ליקויים בדירה מקבלן בחולון

ליקויי בנייה בדירה שנרכשה מחברה קבלנית והפרות החוזה לרכישתה מהווים סלע ההתדיינות בשתי ערכאות. הדיון בערעורים שבפנינו, אוחד.   המערערים בע"א 1756/01 והמשיבים בע"א 1747/01 ("הרוכשים"), כרתו ב-5/11/93 חוזה לרכישת דירה מחברה קבלנית, שהיא המשיבה בע"א 1756/01 והמערערת בע"א 1747/01 ("החברה הקבלנית"). הדירה נשוא החוזה, היא דירת קוטג' בבניין בן 8 דירות, ברח' שמורק 10-12 בחולון, חלקות 337 ו-338 בגוש 6020. הרוכשים נכנסו לדירה בינואר 1994, כחודשיים לאחר כריתת החוזה. באותה עת נתגלו פגמים בבנייתה. הפגמים מצויים במשטח המדרגות, בעבודות הציפוי, האינסטלציה, הריצוף, הטיח, הנגרות והאוורור, חשמל, פרזול, איטום וניקוז. מי גשמים חדרו לדירה והסבו נזקים נוספים לקירות גבס. החברה הקבלנית אף פעלה להוצאתם של שני מחסנים בבניין מהרכוש המשותף, על מנת לרשום זכויות בהם. ניסיונה לא צלח, לאחר ששתי ערכאות של בית המשפט נדרשו לעניין וקבעו כי המחסנים שייכים לדיירי הבניין כחלק מהרכוש המשותף (ה"פ (ת"א) 725/95 שלמה ובתיה סטולר ואח' נ' מיאב, וע"א 3902/98 מיאב נ' שלמה ובתיה סטולר ואח', פ"ד נד(1), 849). אולם ההכרעה של בית המשפט העליון בעניין זה לא שמה קץ לסכסוכים אחרים שבין החברה הקבלנית לדיירי הבניין. על כן נדרשים אנו לחולייה נוספת בשרשרת של התדיינויות משפטיות.   העניין שבפנינו נסב, כאמור, סביב תביעה של משפחת בן פורת. בית משפט קמא (כב' השופטת רות רונן, ת.א. 130282/98) קיבל את החלק הארי של התביעה וחייב את החברה הקבלנית בסכומים בגין: ליקויי בנייה עפ"י חוות דעת מומחה אובייקטיבי . . . . . 98,439 ש"ח פיצויים מוסכמים בשל הפרה יסודית של החוזה . . . . . 62,400 ש"ח עגמת נפש . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 5,000 ש"ח מגורים חלופיים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 4,000 ש"ח שכר טרחת מומחה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 1,605 ש"ח שכר טרחת עו"ד . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 15,000 ש"ח 186,444 ש"ח   בית משפט קמא הסביר את החיוב בפיצויים מוסכמים בכך שרישום הבית בפנקס הבתים המשותפים נעשה לאחר שחלף פרק זמן ארוך במידה לא סבירה, ממועד כריתת החוזה (כ-7 שנים). בחוזה המכר הוסכם כי יש לבצע את הרישום, אולם מועד הביצוע לא צוין. חלה איפה הוראת סעיף 41 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973: "חיוב שלא הוסכם על מועד קיומו, יש לקיים זמן סביר לאחר כריתת החוזה, במועד שעליו הודיע הנושה לחייב זמן סביר מראש."   עקב האיחור הניכר, קבע בית משפט קמא, חלה הוראת סעיף 16 לחוזה המכר: "במקרה של הפרת חוזה או כל תנאי עיקרי מתנאיו ע"י אחד הצדדים, יהא זכאי הצד המקיים, או המוכן לקיים את החוזה, לסך של 15,000$ בשקלים לפי השער היציג, בתור דמי נזק קבועים, מוסכמים ומוערכים מראש...".   החברה הקבלנית מערערת על פסיקתם של פיצויים מוסכמים. הרוכשים מערערים על דחיית העתירה לפיצוי בגין ירידת ערך הדירה ועל כי לא נפסקו סכומים גבוהים יותר בגין עגמת נפש, מגורים חלופיים ושכר טרחת עו"ד.   טענות הצדדים   במסגרת ההליכים שננקטו בעניין שני המחסנים, הוציא בשעתו בית משפט, לבקשת הרוכשים ודיירים אחרים, צו זמני שאסר על החברה הקבלנית לרשום את הבית בפנקס הבתים המשותפים. בערעורה שבפנינו טוענת החברה כי הצו היה חריג בהיקפו שכן ניתן היה להסתפק בצו שיאסור רישום המחסנים על-שם החברה ו/או שיאסור לעשות כל דיספוזיציה במחסנים. לא יתכן כי הרוכשים יֹאחזו את המקל בשני קצותיו, כאשר מצד אחד ביקשו והצליחו למנוע מהחברה הקבלנית את האפשרות לרשום את הבית בפנקס הבתים המשותפים, ומצד שני טוענים הם כעת כי אי-הרישום מהווה הפרה של החוזה. זאת ועוד, הרוכשים לא פנו מעולם אל החברה הקבלנית בדרישה לרישום הבית בפנקס הבתים המשותפים. פנייה כזו הינה הכרחית על-פי לשון סעיף 41 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, ומכאן שבית משפט קמא שגה בהחילו את הסעיף ובקובעו, על-פיו, כי החברה ביצעה הפרה.   