קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא משכורת מזכירה בבית ספר: 1. מהי הדרגה שבהתאם לה יש לחשב את שכרה של התובע? זוהי השאלה העיקרית השנויה במחלוקת בין הצדדים, וממנה נגזרת שאלת זכאות התובעת להפרשי שכר, אם בכלל. 2. להלן העובדות העיקריות הדרושות לענייננו, שעיקרן אינו שנוי במחלוקת בין הצדדים - א. התובעת עובדת בשירות הנתבעת כמזכירה בבית הספר היסודי שבבעלותה החל משנת 1986. ב. במהלך השנים הועלתה דרגת התובעת, ולבסוף בשנת20009 הועלתה הדרגה ל - 11 ובשנת 2006 הועלתה הדרגה ל - 13+. ג. המועצה הנתבעת נקלעה לגירעון של כ - 44,000,000 ₪. בחודש 11/07, לאחר בדיקת הסיבות לגירעון ומציאת אי סדרים חמורים בהתנהלות המועצה, החליט שר הפנים על פיזורה, ומינה תחתיה ועדה ממונה בראשותו של מר נחום דוד. ד. בתחילת שנת 2007 התקיימה ביקורת שכר מטעם משרד הפנים, תחום פיקוח ובקרת שכר ברשויות המקומיות. בתום הביקורת שוגר, ביום 11/03/07 לראש המועצה מכתב מטעם ראש התחום, מר יואל ינון, ובו פירוט של חריגות שכר לכאורה בקרב עובדי המועצה (להלן:"מכתב חריגות השכר"), אשר התייחס ל - 65 מבין עובדי המועצה שנמצאו חריגות בשכרם. בכל הנוגע לתובעת, נרשם במכתב כדלקמן - "היב נוואל, מזכירה בבית הספר היסודי - מתח הדרגות המתאים לתפקידה הינו 8+ - 10. בחודש 07/00 הועסקה בדרגה 11, ואילו בחודש 01/06 היא הועסקה בדרגה 13+ - 2.5 דרגות חריגות. העובדת מקבלת תוספת שיקלית אחוזית בשיעור 22%, לתוספת זו היא אינה זכאית, מאחר והיא מקבלת תוספות אחרות בשיעור 37.4% ותוספת איזון". בסיומו של המכתב נרשם במודגש, כי "על הרשות לתקן את החריגות בשכרם של העובדים באופן מיידי. כמו כן על הרשות להכין תחשיב של השבת הכספים ע"י העובדים על מנת שנוכל לבצע שימועים לעובדים ודרישה להשבת כל הסכומים שקיבלו ביתר". ה. ביום 19/05/08 קיימה הנתבעת שימועים לקראת יישום ההנחיות שבמכתב חריגות השכר. ועדת השימוע שהתכנסה כללה את היועץ המשפטי לרשות, עו"ד נידאל עוואודה, מנכ"ל המועצה מר נאסר סאלח, וגזבר המועצה מר נאסר הייב. לטענת הנתבעת שיגרה לתובעת הזמנה לשימוע בה צוין פירוט של החריגות בשכרה, הכוללות דרגה 13, תוספת אחוזית ותוספת שיקלית. לטענת התובעת לא קיבלה את ההזמנה, והיא נמסרה לעובד ששמו דומה משלה. יחד עם זאת אין חולק כי התובעת שהתה במועצה ביום 19/05/08. ו. בפרוטוקול ועדת השימוע נרשמו, לעניינה של התובעת, הדברים הבאים - "מזכירת בית ספר יסודי א'. שימוע: דרגה 13+ (8-10 מגיע). תוספת אחוזית 22% תוספת איזון 37%. אני עובדת מ - 1988, מספר הכיתות כשהתחלתי עמד על 40 כיתה ומס' זה הלך וגדל עם הזמן ושוב הלך וקטן היום ירד. הותק שלי 20 שנה + 5 שנים ותק מוכר, אני אקדמאית, אני הגשתי בקשה לקבל את הדרגה הנ"ל וביקשתי אושרה בשנת 2004, ואם הדרגה לא מגיעה לי הרי אני לא אשמה על התוספת, אני לא ידעתי ולא ביקשתי אותה. אני לא מסכימה לביטול החריגות ע"י המועצה, אני עובדת 6 ימים בשבוע, ולטעמי הרבה פעמים יותר מ - 42 שעות שבועיות, אני מחזיקה רכב לצורך העבודה לדואר ולבנק בראש פינה ולגנים . גם עובדת עם השירות הפסיכולוגי, ועדת השמה למיניהם במוסדות החינוכיים. אני מתנגדת לקיצוץ". ז. החל מחודש 06/08, הופחת שכרה של התובעת , כך שהשכר המשולב הועמד על 3,811 ₪, בעוד שטרם ההפחתה עמד על סך של 5,895 ₪. יוער כי דרגתה של התובעת הועמדה על 9+. 