קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא כסף מביטוח לאומי על כאבי גב בעבודה: השופט עמירם רבינוביץ 1. המערער הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) לבית הדין האזורי בבאר-שבע (בל 2135/02 ; השופט משה טוינה ונציג הציבור מר ברזילי), ובה עתר להכיר, בין היתר, בכאבי הגב בהם לקה כ"פגיעה בעבודה" כמשמעות מונח זה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995, לפי תורת המיקרוטראומה. 2. ביום 10.11.2003, במהלך ישיבת ההוכחות, הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה ימונה מומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין לצורך בחינת שאלת הקשר הסיבתי שבין כאבי הגב בהם לקה המערער לבין עבודתו. עוד הסכימו הצדדים כי כל החומר הרפואי שצורף לתיק בית הדין האזורי יועבר למומחה, למעט חוות הדעת של פרופ' לוי, שהוגשה מטעם המערער. להסכמה זו נתן בית הדין האזורי תוקף של החלטה 3. טרם יבשה הדיו מעל החלטתו של בית הדין האזורי, הגיש המערער ביום 11.11.2003 בקשה לבית הדין האזורי, בה התבקש בית הדין לאפשר למערער להמציא לעיונו של המומחה מטעם בית הדין את חוות דעתו של פרופ' לוי, אשר הוגשה, כאמור, מטעם המערער. 4. בית הדין האזורי דחה בקשה זו ונימק קביעתו במילים הבאות: "בנסיבות אלו בהן הוגשה חוות דעת בידי אחד מהצדדים, מחייב עקרון השוויון בין המתדיינים שלא להעביר את חוות הדעת למומחה הרפואי מטעם בית הדין. כך בין אם מדובר בחוות דעת מטעם המבוטח ובין אם מדובר בחוות דעת מטעם המוסד לביטוח לאומי. ראה לעניין זה : עב"ל 480/99 מרדכי דדון נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם). בר"ע 330/03 נאסאסרה חסין נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם). רק נוסיף. המנגנון באמצעות (צ.ל באמצעותו - ע.ר.) מתבררים שאלות ברפואה במסגרת תביעות נגד המוסד לביטוח לאומי, הוא בדרך של מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין אשר אינו כפוף לחוות דעת רפואיות המובאות בפניו. עוד נוסיף, כי הדרך לברר סוגיות המתעוררות בעקבות חוות הדעת של המומחה הרפואי מטעם בית הדין, היא באמצעות הצגת שאלות הבהרה לאחרון. בשים לב למנגנון המיוחד לבירור סוגיות שברפואה בהליכים נגד המוסד לביטוח לאומי ומכוח עקרון השוויון בין המתדיינים - אין לראות באי מתן ההיתר להמצאת חוות דעת רפואית למומחה הרפואי, מקום שאין חוות דעת נגדית ; כפגיעה בזכותם של המתדיינים". 5. בגין החלטה זו הגיש המערער בקשת רשות ערעור (ברע 1024/04) לבית דין זה. הרשות נתנה, ומכאן הערעור שבפנינו. 6. בערעורו טען המערער כי רשאי הוא להעביר חוות דעת מטעמו למומחה, זאת נוכח מעמדו של המומחה מטעם בית הדין והעדר האפשרות לחקור אותו על חוות דעתו או להעביר אליו שאלות הבהרה, אלא ברשות בית הדין ; כי אין כל פגיעה בעקרון השוויון שכן המוסד רשאי להגיש חוות דעת מטעמו וכי לא היה מקום להסתמך על פסק הדין בעניין דדון (עבל 480/99 מרדכי דדון - המוסד לביטוח לאומי, עבודה ועוד, עבודה ארצי, כרך לג(43), 30, להלן - פרשת דדון) בדחיית הבקשה. 