קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חתך עמוק בכף היד לאחר תאונה: 1. התובע, יליד שנת 1979, נפגע ביום 28/5/98 בתאונת דרכים. הנתבעים מודים בחובתם לפצות את התובע בגין נזקיו עקב התאונה ופסק דין זה עניינו שיעור הנזק בלבד. 2. בעקבות התאונה פנה התובע למרכז רפואי רמב"ם, שם אובחן שבר באפו וכן חתך עמוק בין אצבעות 1 ו-2 בכף ידו הימנית. התובע אושפז ועבר ניתוח לתיקון החבלה בכף ידו. בניתוח נמצא קרע בעצב אשר נתפר אף הוא והתובע שוחרר לאחר חמישה ימים לביתו. בהמשך עבר התובע 19 טיפולי פיזיוטרפיה במהלך החודשים יולי-אוגוסט 98' וכן 14 טיפולי ריפוי בעיסוק עד לחודש נובמבר 1998. פרופ' רופמן, מומחה מטעם ביהמ"ש בתחום האורטופדיה, קבע בחוות דעתו כי נותרה לתובע נכות בשיעור 11.6% בגין קשיון נוח של האצבע השניה ובגין הפגיעה העצבית. עם זאת מצא כי תנועת האצבעות תקינה ואין הפרעה לתפקוד תפיסה ואחיזה בכף היד (ראה חוות דעתו, לרבות תיקונה בתשובותיו לשאלות ההבהרה מיום 21/3/02). ד"ר פרדיס, מומחה מטעם ביהמ"ש בתחום א.א.ג., מצא אצל התובע סטיה קלה של מחיצת האף לצד שמאל, ללא שינוי בצורת האף בהשוואה לתמונתו משנת 96'. לדעת המומחה, לא ניתן לקבוע כיום אם הסטיה נגרמה עקב התאונה הנדונה או שהיתה קיימת עוד קודם לתאונה. מאחר שלא מצא כל תיעוד לגבי קושי בנשימה דרך האף קודם לתאונה, סבר כי יש ליתן לתובע להנות מן הספק וקבע כי זה נגרם בשל התאונה. בשל סטיית מחיצת האף וחסימת נתיב אוויר דרך האף קבע לתובע נכות בשיעור 10%. עוד קבע ד"ר פרדיס, כי ניתוח פשוט, בהרדמה מקומית או כללית, יביא ליישור מחיצת האף והסרת חסימת האוויר דרך האף. אחוזי ההצלחה של ניתוח כזה הם למעלה מ-90% והניתוח נמצא בסל הבריאות ומבוצע בכל בית חולים ציבורי או פרטי. 3. התובע נפגע בתאונה בהיותו בן 19. בשנת 97' סיים לימודיו בתיכון מר אליאס באעבלין במגמת קירור ומיזוג אוויר. לאחר סיום לימודיו עבד כשלושה חודשים במפעל לייצור תעלות מזגנים וכשלושה חודשים במפעל סורגים 2000, שם השתכר בממוצע 2,800 ₪. כ-20 יום לפני התאונה החל, לטענתו, לעבוד עם קבלן מכפרו בחשמלאות ביתית. בשל התאונה היה, לטענתו, בתקופת אי כושר בת שבעה חודשים, עד סוף שנת 98' (ראה תעודות אי כושר ת/5). מאוגוסט 99' ועד ינואר 2000 השתתף בקורס סייעות מאומנות (קורס לסיוע לקשישים), אך לטענתו אין הוא כשיר רפואית לעבודה זו בשל המגבלה בכף ידו. לטענת התובע, אף שניסה לעבוד ברתכות ובחשמלאות ביתית, לא הצליח בכך בשל מגבלותיו בכף ידו. לפיכך, נרשם בשנת 2002 ללימודים במכללה הטכנולוגית בבאר שבע לחשמל ואלקטרוניקה מתוך מטרה לעסוק בהוראה. כיום הוא לומד במכללה בשנה הראשונה (מתוך ארבע שנות לימודי הוראה) כ-8 שעות מידי יום. לטענתו, הוא מתקשה בכתיבה מהירה וכן נזקק לעזרתו של חבר ללימודים ממנו הוא מצלם את חומר הלימודים. החל מיוני 99' ועד אוקטובר 2002 קיבל התובע גמלת הבטחת הכנסה בשיעור 1,200-1,400 ₪. 4. התובע טוען לנזק לא ממוני, הפסד השתכרות בעבר ובעתיד, הוצאות ועזרת צד ג'. התובע טוען כי יש לחשב את נזקיו לפי נכות תפקודית בשיעור 16%: 11.6% בגין הפגיעה ביד ימין ועוד 5% בגין הפגיעה באף לאור סיכויי ההחלמה הגבוהים לאחר ניתוח תיקון. סבורני כי נכותו התפקודית של התובע אינה עולה כדי שיעור הנכות הנטען. לפי חוות דעתו של ד"ר פרדיס, שאיננה במחלוקת, יכול התובע, בניתוח פשוט יחסית שסיכויי הצלחתו גבוהים, לתקן את הסטיה במחיצת האף על כל השפעותיה. יתר על כן, לא שוכנעתי, כל עיקר, כי קיימת לתובע מגבלה ממשית כלשהיא הנובעת מן הסטיה במחיצת האף, ודומה כי העובדה שלא עבר עד היום את הניתוח המוצע על ידי ד"ר פרדיס (אף שלפי דבריו הוצע לו בעבר) מעידה, ככל הנראה, כי אין בליקוי