לימודים של האישה - הבטחת הכנסה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא לימודים של האישה - הבטחת הכנסה: השופט יגאל פליטמן בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (השופטת דינה אפרתי; בל 3431/05) בו נדחתה תביעת המערער לתשלום גמלת הבטחת הכנסה.  ביום 11.10.2004 הודיע פקיד התביעות של המשיב (להלן- המוסד) למערער על הפסקת תשלום גמלת הבטחת ההכנסה שקיבל, מחודש יוני 2003, מן הטעם שהוא עושה שימוש קבוע בשני רכבים, מן הטעם שלא המציא מסמכים שנדרשו ממנו ומן הטעם שלימודיה של אשתו שוללים גמלת הבטחת הכנסה על פי חוק הבטחת הכנסה התשמ"א- 1980. ההליך בבית הדין האזורי: המערער טען בתביעתו, כי במועד הרלבנטי לא היה בבעלותו רכב כלשהו, שכן הרכב מסוג סובארו היה בבעלות אשתו, עד שמכרה אותו לאחותה בחודש פברואר 2002. לגבי הרכב מסוג סיטרואן נטען, כי הוא בבעלות אביו של המערער, כי נהג ברכב זמן קצר ללא ביטוח וללא רישיון וכיום הרכב מושבת, ואינו זז מחניית הבית. עוד טען המערער, כי קיבל לראשונה מכתב רשום מהמוסד באשר לאי המצאת המסמכים רק ביום 13.3.2005. המוסד טען, כי העברת הרכב הייתה פיקטיבית, ולמעשה המערער משתמש ברכב באופן קבוע. לאחר שבחן ושקל את העדויות והראיות שהוצגו בפניו בעיון רב, הגיע בית הדין האזורי לכלל מסקנה, כי דין תביעת המערער להידחות. זאת, משלושת הטעמים הבאים: האחד, המערער הודה בעדותו בפני בית הדין כי לא המציא את המסמכים הנדרשים, שכן, לטעמו, המוסד הוא שצריך להמציא אותם; השני, עדותו של המערער לעניין השימוש ברכב נתגלתה כלוקה בחוסר אמינות, חוסר עקביות ונתגלעו בה סתירות רבות, והמערער לא הציג כל ראיה התומכת בגרסתו לפיה רכב הסובארו נמכר לגיסתו. גם עדותה של אשת המערער בהקשר זה נמצאה בלתי אמינה ובלתי משכנעת, שכן לא זכרה מתי נמכר הרכב. עדותו של חוקר המוסד, לעומת זאת, נמצאה אמינה על בית הדין; שלישית, אשתו של המערער לא זכרה מתי למדה לתואר שני באוניברסיטת בר אילן, לא סיפקה הסבר משכנע מדוע הפסיקה לימודיה למרות שכבר שילמה את מלוא שכר הלימוד, ולא המציאה אישור מהאוניברסיטה לגבי הפסקת לימודיה. הערעור בפנינו כוון כנגד קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי בפסק דינו. המערער חזר על טענותיו בפני בית הדין קמא, והוסיף, כי עניין החוב למוסד התגלה לו לראשונה כשביקש לקבל קצבה בעקבות פציעה שאירעה לו בחודש נובמבר 2004, וכי מדובר בעלילת שווא של שכניו, שהחליטו להתעמר בו ובאשתו. למוסד אין כל הוכחה כי נהגו ברכבים, אלא רק שהרכבים חנו ליד ביתם. לעניין לימודי אשתו טען, כי האוניברסיטה נותנת אישור למי שלומד, ולא אישור למי שהפסיק ללמוד. עוד נטען, כי אין באפשרותו להמציא מסמכים שאינם ברשותו. במהלך ישיבת קדם הערעור הגיש המערער מסמכים שונים, ובהם תצהיר גיסתו של המערער, לפיו הרכב נמכר לה ביום 1.2.2002. הרכב נותר בחניית המערער לאחר שהגיעה לביתו לרגל חגיגת בר מצווה, שלאחריה לא הצליחה להתניע את הרכב. הרכב נותר שם עד שתוקן. עוד הוגש אישור משרד התחבורה לפיו רכב הסיטרואן רשום על שם אבי המערער, ואישור על תקופת לימודים מהאוניברסיטה, בו מצוין כי אשת המערער למדה שם לתואר שני בין השנים תשס"א-תשס"ג. בתום הישיבה הוסכם, כי ב"כ המוסד תכתיב סיכומיה לפרוטוקול, כי ב"כ המערער יגיש סיכומיו בכתב, וכי לאחר מכן יינתן פסק דין על סמך הסיכומים וכלל החומר שבתיק. ב"כ המוסד תמכה בפסק דינו של בית הדין האזורי מטעמיו, והוסיפה, כי מהודעתו של המערער בפני חוקר המוסד עולה כי המערער השתמש באופן קבוע ברכב הסיטרואן של אביו לפחות משך שנתיים, בהתאם לצרכיו, ונמצא כי הרכב חונה ליד ביתו באופן קבוע. לגבי רכב הסובארו, למרות טענת המערער לפיה הרכב נמכר לגיסתו, נמצא, כי הרכב חונה ליד ביתו. בסיכומיו חזר המערער, בעיקרו של דבר, על טענותיו בערעור. דיון והכרעה: לאחר שנתנו דעתנו לטיעוני הצדדים ולכלל החומר שהובא לפנינו, הגענו למסקנה, כי דין הערעור להידחות. הערעור מכוון, בעיקרו של דבר, כנגד ממצאיו העובדתיים של בית הדין האזורי, והמשקל שנתן לעדויות ולראיות שהובאו בפניו. ככלל, לא תתערב ערכאת הערעור בממצאים העובדתיים שקבעה הערכאה הדיונית אשר ראתה ושמעה את העדים. ערכאת הערעור אף אינה נוהגת להתערב בממצאי מהימנות של הערכאה הדיונית. מקרה זה אינו מצדיק סטייה מכלל זה. בית הדין האזורי השתית את מסקנותיו על חומר הראיות, כשהוא מקיף את המחלוקת על כל פניה, תוך ניתוח מפורט. מסקנותיו מעוגנות, אפוא, בחומר הראיות, וניתוחו המשפטי, בהתחשב בכל האמור, נכון. על האמור נוסיף, כי גם בהתעלם מרכב הסובארו, לגביו טען המערער כי הוא שייך לגיסתו, הרי שכפי העולה מהודעת המערער לחוקר המוסד, רכב הסיטרואן של אביו חונה אצלו, והוא משתמש בו באופן קבוע, יותר משנתיים, על פי צרכיו. עוד עולה, כי אביו של המערער הוא בן יותר משמונים שנה, וכי הוא אינו משתמש ברכב כלל. באשר למסמכים שצורפו בעת ישיבת קדם הערעור, הרי שאין בהם כדי לשנות את התמונה העובדתית כפי שנקבעה על ידי בית הדין האזורי. משכך, מתאשר פסק דינו של בית הדין האזורי מטעמיו, במסגרת הוראתה של תקנה 108 (ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991. 9. סוף דבר - הערעור נדחה ללא צו להוצאות.הבטחת הכנסה