קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא יחסי קבלן לקוח או עובד מעביד: 1. ענינה של הבקשה שבפנינו היא להורות למשיבה על השבתו של המבקש לעבודה בגין קיומם של יחסי עובד ומעביד ופיטורים בניגוד להסכם אישי ו/או נוהג של פיטורים לפני 31 במאי, כן עותר המבקש להמשיך ולשלם לו שכר עבודה. 2. לבקשה צורף תצהיר המבקש. בתשובה לבקשה הוגש תצהירו של מר דן שקד, מנהל המחלקה לעובדי הוראה במשיבה (להלן - שקד). 3. הרקע העובדתי כפי שעולה מחומר הראיות: א. המשיבה, "אורט ישראל" הינה רשת מכללות ובתי ספר לטכנולוגיה מתקדמת ולמדעים , שהפעילה את "מכללת אורט גבעת רם" (להלן - המכללה) בה הועסק המבקש. ב. המבקש חבר ארגון המורים העל יסודיים בסמינרים ובמכללות (ת/1), עסק בהוראה בתחום המחשבים. ג. המבקש העניק שירותיו כמרצה בתחום המחשבים במכללה וזאת בשתי תקופות התקשרות שונות: 1) בתקופה הראשונה, 10/98 ועד 10/00, הועסק כמורה בנסיון ושכרו שולם על פי שעות הוראה אפקטיביות (נספחים ב1, ב2 לתצהירו של שקד). 2) בתקופה השניה בחודש 10/00 ועד חודש 7/02, העניק המבקש שירותי הוראה כנגד המצאת חשבוניות של חברת "אגמא מיחשוב 1999 בע"מ" (להלן - החברה) (נ/2). המשיב אינו הבעלים של החברה שהנפיקה את החשבוניות ואינו עובד בה. ד. בתאריך 3/9/00, אושרה בקשתו של המבקש ממשרד החינוך, ליציאה לפרישה מוקדמת לגימלאות בסוף שנה"ל תש"ס. (נספח א1 לתצהירו של שקד). ה. בחודש 8/03, הודע למבקש כי ההתקשרות עימו הסתיימה. 4. להלן בתמצית טיעוני המבקש: א. בין המבקש למשיבה התקיימו יחסי עובד מעביד בהתאם לכל המבחנים שנקבעו בחוק ובפסיקה. ב. לא היה כל מסמך בכתב או הסכם בעל פה שבו הסכימו הצדדים להתקשרות ספק - מזמין. ג. לא היה הבדל משמעותי בין שתי תקופות ההעסקה. ד. פיטורי המשיב נעשו בניגוד לנוהג ולהסכמים שבין ארגון המורים העל יסודיים, בו חבר המשיב ובין המעסיקים, ביניהם המשיבה. על פי הסכמים אלו פיטורי מורה יעשו בכתב, ולא יאוחר מהמועד 31/5 של השנה שקדמה לפיטורין. 5. להלן בתמצית טיעוני ב"כ המשיבה: א. בין הצדדים לא התקיימו יחסי עובד מעביד, המבקש הוא שביקש להסב את התקשרותו כעובד להתקשרותו כקבלן נותן שירותים ומשנעתרה המשיבה לבקשתו, התקיימו בין הצדדים יחסי קבלן - לקוח לכל דבר ועניין. ב. בקשתו של המבקש אינה מקימה עילה ולו לכאורה, שכן על אף אם התקיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים הרי שלא ניתן לכפות יחסי עבודה בנסיבות של הפרת חוזה אישי, ולכל היותר זכאי המבקש לפיצוי כספי, אשר אינו נתבע בתובענה דנא. ג. בקשת המבקש לוקה בחוסר תום לב, שכן המבקש בחר משיקולי תועלת להתקשר עם אורט בהתקשרות של מזמין - קבלן, בנסיבות של פרישה מוקדמת ואי יכולת אוביקטיבית להתקשר ביחסי עובד מעביד, שכן בגין הסכם הפרישה עליו חתם המבקש, לא היה רשאי לעסוק בהוראה כעובד שכיר. 6. טוען המבקש, כי קיומם של יחסי עבודה בין הצדדים הוא עניין שבסטטוס, ולמרות שקיבל את שכרו מן המשיבה מול הצגת חשבונית מס של חברה, הרי שהינו עומד בכל המבחנים שנקבעו בפסיקה לצורך קביעת מעמדו כעובד. אין חולק כי עד מועד פרישתו המוקדמת בשנת הלימודים תש"ס (10/10), התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים. אין גם חולק כי זכויותיו של המבקש בגין תקופה זו שולמו במלואן. בתקופה השניה, ביצע המבקש את אותה עבודה במהותה בשירות המשיבה, ובתנאי העסקה שונים כאמור לעיל. 7. לאחר שבחנו את חומר הראיות ועיינו במסמכים ובסיכומי ב"כ הצדדים, אנו קובעים כי לא נתקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים בתקופת ההעסקה השניה, וזאת מן הטעמים שיפורטו להלן: המבקש, הועסק במשיבה כעובד אפקטיבי, ועבר לצורת העסקה של קבלן - לקוח על פי בקשתו, ומאחר שבהסכם הפרישה המוקדמת נאסר עליו לעבוד בהוראה יותר משליש משרה (נספחים א1' וא2' לתצהירו של שקד). בחקירתו הנגדית מאשר המבקש כי יש קשר בין יציאתו לפנסיה למעבר לצורת העסקה מול חשבוניות: " זה לא צירוף מקרים" (עמ' 4 לפרוטוקול). המשיב אף מאשר שהיה זה אינטרס שלו לעבוד בצורת העסקה של קבלן - לקוח ולדבריו: "אינטרס של אורט ושלי...