קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא יכולת לעבוד בישיבה - ביטוח לאומי: ערעור זה עניינו החלטת הוועדה הרפואית לעררים (אי כושר) מיום 6.1.09 אשר קבעה כי המערער יכול לעבוד במשך יום שלם בישיבה. רקע עובדתי 1. הוועדה התכנסה מכח פסק דין מיום 30.6.08 (בתיק ב"ל 1004/08) שבו ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים: - ".. עניינו של המערער יוחזר לוועדה אשר תפעל על פי מלוא הוראות פסק הדין מיום 19/11/06. בין היתר תתייחס התייחסות מפורשת לתקופות בהם צבר המערער נכות בשיעור 85% וכן תתייחס להשפעת הנכות הרפואית על כושר ההשתכרות של המערער בשים לב לנסיבותיו האישיות, יכולתו לחזור לעבודתו הקודמת, גילו וכישוריו האינטלקטואליים והפיזיים והכל כפי שעולה מפסק הדין מיום 18/9/07." 2. בתיק ב"ל 1191/07 הודיעו ב"כ הצדדים ביום 18.9.07 - "אנו מודיעים לבית הדין כי הגענו להסכמה כדלקמן: עניינו של המערער יוחזר לוועדה בהרכב אחר, אשר תפעל על פי הוראות פסק הדין מיום 19.11.06". כב' הרשם (כתוארו אז) כהן נתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים. 3. בתיק ב"ל 2037/06, ביום 19.11.06 גם ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיה :- "הואיל והוועדה התכנסה ע"פ פסק דין מיום 30.11.05 ולא מילאה אחר כל הוראותיו מסכימים הצדדים כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה לעררים לעניין אי הכושר על מנת שתתייחס לתקופות בהן צבר המערער נכות משוקללת בת 85% - לפני ואחרי ניתוח המעקפים ולאור זאת תתייחס להשפעת הנכות הרפואית על כושר ההשתכרות של המערער בשים לב לנסיבותיו האישיות, יכולתו לחזור לעבודה הקודמת, גילו וכישוריו האינטלקטואליים והפיזיים". 4. המערער טוען כי הוועדה לא פעלה על פי פסק הדין מאחר ולא התייחסה בצורה מפורשת לתקופות בהן צבר נכות בשיעור של 85%, המערער בסיכומיו מתייחס גם לוועדה רפואית מאוחרת אשר העניקה לו דרגת נכות גבוהה יותר (100%) וטוען כי מצבו לא השתנה ועל כן לדעתו יש להחיל את תחולת הנכות ממועד קודם. 5. המשיב טוען כי דין הערעור להידחות מאחר והוועדה פעלה ע"פ פסק הדין, המשיב אף טען בסיכומיו כי המערער הגיש תביעה נוספת להחמרה ובישיבת הוועדה מדרג ראשון ביום 24.5.09 הוענקה למערער דרגת נכות של 92% בגין נכויות נוספות. הכרעה 6. במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד בוחן בית הדין, האם טעתה הועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, פעלה משיקולים זרים, או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. (עב"ל(ארצי) 10014/98 יצחק הוד-המל"ל, פד"ע לד 213). משהוחזר עניינו של המערער על ידי בית הדין לוועדה לעררים בצירוף הוראות, על הועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין, ואל לה לוועדה להתייחס לנושאים שלא פורטו באותה החלטה (דב"ע נא 29-0 מנחם פרנקל - המל"ל פד"ע כד 160). 7. הוועדה התכנסה ביום 6.1.09 שמעה את המערער וב"כ, ורשמה בפרק הדיונים:- "בן 57 אובחן כסובל ממצב לאחר ניתוח מעקפים ושיתוק ברגל ימין לאחר פוליו קשיון בברך ימין, הגבלה בקרסול ימין הגבלה בקרסול שמאל ושינוי בכף רגל שמאל. הופיע בליווי עו"ד. הנבדק עבד כחותך יהלומים עד לפני 15 שנה ומאז אינו עובד. הוועדה עיינה בפסק הדין מיום 18/9/07. הוועדה עיינה בדו"חות הרפואיים בתיק. יש לציין כי לנבדק 85% נכות בגין מחלת הלב והפוליו. יש לציין שעם מחלת הפוליו הנבדק עבד עד לפני 15 שנה. החל מ - 2003 החל לסבול מתסמונת תעוקתית שלאחריו עבר מעקפים. הוועדה עיינה בדו"ח הבדיקה הקרדיולוגית של ד"ר אפשטיין מנשה מ - 15/8/06, המציין כי הנבדק מסוגל לעבוד במשך יום שלם בישיבה. הוועדה עיינה בדו"ח הבדיקה הנוירולוגית מיום 13/4/05 ד"ר חי גרנט המציין כי מסוגל לעבודה בישיבה, הוועדה עיינה בדו"ח עו"ס מ- 29/6/04 המציין כי הנבדק מסוגל לעבודה ללא מאמץ פיזי במשך יום מלא. הוועדה עיינה גם בדו"ח ערר כושר עבודה מיום 26/11/07 ומגיעה למסקנה כי הנבדק מסוגל לעבודה חלקית של 60% עקב מכלול מגבלותיו ובהתאם להשכלתו המצומצמת מסוגל לעבוד בעבודות הכרוכות בישיבה בלבד ללא מאמץ פיזי בעבודות כגון : קופאי בחניון, עבודות מיון והרכבה ואריזה ליד שולחן אריזה. הוועדה דוחה את הערר. הוועדה נדרשה על ידי בית המשפט לנמק את סיבות הפנייתו לעבודה בישיבה בתחומים שנזכרו לעיל. ככל שידה של הוועדה משגת לדעת, דרישות העבודה בתחומים אלו תואמות את הכישורים והיכולת של הנבדק והמגבלות הרפואיות. קיים קושי למצוא משרות חלקיות בתחומים אלה. אך אין זו סיבה לאשר קיצבה מלאה שכן קושי זה קיים אצל כל דורש עבודה באותה רמה. 8. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות. הוועדה פעלה על פי פסק הדין מיום 19.11.06, התייחסה לתקופות שבהן צבר 85% נכות רפואית וציינה כי בתקופות אלו, קבע רופא מוסמך שהמערער יכול לעבוד בעבודות בישיבה. מדובר בקביעות רפואיות המבוססות על בדיקת המערער ומסמכים רפואיים ואין מקום שבית הדין יתערב בהחלטה זו. 9. באשר להחלה רטרואקטיבית של קביעת הועדה בשיעור 100% נכות, אין מקום לדון בהחלטת וועדה רפואית מאוחרת לוועדה נשוא הערעור כנטען על ידי המערער. מה עוד שלדברי המשיב, בוועדה זו נקבעו אחוזי נכות בגין נכויות נוספות. על כן, אין בסיס לטענה כי תחולת הנכות שנקבעה בה (100%) חלה רטרואקטיבית. משכך, מצאתי כי הוועדה פעלה בהתאם לפסק הדין והתייחסה לאמור בו ולא נפלה כל טעות משפטית בהחלטתה. לאור האמור, הערעור נדחה. 10. בנסיבות העניין - אין צו להוצאות. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 יום לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה. אי כושר עבודה