7. המוסד מצידו טען כי המערער הסכים במהלך ישיבת ההוכחות כי חוות דעתו של המומחה מטעמו לא תועבר למומחה מטעם בית הדין וכי אין להתיר לו לחזור בו מהסכמה זו. עוד טען המוסד כי לאור ההלכה שנפסקה בפרשת דדון לא יכול צד להגיש חוות דעת, אלא אם כן הסכים הצד שכנגד להגשת חוות הדעת. 8. לאחר שעיינו בטענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל. הטעמים לפסיקתנו יובאו להלן. 9. אכן, הלכה פסוקה היא כי דרך המלך בבירור שאלת הקשר הסיבתי שבין אירוע מסויים לעבודה היא מינוי מומחה -יועץ רפואי מטעם בית הדין. בענייננו, לא יהיה זה מיותר לחזור על ההלכות שצוטטו בעניין זה בפרשת דדון, וזו לשונן: "'בית הדין לעבודה מזדקק למומחה-יועץ רפואי, כי לדעתו דרך זו טובה, מביאה לייעול הדיון, מאפשרת לשני הצדדים עזרה שווה ומונעת מצב שבו צד אחד - לרוב המבוטח- אינו יכול להעזר במומחה שווה רמה שהצד השני נעזר בו, ומעמיד לרשות בית הדין ידע של מומחה אשר אינו מייצג צד להליך, על כל העולה מכך' (דב"ע לה/55-0 המוסד לביטוח לאומי - שפיגל, פד"ע ו' 379, 381). אושר בבג"צ 1199/92 אסתר לוסקי נ. בית הדין הארצי לעבודה פ"ד מז(5) 734, 743 מול האות ב. ובלשון דומה: 'מינוי מומחה-יועץ רפואי הוא הדרך הטובה והיעילה להליך מכוח חוק הביטוח הלאומי, עת מתעוררת שאלה מתחום הרפואה. דרך זאת מעמידה לרשות בית הדין עדות אובייקטיבית של מומחה, היא מבטיחה שוויון למתדיינים (לא קיים יותר מצב שבו רמת הרופא המעיד מטעם צד תלויה באפשרות של הצד לשאת בהוצאה) והיא מוזילה מימוש זכותו של נפגע'. (ההדגשה הוספה - ע.ר). (דב"ע לו/4-0 המוסד לביטוח לאומי - מרדכי מחבובי פד"ע ז' 369, 372). הדברים סוכמו במאמרו של השופט סטיב אדלר (כתוארו דאז) במאמרו "מומחים-יועצים רפואיים בבתי הדין לעבודה" משפטים ב' 199, 215: 'ו. הזמנת חוות דעת פרטית על ידי בעל דין הינה הוצאה יקרה המוסיפה על הוצאות המשפט, ומקשה על חסרי יכולת בהתדיינות המשפטית. לפי השיטה הנהוגה בבתי הדין לעבודה, המבוטח אינו חייב להוציא סכומים נכבדים על חוות דעת פרטיות. בדרך זו חוסך גם המוסד לביטוח לאומי הוצאות מיותרות מכספי הציבור. בתחום הביטחון הסוציאלי המגמה הינה לצמצם את עלות ההליך, כדי להבטיח שמבוטח הזכאי לגמלה יקבל אותה. זאת ועוד, כאשר בעלי הדין היו חייבים להביא חוות דעת פרטית, היה הדבר מעניק למוסד לביטוח לאומי יתרון לא הוגן על המבוטח, וזאת לאור האמצעים העומדים לרשותו והרופאים המועסקים על ידו. הנוהל החדש בבית הדין מבטל את חוסר השוויון שהיה קיים בנוהל הישן, לפיו המוסד לביטוח לאומי היה יכול לשכור את שירותם של מומחים ידועים, בעוד המבוטח שאמצעיו מוגבלים נאלץ להסתפק במומחים פחות ידועים ומוכרים. לפי הנוהל החדש מוותר המוסד על היתרון שהיה לו על פי השיטה הישנה. ויתור שמונע קיפוח של מבוטחים רבים, שאין בהישג ידם לשכור מומחים בעלי שם'". 