לאחר שקיבלתי את התשלום בחשבוניות, נוכחתי בשני דברים. האחד שהנלוות בשכר כגון תשלום לקרן פנסיה, קרן השתלמות לא ישימות לגיל שלי. ושנית זה נתן לי יתרון ברור למס" (עמ' 5 לפרוטוקול). כך שהמשיב בחר במסלול התקשרות של קבלן - לקוח ואף היה זה שביקש לעבוד במסלול זה, ותביעה של סעדים מכוח סטטוס עליו ויתר במודע ומאינטרס אישי שלו מהווה בגדר חוסר תום לב. לעניין זה כבר נפסק כי: "עשויים להיות מקרים בודדים, ולא נדירים ביותר, בהם ברי לחלוטין, כי המועסק היה מודע להסכם שעשה והעדיף אותו על פני חוזה עבודה. יתכנו מקרים נדירים בהם עובד ויתר במודע ומתוך אינטרס שלו מובהק שלו על זכויות קוגנטיות. מקרים כאלה, עשויים להביא לכך שכאשר יבקש, עם ניתוק היחסים, להסתמך על היותו בסטטוס של עובד, או, בבואו, עם ניתוק היחסים, לתבוע זכויות סוציאליות נוספות על השכר 'הכולל' שקיבל, וזאת בחוסר תום לב משווע, יגבר חוסר תום ליבו של העובד על דרישת הקוגנטיות או הסטטוס, הנובעת ממנה". (דב"ע נה/145-3 מדינת ישראל, משרד השיכון נ' יעקב בוכריס פד"ע לו 1; עע 300275/98 אברהם ויסלר נ' מוקד (1973) תאגיד לחקירות פרטיות, לא פורסם) זאת ועוד, לאחר שהודיעה המשיבה למבקש על סיום ההתקשרות ביניהם, הוצע למבקש להמשיך ולתת שירותיו למשיבה, אך במסגרת של יחסי עובד מעביד על פי שכר אפקטיבי, כדברי שקד: "בפגישה שהיתה הראשונה והאחרונה, זה היה סוף אוגוסט או תחילת ספטמבר...הודעתי לך שאפשר להעסיק אותך, ואז תגובתך היתה מה תהיה צורת ההעסקה. ועניתי לך שההעסקה תהיה אפקטיבית כדוגמת ההסכם נספח ד/2. תגובתך היתה שתהיה מוכן לעבוד רק על פי חשבוניות. אמרתי שלא נהיה מוכנים להעסיק בחשבוניות, שלפת מכתב שבו היו כארבעה תנאים. מפנה לנספח ד'. ואני השבתי לך באמצעות עורך דינך" (עמ' 9 לפרוטוקול). דברים אלה לא הוכחשו על ידי המשיב שאף אישר את האמור בהם בחקירתו הנגדית (עמ' 5 לפרוטוקול). גם ממכתבו של שקד למשיב מיום 22/9/03, וממכתב התשובה של המשיב מיום 26/9/03, עולה בבירור כי המשיב סירב להצעה לחזור ולעבוד במשיבה בשכר אפקטיבי (נספח ד' לתצהירו של שקד). דברים אלה מחזקים את טענת המשיבה לשלילת יחסי עובד מעביד בין הצדדים מבחירתו של המשיב, וכן את הטענה באשר לחוסר תום ליבו של המבקש, התובע מבית הדין להצהיר על היותו עובד ולאכוף את חזרתו לעבודה מחד, אך עומד על המשך קיומה של התקשרות ספק - לקוח המעניקה לו הטבות כספיות מפליגות, מאידך. למעלה מן הצריך, נוסיף ונציין כי המבקש, לפי הודאתו, הציג למשיבה חשבוניות של חברה אשר הוא אינו נמנה על בעליה, אינו עובד בה, ואינו מכיר כלל את בעליה הרשומים ו/או את מנהליה, וזאת כדי להמנע מתשלום מיסים כדין וכדבריו: "אני הסכמתי שאמשיך לעבוד ואגיש חשבונית של החברה והחברה תיתן לי שירותי מס ושירותי חשבוניות...לא הייתי עובד של חברה זו...אני יודע שהחברה היא אישיות משפטית נפרדת ומוסתה באופן שונה" (עמ' 3-4 לפרוטוקול). עדותו זו של המבקש מעלה תהיות לגבי אמינותו, ומחזקת את המסקנה כי עתירתו נגועה בחוסר תום לב, הפוגע בסיכוייו לזכות בסעדים המבוקשים מבית הדין אף אם היה עומד בנטל להוכיח כי הינו זכאי לסעדים אלה, נטל בו לא עמד כאמור. 8. סוף דבר, משנשללו קיומם של יחסי עובד מעביד בין הצדדים, הבקשה נדחית. 8. המבקש ישא בהוצאות המשיבה ובשכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ בצרוף מע"מ צמודים כדין מהיום.יחסי עובד מעבידקבלןלקוחות