קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ניתוח כריתת אונה בריאה - תאונת דרכים: 1. בפניי תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף שנגרמו לתובע (יליד 9/7/84), כתוצאה מתאונת דרכים מיום 23/3/02. 2. ממקום התאונה התובע הובהל לביה"ח בגליל המערבי בנהריה, שם נמצא שהוא סובל מחבלות ופגיעות בחלקים שונים בגופו, בין היתר חבלת חזה, קרעים בריאות, שברים בצלעות, פגיעה בלסתות ובשיניים, שבר בכתף ימין וכן מכות ושפשופים נוספים. התובע אושפז בביה"ח במשך 15 ימים, במהלכם עבר סדרת טיפולים, ביניהם ניתוח לכריתת אונה בריאה הימנית. מעבר לכך לתובע אושרו כ- 54 ימי אי כושר מלא. 3. לצורך קביעת נכויותיו של התובע ביהמ"ש מינה שני מומחים מטעמו. בתחום כירורגית בית חזה פרופ' לאל-אנסון בסט, אשר נתן חוות דעת מיום 6/3/05. על פי חוות דעת זו נותרה לתובע נכות רפואית של 30%, שהיא שוות ערך לנכות של כריתת אונה אחת בריאות. גובה נכות זה לוקח בחשבון, הן את הירידה בנפח הריאות, הן תופעה של הדבקויות בריאות הגורמת לכאבים בעת מאמץ ניכר או התעטשות, והן את הצלקת הניתוחית בבית החזה. בתחום הפה ולסת מונה ד"ר א. שרון אשר נתן חוות דעת מיום 1/10/06. על פי חוו"ד זו נותרה לתובע נכות בגובה 10% בגין צלקות בפנים. עקב הפגיעה בשיניים לא נותרה נכות. עם זאת ד"ר שרון העריך, שעלות טיפולי השיניים להם ייזקק התובע לכל חייו עשויה להגיע לכדי 5,000 ₪. 3. בזמן התאונה התובע היה תלמיד תיכון בכתה י"ב. לאחר שהתובע השלים תעודת בגרות, הוא למד קלינאות תקשורת ואודיולוגיה באוניברסיטת רבת-עמון, וכיום הוא מוסמך בתחום זה. התואר האקדמי של התובע הוכר ע"י מדינת ישראל, ולאחר שהתובע השלים את הכשרתו המקצועית בתחום, הוא קלינאי תקשורת ואודיולוג מוסמך. בנובמבר 2010 התובע החל לעבוד במשרה, שהינה משרה כמעט מלאה, כקלינאי תקשורת במשרד החינוך. שיקולים לקביעת גובה הפיצוי 4. עובר לתאונה כתלמיד, התובע נהג לעבוד בעבודות חלקיות וזמניות, במקביל ללימודים. גם לאחר התאונה, לאחר תקופת אי כושר, התובע עבד בעבודות זמניות וחלקיות, הן בתקופה בה השלים את תעודת הבגרות והן בעת חופשותיו בארץ בזמן לימודיו האקדמאים בחו"ל. אני מקבל את טענת התובע, שהתאונה גרמה לו להפסד שכר מסוים. עם זאת קשה לקבוע הפסד זה במדויק, דבר שהסכים לו גם בא כוחו, לאור זאת שבזמנו היה תלמיד ולאחר מכן סטודנט כאשר הוא משלב לימודים ועבודה גם יחד. אין ספק שלימודיו בזמן השלמת תעודת בגרות ובזמן האוניברסיטה, הגבילו את התובע מאוד באפשרותו לעבוד ואין ליחס זאת רק לפגיעה בעבודה. עם זאת התובע סבל גם משבר בכתף בנוסף לשברים בצלעות, הצלקות וכריתת האונה, דברים שהם מגבילים. בנסיבות אלה אין מנוס אלא מלקבוע רכיב נזק של הפסד השתכרות בעבר על פי אומדנא דדיינא. 5. רכיב נזק של כאב וסבל ייקבע על פי חוק בהתאם לגיל התובע, 15 ימי אשפוז ונכות משוכללת בגובה 37%. 6. הנכות של צלקות בפנים אינה תפקודית. בענין זה אני דוחה את טענת התובע. התרשמתי באופן ישיר מהתובע בביהמ"ש, ואינני מוצא כל הגבלה תפקודית בצלקות אלה, שאינן ניכרות ואינן מגבילות את עבודתו בשום צורה ואופן, גם בהתחשב בעובדה שכקלינאי תקשורת התובע עובד מול תלמידים, הן בחינוך הרגיל והן בחינוך המיוחד. 