בערעורם של הרוכשים, טוענים הם כי לעניין עגמת הנפש יש להביא בחשבון את השנים הרבות בהן הם נאלצים להתגורר בדירה מוצפת; הטרדה הכרוכה בפינוי הדירה לצורך ביצוע התיקונים; המתח ואי-הנוחות שנגרמו מהזלזול והיחס המחפיר של החברה הקבלנית. עגמת הנפש בגין כל אלה עולה כדי 50,000 ש"ח ולא 5,000 ש"ח, אותם פסק בית משפט קמא. לעניין מגורים חלופיים לתקופת תיקון הליקויים בדירה - חודש ימים, טוענים הרוכשים כי מאחר שמדובר במשפחה בת 4 נפשות, עלות שיכונם במלון 3 כוכבים לתקופה זו, הינה 100$ ליום ובסך הכל 3000$ ולא 4000 ש"ח כפי שפסק בית משפט קמא. עוד טוענים הרוכשים כי בית משפט קמא שגה בהחליטו להשמיט מחוות הדעת של המומחה, שאת מרביתה אימץ, את הסכום בגין "ירידת ערך" - 6,100 ש"ח. שכר טרחת עו"ד שפסק בית משפט קמא (15,000 ש"ח), נמוך משכר הטרחה המינימלי. ראוי היה לפסוק את שכר הטרחה הראלי עליו הוסכם בינה ובין בא-כוחה, בשיעור של 20%, שהוא סכום סביר בנסיבות העניין.   דיון   נדון תחילה בערעורה של החברה הקבלנית ולאחר מכן בערעורם של הרוכשים. כבר כאן המקום לומר כי מסכת העובדות שנגולה בפנינו מאשרת כי החברה הקבלנית הפרה את חוזה המכר עם הרוכשים, כפי שנקבע בערכאה דלמטה. הפעולות שנקטה להוצאת שני המחסנים מהרכוש המשותף, כשלעצמן, מהוות הפרה ולא בכדי קיבל בית המשפט העליון את עמדת הרוכשים בעניין זה (ע"א 3902/98). הפרה זו נכנסת לגדר סעיף 16 לחוזה המכר המזכה בפיצויים המוסכמים. מכאן שאף מבלי לאמץ את קביעתו של בית משפט קמא, כי העיכוב ברישום הבית בפנקס הבתים המשותפים מהווה הפרה המזכה בפיצויים המוסכמים, התוצאה אליה הגיע בעניין זה, נכונה. יתרה מזאת, קשה לקבל את טענת החברה הקבלנית כי מי שגרמו לעיכוב ברישום הנדרש בפנקס הבתים המשותפים, היו דיירי הבית, וביניהם הרוכשים בעניינו, באמצעות הצו שאסר על הרישום, אותו ביקשו וקיבלו מבית המשפט. ברי כי החברה לא הייתה מוכנה בשום שלב במהלך ההתדיינות בעניין שני המחסנים, לבצע את הרישום הנדרש באופן מלא וגמור, לרבות רישום המחסנים כחלק מהרכוש המשותף. מכאן כי אין ממש בערעורה של החברה הקבלנית והוא נדחה.   עיקר ערעורם של הרוכשים מתייחס לגובה הסכומים שנפסקו לטובתם. הלכה פסוקה היא כי בית משפט שלערעור נמנע, ככלל, מלהתערב בגובה הסכומים שפסקה הערכאה דלמטה, אלא במקרים של טעות גלויה (ראו ע"א 4445/90 "עמיגור" (ניהול נכסים) בע"מ נ' יצחק מאיוסט ואח', תקדין-על 94(2), 674, סעיפים 17, 18, וכן ראו ע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות ופיתוח בע"מ נ' נחמיאס, פ"ד מו(2) 60, עמ' 65, 66, 68). הטיעונים שמעלים הרוכשים ביחס לכל אחד מסעיפי התשלום עליהם הם מערערים, לא שכנעונו כי נפלה שגגה בסכומים שפסק בית משפט קמא. אשר לסכום בגין "ירידת ערך" הנזכר בחוות הדעת עליה הסתמך בית משפט קמא - 6,100 ש"ח, נקבע, כממצא עובדתי, כי מדובר בעלות תיקונם של ליקויים, אשר מבחינה כלכלית לא כדאי לתקנם. היינו, ערך השוק הנגזר מ-"ירידת הערך" נמוך מעלות התיקון. חוות הדעת לא כללה הערכה באשר לערך השוק ולכן לא זיכה בית משפט קמא את המשפחה בפיצוי בגין סעיף זה. לא מצאנו מקום להתערב אף בקביעה זו.   התוצאה היא כי שני הערעורים נדחים. בנסיבות אלה אין אנו עושים צו להוצאות. הערבויות הבנקאיות יוחזרו למערערים בשני הערעורים באמצעות באי כחם.  ליקויי בניהקבלן