טינטון - ערעור על החלטת ועדה רפואית

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא טינטון - ערעור על החלטת ועדה רפואית: 1. מדובר בערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 5.5.02, אשר קבעה, כי אין נכות למערער לא בשל ירידה בשמיעה ולא בשל טינטון, ובגין ליקוי שמיעה שהוכר כ"מחלת מקצוע".   2. המערער מערער על ההחלטה לעניין הטינטון בלבד, כפי שעולה מפרוטוקול הדיון מיום 4.9.02, ומפנה לאמור בחוות דעתו של פרופ' ליברמן וד"ר מרדכי הימלפרב שהוגשו מטעמו. כמו כן מפנה לבדיקה במכון "קולות" ממנה עולה, כי מדובר בטינטון, ולפיכך בנסיבות אלה החלטת הועדה הינה שלא כדין. המערער מלין על כך, כי סובל מרעשים ומבקש להחזיר עניינו לועדה ולנמק מסקנותיה. לגירסת המערער, הועדה סמכה החלטתה על בדיקת אפיון טינטון שלדעת המערער אינה יכולה לשלול קיומו של טינטון אלא רק להוכיח קיומו של טינטון, וצירף מכתב מאת פרופ' יוסף אלידן מיום 2.3.99.   3. המשיב טוען, כי לא חלה טעות משפטית בהחלטת הועדה, כי הועדה ישבה בהרכב מלא, התייחסה לכל תלונות ובדיקות השמיעה של המערער ונימקה החלטתה.   4. מעיון בפרוטוקול הועדה עולה, כי בדיקות שמיעה הובאו בפני הועדה, לרבות בדיקה מיום 31.10.01 לעניין שמיעה וטינטון, עליה סמכה הועדה החלטתה לשלילת הנכות.   הועדה שמעה תלונות המערער בדבר טינטון, התייחסה לבדיקת שמיעה מיום 31.10.01 ולבדיקה אובייקטיבית של טינטון מבית החולים "שניידר", בה לא נמצא טינטון, וקבעה, כי מדובר אמנם בליקוי שמיעה עצבי דו צדדי קל, אולם קבעה, כי אינה מקבלת את מסקנותיהם של פרופ' ליברמן וד"ר הימלפרב וקבעה, כי אין נכות בגין ירידה בשמיעה, לרבות בשל טינטון.     5. לאחר עיון בטענות הצדדים, לרבות בפרוטוקול הועדה נשוא הערעור, אין ספק, כי יש לקבל הערעור במקרה הנדון, ולו מהטעם, כי הועדה לא נימקה מסקנתה לשלילת ממצאי האמור בחוות דעתו של ד"ר הימלפרב ופרופ' ליברמן, וכן לא התייחסה לתוצאות במכון בדיקה "קולות" מיום 22.4.02. הבדיקה עליה סמכה הועדה לא הוצגה בפני על ידי מי מהצדדים, אולם ממילא די באי מתן נימוקים למסקנת הועדה, כדי לקבל הערעור.   6. אין מחלוקת, כי ועדה רפואית לעררים החלטותיה הינן החלטות "מעין שיפוטיות", ולפיכך חובה עליה לקיים את הדיון כהלכתו, לנהל פרוטוקול, לשמוע את תלונות הנכה ולקיים בעניינו דיון הוגן. כאשר הוכח, כי חובות אלה לא מולאו והופרה חובת ההגינות והנאמנות בהן מחוייבת הועדה, וכן כאשר לא נימקה החלטתה נימוק ראוי, שוקל בית הדין ביטול ההחלטה והחזרת עניינו של המבוטח לדיון נוסף בפני הועדה (ע"ע 1091/00 שטרית נ' קופ"ח מאוחדת, פד"ע לה' 5).   "ההנמקה צריך שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את מהלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק" (דב"ע מג/1356-01 מרדכי לביא נ' המוסד, פד"ע יז 130; דב"ע לה/129-01 משה שריקי נ' המוסד, פד"ע ז 206; דב"ע מח/11-01 רג'ופקר שמואל נ' המוסד, פד"ע כ 116; דב"ע נד/14-01 עוגן חיון נ' המוסד, פד"ע כז 242; דב"ע נה/17-01 חיים כהן נ' המוסד, פד"ע כח 535). וזאת מאחר "שרק החלטה מנומקת מאפשרת לרשות השיפוטית למלא תפקיד הפיקוח השיפוטי שהוטלה עליה" (דב"ע שם/1694-01 יוסף מלמד נ' המוסד, פד"ע יג 327).   הועדה חייבת להתייחס לחוות דעת רפואית שהוגשה לפניה התייחסות "עניינית ומנומקת" אף במילים קצרות. הסדר הטוב מחייב ניתוח חוות הדעת הרפואית והפנייה לנראה בעיני הועדה כטעות בחוות הדעת, לרבות נימוק שלילת המסקנה שבחוות הדעת (דב"ע לד/258-0 יגאל הניג נ' המוסד, פד"ע ו' 225). שעה שהממצאים הרפואיים שמצאה ועדה בנכה שונים מאלה ששימשו כתשתית עובדתית למומחה שהכין חוות דעת, מובן מאליו שאף המסקנות הנובעות מאותם ממצאים יהיו שונים. מכאן, כי קביעה בדבר השוני בממצאים דיה כדי לצאת חובת הנמקה "עניינית ומנומקת" (דב"ע נד/21-01 המוסד נ' דוד כהן, פד"ע כז' 54). ואנו נוסיף, כי יש לפרט מהם הממצאים השונים.       7. מכל שנאמר לעיל, דין הערעור להתקבל.   עניינו של המערער יושב לועדה. הועדה תתייחס התייחסות "עניינית ומנומקת" לחוות הדעת ולאישורים הרפואיים שהוגשו על ידי המומחים מטעם המערער, היינו של ד"ר הימלפרב ופרופ' ליברמן, וכן לבדיקת השמיעה ממכון "קולות" מיום 22.4.02 ותנמק מסקנתה. כן תתייחס לטענת המערער, כי עפ"י מכתב מיום 2.3.99 מאת פרופ' יוסף אלידן, בדיקת אפיון טינטון אינה יכולה לשלול קיומו של טינטון, אלא רק להוכיח קיומו של טינטון, ולפיכך כאשר בפני הועדה הובאה בדיקה שכביכול שוללת טינטון ובדיקה שמעידה על קיומו של טינטון, על הועדה היה לקבל ולהסיק מסקנותיה בהתאם לתוצאותה בדיקה המאשרת את קיומו של הטינטון.   8. המשיב ישלם למערער הוצאות בשיעור 500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית ממועד פסק הדין עד לפרעון המלא בפועל.   9. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.   טינטוןרפואהערעורשמיעהועדה רפואית (ערעור)ועדה רפואית