10. בפרשת דדון נקבע, כי צירוף "חוות דעת מטעם המוסד מבלי שהייתה בפני המומחה חוות דעת מטעם המערער ומבלי שקיים איזה שהוא סימן ראייתי שהמערער, שלא היה מיוצג הסכים לצירוף חוות דעת אך ורק מטעם המוסד" פסולה היא ופוגעת באיזון הראוי בין הצדדים המתדיינים. 11. מהאמור בפרשת דדון לא ניתן להסיק כי צד להליך אינו רשאי להגיש חוות דעת מטעמו, כל עוד לא הסכים לכך הצד שכנגד. פרשנות זו עלולה להביא לתוצאה בלתי סבירה, לפיה צד להליך יבחר שלא להגיש חוות דעת מטעמו וכך יחסום את דרכו של הצד שכנגד להגיש חוות דעת מטעמו. דברים אלה מקבלים משנה תוקף בתביעות בן המוסד לביטוח לאומי הוא צד להליך. בהקשר זה מן הראוי לחזור על דברים שכתבה חברתי, השופטת נילי ארד בפרשת דדון, אשר היו מקובלים על שאר חברי המותב ולפיהם: "[בתביעה נגד המוסד לביטוח לאומי] מדברים אנו בצדדים לתביעה שאינם שווים מלכתחילה. במה דברים אמורים? כרשות ציבורית ומעצם מהותו משופע המוסד לביטוח לאומי במומחים ויועצים לרוב, בין היתר, בתחומי הכלכלה, בתחומי הרפואה והמשפט. כנגדו מתייצב, לא אחת, המבוטח הבלתי מיוצג, שאין לו עימו באמתחתו אלא את הנכות לה הוא טוען, את הזכות אותה הוא מבקש ואין לו לצידו יעוץ משפטי, יעוץ רפואי, או אחר. כך עומדים להם השניים ומביאים ענינם בפני בית הדין: מכאן המוסד לביטוח לאומי - הגוף הממלכתי האמון על הענקת הזכויות הסוציאליות על פי דין; ומכאן - המבוטח, המבקש להעניק לו זכות שנדחתה על ידי המוסד, או שלא הוכרה על ידו. במערכה זו, אין המוסד והמבוטח שווים זה לזה בכוחם וביכולתם להציג את עניינם בפני בית הדין". 12. עקרון השיוויון בכלל ובכלל זה עקרון שוויון ההזדמנויות בהתדינות פירושו מתן יחס שווה לשווים (בג"צ 720/82 אליצור איגוד ספורטיבי דתי סניף נהריה נ' עירית נהריה ואח' פ"ד לז(3), עמ' 17, 20-21). בנושא זה של היכולת להמצאת חוות דעת רפואית , אין המוסד והמבוטח, בדרך כלל, שווים, ולכן אין למנוע במקרה זה מן המבוטח להמציא חוות דעת רפואית חרף התנגדות המוסד. למוסד יש מלוא הזכות, ומן הסתם גם היכולת להמציא במקרה הנוכחי חוות דעת מטעמו, התומכת בעמדתו. 13. זאת ועוד. במקרה דנן, בקשתו של המערער להמציא את חוות הדעת מטעמו למומחה מטעם בית הדין לא נשלחה לתגובת המוסד והחלטתו של בית הדין האזורי נתקבלה מבלי שנשמעה דעתו של המוסד. סבורים אנו, כי מן הראוי היה במקרה זה לשלוח את הבקשה לתגובת הצד השני. 14. סוף דבר - אשר על כן ולאור האמור בסעיף 12 לפסק דין זה, דין הערעור להתקבל. המוסד ישלם למערער הוצאות משפט, לרבות שכ"ט עורך דין בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.עמוד השדרהכאבי גב / בעיות גבביטוח לאומי