4. בפני בית הדין נשמעה עדותה של התובעת, ועדותו של גזבר המועצה מר נאסר הייב. לאחר ששמענו את עדותם הוגשו מטעמם סיכומים בכתב. להלן טענותיה העיקריות של התובעת - א. ההפחתה בשכרה פגעה בה באופן אנוש, שכן מדובר בהפחתה משמעותית של מעל 2,000 ₪. התובעת הסתמכה, לעניין כלכלת ביתה, על השכר ששולם לה, לאורך זמן, בהתאם לדרגה 13+. ב. השימוע שקוים לתובעת היה פגום. לתובעת לא נמסרה ההזמנה לשימוע. בנוסף השימוע עצמו התנהל בצורה שאיננה נאותה, היא אמרה את דבריה בעמידה, ובכל מקרה נציג העובדים בוועדה נאלץ לצאת לפני שהגיע תורה של התובעת להשמיע דבריה, והיא לא קיבלה הסבר על זכויותיה ועל משמעות כינוסה של ועדת השימוע. ג. הנתבעת לא טרחה להודיע לתובעת אודות ההחלטה להפחית את שכרה, והיא למדה עליה רק מעיון בתלוש השכר. ד. הנתבעת הפלתה את התובעת לעומדת עובדים אחרים שדרגתם לא הופחתה. ה. המועצה לא הייתה רשאית לשנות את שכרה באופן חד צדדי, ללא הסכמתה. ו. על פי חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות, ניתן היה להעמיד את שכרה של התובעת על הדרגה המקסימלית תוך 9 שנות עבודה, והעלאת הדרגה נעשתה לה, במהלך השנים, בסמכות וכדין. 5. להלן תמצית טענות הנתבעת - א. התובעת הועלתה בדרגות מעבר למגיע לה בהתאם לחוקת העבודה וללא סמכות. כלל, חריגות השכר שנעשו לעובדי המועצה שלא כדין, היוו חלק נכבד מהגורמים לגירעון ולחובות שמצד הנתבעת. ב. הנתבעת נדרשה ע"י משרד הפנים לבצע תיקונים בשכרה של התובעת, ובהתאם להנחיות אלה פעלה. ג. לתובעת קוים שימוע כדין. 6. עיון בחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות מראה כי קיימת אבחנה במתח הדרגות בין מזכיר ראשי בבית ספר עד 19 כיתות לבין מזכיר ראשי (המכונה מנהלן) בבית ספר בו מעל 19 כיתות. בענייננו, הנתבעת לא חלקה על טענת התובעת לפיה בבית הספר בו עבדה היו מעל 19 כיתות, וכי הייתה המזכירה הראשית. על פי סעיף 26 לפרק 25.42 לחוקה, שעניינו לוח תפקידים ועיסוקים, מתח הדרגות למנהלן (מזכיר ראשי) בבית ספר שמעל 20 כיתות הוא 7 עד 10, כאשר הדרגה התחילית היא 7, דרגת השיא היא 10, והדרגה האישית האפשרית היא 10+. על פי הוראות החוקה, ולאור ההלכה הפסוקה, המעבר לדרגות הינו אוטומטי בתלות בתקופות, ובעניינה של התובעת חלפו זה מכבר פרקי הזמן שנקבעו בחוקה לעניין משך השהייה בדרגות, עד לדרגת השיא והדרגה האישית. יוער כי גם לפי מכתב חריגות השכר של מר ינון - מתח הדרגות הרלבנטי לתובעת הינו 8-10. 