זה כדי להגבילו באופן כלשהוא או כדי לפגום בכושר תפקודו. הנכות בכף ידו של התובע הינה, איפוא, הנכות היחידה שיש בה כדי להשפיע על כושר תפקודו, ובהתאם על שיעור השתכרותו. יודגש עם זאת, כי על פי חוות דעתו של פרופ' רופמן אין בנכות זו כדי לפגום בתנועת האצבעות או בתפקודי התפיסה והאחיזה בכף היד. 5. אשר להפסד ההשתכרות בעבר - התובע טוען לאי כושר מלא לתקופה של שבעה חודשים בהתאם לתעודות אי הכושר של ד"ר גנאיים ת/5. החל מתום תקופת אי הכושר ועד היום הוא טוען, כאמור, לנכות תפקודית בשיעור 16%. אכן, כטענת הנתבעים, מוזר הוא כי ד"ר גנאיים, רופאו של התובע בקופת חולים הכללית, קיבלו לטיפול במקביל באופן פרטי ובמסגרת זו אף גבה ממנו תשלום בגין תעודות המחלה שנתן לו (ראה הקבלות ת/7). למרות האמור לעיל, נראה כי תקופת החלמה של שבעה חודשים הינה סבירה לסוג הפגיעה בה נפגע התובע, במיוחד לאור העובדה שגם בנובמבר 98' עוד עבר התובע טיפולי ריפוי בעיסוק להחזרת ידו לתפקוד. יש לפסוק לתובע, איפוא, פיצוי מלא בגין שבעה חודשי אי כושר. יש לחשב את שיעור הפסדיו לפי שכרו בחברת סורגים 2000, קרי: 2,800 ₪ לחודש, ובגין שבעה חודשים סך 19,600 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום התאונה (28/5/98), ובצירוף ריבית כחוק מיום 14/9/98 (אמצע התקופה). גם לאחר תום תקופת אי הכושר לא שב התובע, לטענתו, לכל עבודה. יחד עם זאת, אין הוא טוען, ובצדק, להפסד השתכרות מלא, אלא להפסד בשיעור 16% מיום 1/1/99 ועד היום. אכן, אין כל סיבה שנכות מן הסוג ובשיעור שנקבעו לתובע תמנע מן התובע עבודה מפרנסת כלשהיא ואין לקבל את טענותיו לחוסר יכולתו לעבוד, אף לא בסיוע לקשישים, בשל נכותו. בהעדר קנה מידה אחר, הנני סבורה כי יש לחשב את שיעור הפסד השתכרותו בעבר לפי שיעור נכותו האורטופדית בסך 11.6%. אין מקום לפצותו בגין תקופת לימודיו במכללה, תקופה שבה לאור סדר היום הלימודי העמוס ממילא לא היה באפשרותו לעבוד. יצויין כי במרבית תקופה זו אף קיבל גמלת הבטחת הכנסה. יש לפצותו, אם כן, בגין התקופה שמיום 1/1/99 ועד תחילת לימודיו בספטמבר 2002 (44חודשים) לפי שיעור נכות תפקודית של 11.6%, ובסך הכל 14,291 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה מיום התאונה (28/5/98) ובצירוף ריבית כחוק מיום 1/11/00 (אמצע התקופה). באשר לעתיד, יש לזכור כי התובע בחר להכשיר עצמו להוראה, מקצוע התואם, ככל הנראה, את מגבלותיו. בהתחשב בטיב נכותו ובשיעורה, בגילו, ובשיעור ההשתכרות הצפוי לו כמורה, הנני סבורה כי יש לפצותו בגין העתיד בסכום גלובאלי בסך 130,000 ₪. 6. בגין נזק לא ממוני, יש לפסוק לתובע על פי שיעור נכותו הרפואית הכוללת שהיא 20.44% נכות ובגין חמישה ימי אשפוז, ובצירוף ריבית כחוק מיום התאונה. בגין נסיעות לטיפולים ובגין עזרת אחיו סמוך לאחר התאונה, הנני פוסקת לתובע סך 3,000 ₪. איני רואה לפצותו בגין עזרת חברו. חוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש מורה על יכולת תפקודית עצמאית, לרבות בתפיסה ובאחיזה. אין התובע זכאי להחזר תשלומיו לד"ר גנאיים בגין הטיפול הפרטי שקיבל אצלו במקביל לטיפול במרפאת קופת חולים הכללית (כמו גם תעודות אי הכושר בגינם שילם). 7. מתוך הסכומים שנפסקו יש לנכות את התשלומים התכופים שקיבל התובע על פי האישורים נ/1 ו-נ/2 (לאחר ניכוי שכר טרחת עורך דין), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד תשלומם. הנתבעים ישלמו, איפוא, לתובע, ביחד ולחוד, את סכומי הפיצוי כפי שפורטו בסעיפים 5 ו-6 לפסק הדין, בניכוי התשלומים התכופים ששולמו כאמור לעיל. כן ישלמו לתובע את אגרת ביהמ"ש וכן שכר טרחת עורך דין בשיעור 13% מן הסכום שנפסק ובצירוף מע"מ כחוק. תאונות (חתכים)כף הידידיים