7. פרופ' בסט נחקר ביחס לנכות התפקודית של התובע, כפי שהוא מעריך. מעדותו של פרופ' בסט התקבלה תמונה מורכבת. פרופ' בסט העריך שתפקוד הריאות של התובע בתחום הנורמה בפעילויות יומיומיות, כולל בדיבור רגיל ובעבודה מסוג עבודתו של התובע כקלינאי תקשורת. בהקשר זה הנכות בריאות אינה אמורה להגביל את כושר התפקוד של התובע. גם העובדות כפי שהוכחו בביהמ"ש תומכות במסקנה זו. התובע השלים תקופת לימודים של בגרות, תואר אקדמי בתחום מקצועי של קלינאות תקשורת ואידיאולוגיה, תקופת סטאג' להכשרה מקצועית, ועמד בכל הדרישות המקצועיות. התואר האקדמי של התובע הוכר ע"י מדינת ישראל לצורך זכויות והטבות שכר. כמו כן התובע החל לעבוד בפועל במקצועו, במשרה שהיא כמעט מלאה, כאשר הנכות אינה מגבילה אותו. מצד שני מדובר בנכות משמעותית שמגבילה את התובע בפעילות ומאמץ, הן מבחינת תפקוד ריאה והן מבחינת כאבים עקב הדבקויות בריאה. כמו כן התובע סובל מצלקת מכערת משמעותית בבית החזה. אין לשלול את האפשרות שנכותו של התובע תגביל אותו בעבודה במקצועו כקלינאי תקשורת היה וירצה להרחיב את עיסוקו מעבר למשרה מלאה, ו/או בעיסוק אחר הדורש יתר מאמץ פיזי. פרופ' בסט חיווה דעתו שהנכות התפקודית זהה לנכות הרפואית בגובה 30%. עם זאת נראה שפרופ' בסט התייחס לנכות תפקודית באופן כללי ולא בראייה ספציפית של מקצועו של התובע, שאין מחלוקת שאינו מצריך מאמץ פיזי ניכר (גם בהתחשב בעובדה שעבודת התובע כרוכה בדיבור מרובה, בהדגשה, מול תלמידים). פרופ' בסט העיד שאינו מכיר לעומק את תחום העיסוק של קלינאות תקשורת, אבל בהשוואה למורה שעומד מול כתת תלמידים, חיווה דעתו שאין הגבלה בתפקוד. בנסיבות אלה יש מקום לקבוע הפסד כושר השתכרות בעתיד על דרך אומדנא דדיינא, ולא על פי חישוב אקטוארי. 8. התובע עובד כיום בשכר נמוך יחסית, האופייני לשכר עובד בתחילת דרכו. לא נראה שהנכות תגביל את התובע מלעלות בסולם הדרגות וטבלאות השכר, ככל שיתמיד במקצועו הנוכחי. עם זאת, יתכן והנכות תגביל את התובע במידה מסוימת בעבודה מעבר למשרה מלאה, או בעיסוקים נוספים. 9. אני לוקח בחשבון שהתובע נזקק לעזרה מסוימת של בני משפחה בגין פציעתו והטיפול הרפואי, ואף נדרש לנסיעות לטיפולים והוצאות רפואיות שלא כוסו. גובה הנזק 10. אני מעמיד את נזקיו של התובע, נכון להיום כלהלן: א. בגין כאב וסבל - 90,645 ₪; ב. בגין הפסד השתכרות בעבר - 30,000 ₪; ג. בגין הפסד השתכרות בעתיד (כולל רכיב של הפסד פנסיה ותנאים סוציאליים) - 345,000 ₪; ד. בגין עזרת צד ג' - 5,000 ₪; ה. בגין הוצאות רפואיות ונסיעות (כולל טיפולי שיניים) - 10,000 ₪ סה"כ - 480,645 ש"ח תוצאה 11. הנתבעים ישלמו לתובע 480,645 ש"ח ₪. כמו כן הנתבעים ישלמו לתובע שיפוי בגין חלקו באגרת ביהמ"ש (משוערך להיום) וכן שכ"ט עו"ד בסך 15.08% (שווה ערך ל-13% בצירוף מע"מ) מסכום הפיצוי בלבד. התשלום יבוצע תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. ניתוחתאונת דרכים