7. כבר כעת נאמר כי סבורים אנו שדי באמור לעיל כדי לקבוע שהתובעת אינה זכאית לדירוגה בדרגה 13. הדרגה המקסימלית, הן לאור הוראות החוקה והן לאור קביעת הגורם המוסמך במשרד הפנים , לגביו לא נטען כי הפלה את התובעת או התנכל לה מכל סיבה שהיא - הינה 10 (ודרגה אישית 10+), והעובדה שמשך מספר שנים שולם לה שכר בהתאם לדרגה גבוהה יותר אינה מקנה לה כל זכות שהיא. העובדה כי התובעת הסתמכה על השכר ששולם לה בהתאם לדרגה 13 - יכולה הייתה אולי לשקול לעניין הפעלת שיקול הדעת בכל הנוגע לדרישה אפשרית להשבת הסכומים ששולמו לה ביתר מהקופה הציבורית, אולם נראה כי שלא כאמור בסיפא למכתב חריגות השכר - לא נדרשה התובעת להשיב את הסכומים ששולמו לה ביתר, בתחשיב על בסיס דרגות החורגות מהמגיע לה. 8. אשר לטענות התובעת הנוגעות לשימוע - גם אם נקבל את עדותה של התובעת, לפיה נכחה ביום השימוע "במקרה" במשרדי המועצה, והגיעה "במקרה" לדיון בפני ועדת השימוע, וגם אם נקבל טענתה לפיה לא קיבלה את ההזמנה לשימוע, ולא הייתה מוכנה מראש לסוגיות הנוגעות לשכרה - הרי שבשים לב לעובדה שהלכה למעשה שכרה של התובעת חרג מהמגיע לה לאור מתח הדרגות שנקבע בחוקה, ושצויין במכתב חריגות השכר - איננו סבורים שבעובדה שהשימוע שקויים לתובעת היה במתכונת פגומה - כדי לאיין את ההחלטה להעמיד שכרה על השיעור הנכון כמתחייב מהחוקה ומהנחיות הגורם המוסמך. לו היה מתבקש בענייננו פיצוי בגין הפגמים שבשימוע - בין אלה שצויינו לעיל ובין בגין הטענה לפיה כאשר הופיעה התובעת בפני ועדת השימוע בדיוק יצא נציג העובדים ועל כן לא נכח - יתכן שהיה מקום לפסוק לה פיצוי, ולו ללא הוכחת נזק, בשיעור כזה או אחר, אלא שזה לא נתבע בענייננו. 9. לאור האמור לעיל, מוצאים אנו שיש לדחות טענת התובעת לפיה נפל פגם בחישוב שכרה בהתאם לדרגה 13+. יחד עם זאת, ובשים לב לויתקה של התובעת ותקופות השהייה הממושכות שלה בדרגות, סבורים אנו שהיה מקום לפעול בהתאם לסעיף 26 לחוקה שהובא לעיל, ולהעמיד דרגתה של 10+. הנתבעת לא סיפקה כל הסבר מדוע לא עשתה כן, ולא ניתן ללמוד שפעלה בהתאם למכתב חריגות השכר כך שהפחיתה משכר התובעת רק את התוספת השיקלית האחוזית בשיעור של 22%, וכך שהותירה על כנה את תוספת האיזון והתוספות האחרות בשיעור של 37.4% אשר על פי המכתב בגין תשלומן לא הייתה התובעת זכאית לתוספת השיקלית האחוזית. 10. כללו של דבר - נוכח האמור לעיל אנו קובעים שהחל מחודש 06/08 הייתה התובעת זכאית לדירוג לפי דרגה 10+, ועל בסיסי השכר המשולב הנובע מדרגה זו לתשלום תוספת איזון והתוספות האחרות בשיעור של 37.4%. לצורך קביעת הסעד הכספי שיוענק לתובעת, ניתנת לצדדים ארכה להגיש תחשיב של הפרשי השכר המתחייבים מהאמור לעיל, וזאת בגין התקופה מושא התביעה, דהיינו מחודש 06/08 ועד לחודש 05/09. הנתבעת תגיש תחשיב מטעמה תוך 15 יום מקבלת פסק דין חלקי זה, והתובעת תוכל להביע הסתייגויות מנומקות מתחשיב הנתבעת תוך 15 יום ממועד קבלתו. יוער כי בית הדין סבור שנוכח העובדה שהנתבעת פעלה בהתאם להוראות הגורם המוסמך - אין מקום לחיובה בפיצויי הלנה בגין הפרשי השכר, ואלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין בלבד. במסגרת פסק הדין המשלים שיינתן לאחר קבלת התחשיב/ים - תינתן דעתו של בית הדין גם להוצאות המשפט. דיני חינוךמשכורתבית ספר