ליקויי שמיעה מורה לנהיגה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ליקויי שמיעה מורה לנהיגה: זוהי תביעה להכיר בליקוי שמיעה ובטנטון כפגיעה בעבודה כמשמעה בסעיף 84א' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק"). להלן עובדות המקרה: 1. התובע יליד 1941. 2. התובע עצמאי, מורה לנהיגה במקצועו החל משנת 1979. 3. במסגרת עבודתו, התובע מלמד נהיגה על רכב מסוג משאית עד 15 טון. 4. בהתאם לאישורים שהופקו ממשרד התחבורה - מינהל תנועה אגף הרישוי, תחת בעלות התובע נרשמו המשאיות הבאות: מתאריך 04.08.1988 עד לתאריך 03.05.1990 רכב מס' 7848483 מסוג "משא פתוח", ייצור פורד בריטניה. מתאריך 06.05.1990 עד לתאריך 02.01.1995 רכב מס' 5052800 מסוג "עבודה משאבת בטון", ייצור פורד בריטניה. מתאריך 20.12.1994 עד תאריך 08.06.1998 רכב מס' 6466600 מסוג "עבודה משאבת בטון", ייצור דאף - הולנד. מתאריך 09.04.2000 עד תארעך 03.07.2000 רכב מס' 5843515 מסוג "משא פתוח", ייצור מאן גרמניה. מתאריך 17.05.1998 עד תאריך 17.10.2001 רכב מס' 5209615 מסוג "משא פתוח", ייצור מאן גרמניה. מתאריך 12.10.2004 עד תאריך 28.06.2010 רכב מס' 1555451 מסוג "משא פתוח", ייצור מאן גרמניה. 5. התובע נהג ללמד בכבישים עירוניים ובין עירוניים, כאשר חלונות הרכב פתוחים במהלך הנסיעות, למעט במזג אויר גשום. 6. התובע עבד שישה ימים בשבוע. משנת 1980 ועד לפני כארבע שנים, התובע נהג לעבוד משעה 7:00 ועד לשעות בין 19:00 - 21:00 בערך, המוערכים בכ - 10 עד 15 שיעורי נהיגה. ממועד זה ואילך החל התובע לצמצם את שעות עבודתו. נכון להיום ולתקופה של ארבע השנים האחרונות, התובע מלמד כ-6 עד 8 שיעורי נהיגה ביום. כל שיעור הנהיגה, נמשך כ- 30 דקות. התובע עושה הפסקה של שעה אחת ביום בשיעורי הנהיגה, משעה 13:00 עד שעה 14:00. 7. התובע היה חשוף לרעש מזיק מעל 85 דציבל, וזאת משנת 1979 ועד שנת 2000 לערך. 8. הנתבע החליט לדחות את התביעה, וזאת נוכח הוראות סעיף 84א(א)(1) לחוק, וכן בהתאם להוראות סעיף 84א(א)(3) לחוק. 9. ביום 17.01.11 הודיעה ב"כ הנתבע, כי לאחר שהנתבע בחן את עמדתו בתיק, החליט להכיר בתביעת התובע בגין ירידה בשמיעה כפגיעה בעבודה, ועל כן - אין עוד צורך שימונה מומחה רופאי מטעם ביה"ד. באשר לתביעת התובע בעניין הטנטון, עמדת הנתבע נשארה בעינה, לפיה יש לדחות את התביעה מאחר והטנטון תועד לראשונה ברשומה הרפואית ביום 22.02.05 - לאחר שהתובע חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק, וכי באותם רישומים רפואיים אין פניות חוזרות ונשנות שיש בהם כדי לענות על התנאי שבסעיף 84א(ב)(3) לחוק באשר אין בהם ביטוי להפרעה בתפקודו של התובע עקב הטנטון. 10. בהחלטת בית הדין מיום 18.01.11 נדרש ב"כ התובע להודיע בכתב לבית הדין תוך 15 יום מהיום - האם ברצונו להמשיך בהליכים בתיק זה או לאו. ב"כ התובע לא הגיב בכתב לבית הדין על ההחלטה הנ"ל. 11. לאור האמור לעיל אני קובעת, כי התובע סובל מליקוי שמיעה שהינו בגדר פגיעה בעבודה. התובע רשאי להגיש לנתבע תביעה לקביעת דרגת נכות מהעבודה. 12. באשר לעילת הטנטון, אזי כפי שהופניתי, בעניינו של התובע קיימים רישומים רפואיים שתועדו ברשומות רפואיות לאחר שהתובע חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק (בהתאם לעובדות התובע היה חשוף לרעש מזיק, וזאת משנת 1979 ועד שנת 2000), כאשר באותם רישומים אין תלונות המתעדות פגיעה בתפקוד עקב הטנטון. על כן, משלא נמצא תיעוד רפואי של תלונות חוזרות ונשנות ביחס לטנטון המעיד על פגיעה בתיפקודו של התובע כתוצאה מהטנטון ממנו הוא סובל, והם תועדו לאחר שהתובע חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק - לא התקיימו כאן תנאי סעיף 84א(ב) לחוק, וכפי שגם נקבע בפסקי הדין: עבל 53/08, ליאוניד ברכליס נגד המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 02.1.08; עבל 325/08, המוסד לביטוח לאומי נגד בוחבוט שרלי, ניתן ביום 12.10.09. 13. בנסיבות אלה התביעה בגין טנטון - נדחית בזאת. 14. על הנתבע לשלם לתובע הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪, תוך 30 יום מהיום. דיני חינוךמשפט תעבורהמורה לנהיגהשמיעהמורים