודתו. לטענתו, לא התבקש לציין אירוע כלשהו ולכן לא ציין. 10. העובדה שבפנייה לקופת חולים וכן לאחר מכן בבית החולים, נרשם שהכאבים הופיעו "במנוחה", דברים אלה סותרים לחלוטין את עדות התובע והקבלן. ב"כ התובע טוען שניתן לפרש את המונח "מנוחה" כמבהיר שלא היה מאמץ פיזי קודם להופעת הכאבים. לא נוכל לקבל טענתו זו, לאור האמור להלן. 11. התובע טען בעדותו שהתעורר בקופת חולים, על אלונקה עם חמצן. העד שהובא, תיאר כי בעקבות הויכוח, התובע התמוטט. אף לדברים הנ"ל אין כל תיעוד בתיק הרפואי. ההיפך הוא הנכון, התובע הגיע לקופת חולים בהכרה מליאה. לא נרשם שהגיע מחוסר הכרה או כי מישהו הביא אותו. על פי התעוד הרפואי מקופת חולים, אשת התובע נשלחה לביתם כדי להביא מסמכים. המסקנה המתבקשת היא כי התובע הגיע לקופת חולים עם אשתו. 12. אם התובע התמוטט ואיבד את ההכרה, כטענתו, לא ברור מדוע פונה לקופת חולים ולא ישירות לבית חולים. עוד לא ברור מדוע פונה באמצעות רכב של עובד, כנטען, ולא באמצעות אמבולנס. התובע טוען שהתעורר בקופת חולים כשהוא מחובר לחמצן. לפי דבריו ניתן להבין שמדובר באירוע אקוטי, של אובדן הכרה נמשך. לכן לא ברור כיצד פונה באמצעות רכב של עובד ועוד יותר לא ברור - כיצד אין לכך כל תיעוד בחומר הרפואי ועוד נרשם "במנוחה". 13. לאור כל האמור, אנו קובעים שהתובע לא הרים את הנטל המוטל עליו ולא הוכיח כי ארע ארוע חריג בעבודתו ביום 29/1/08. 16. התביעה נדחית. אין צו להוצאות. התקף לב / אוטם שריר הלבקבלןעצמאים